משתמש:רחל ויוסי/טיוטה פרטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

'ביאטה סירוטה גורדון'

ביאטה סירוטה גורדוןאנגלית: Beate Sirota Gordon;‏ 25 באוקטובר 1923 - 30 בדצמבר 2013), יהודיה, מנסחת הסעיפים הקשורים לנשים בחוקת יפן שאחרי מלחמת העולם השנייה. נולדה בווינה, בשנת 1923, להורים יהודים, יוצאי רוסיה. אביה, לאו סירוטה, היה מוזיקאי, פסנתרן קונצרטים. בשנת 1928 עברה המשפחה לטוקיו, יפן, בעקבות האב שקיבל שם משרה באקדמיה למוזיקה. ביאטה התחילה את לימודיה בבית ספר גרמני בטוקיו, אותו עזבה עקב האווירה הנאצית ועברה לבית ספר אמריקאי. עם תחילת מלחמת העולם השנייה, ב-1939, עזבה את יפן נסעה ללמוד בקולג' בארה"ב. בעקבות המתקפה היפנית על פרל הארבור, ב-1941, נותק הקשר בינה לבין הוריה שנותרו בטוקיו. ביאטה שלטה בשפות יפנית, גרמנית, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית, וניצלה את שליטה בשפות אלה כדי להשיג עבודה. שליטתה ביפנית סייעה לה להתקבל לעבודה במודיעין האמריקאי. ב-1945, לאחר סיום המלחמה, קיבלה משרה של מתורגמנית ליפנית, במטהו של גנרל דאגלס מקארתור, המפקד העליון של צבא הכיבוש של בעלות הברית ומושלה של יפן, לאחר כניעתה של יפן. היא חזרה ליפן, כחברה במשלחת האמריקאית. אחרי חיפושים מצאה את הוריה, אשר שהו במחנה הסגר יפני במהלך המלחמה. האמריקאים לא התכוונו לכפות על יפן מערכת פוליטית חדשה באופן חד-צדדי. במקום זאת, היה בכוונתם לעודד את מנהיגיה החדשים של יפן ליזום רפורמות דמוקרטיות בעצמם. אולם, הבכירים היפנים לא ראו עין בעין עם אנשיו של מקארתור את כינונה של החוקה המתגבשת. הקיסר הירוהיטו, ראש הממשלה קיג'ורו שידהרה ומרבית שרי הממשלה נרתעו מהחלפתה של החוקה הקיימת, חוקת מייג'י ,שנחקקה ב-1890, במסמך ליברלי יותר, וניסו להציע תיקונים שמרניים יחסית לחוקת מייג'י. הגנרל מקארתור דחה תיקונים והורה לאנשיו בשנת 1946 לנסח מסמך חדש. מרבית החוקה החדשה נוסחה על ידי שני קציני צבא בכירים בעלי תואר במשפטים, מיילו ראוול וקורטני ויטני, יחד עם צוות של 22 מומחים. ביאטה, בת 22, הייתה האישה היחידה בקבוצה זו והיא שהייתה אחראית לניסוחם של שני הסעיפים הדנים בזכויות הנשים: סעיף 14 המעניק לכל האזרחים זכויות שוות בלי הבדל מין גזע ודת, וסעיף 24 המעניק לנשים באופן מפורש זכות לבחור בן זוג, זכויות רכוש, ירושה, בחירת מגורים, ב- 1998, העניק לה הפרלמנט היפני את תואר הכבוד היפני הגבוה ביותר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]