משתמש:תמיד בשמחה!/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלפקוס יוֹאָנוּ קלרידיס
Γλαύκος Ιωάννου Κληρίδης
לידה 24 באפריל, 1919
ניקוסיה
מדינה קפריסין
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בת זוג לִילה אירנה
נשיא קפריסין ה־5
28 בפברואר, 20032003

גלפקוס קלרידיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך בויקיאנגלית

יוֹאָנוּ, שם יווני די נפוץ. לגבי שם העט, הייתי הולך על אִיפֶּרִידֶס ---


גלפקוס יוֹאָנוּ קלרידיסיוונית:Γλαύκος Ιωάννου Κληρίδης) (נולד בניקוסיה, קפריסין, ב-24 באפריל 1919), פוליטיקאי קפריסאי-יווני ונשיא קפריסין לשעבר.

קלרידיס היה הבן הבכור של המשפטן והמדינאי יאניס קלרידיס.

במשך מלחמת העולם השנייה הוא שירת בחיל האוויר המלכותי הבריטי. בשנת 1942 המטוס שלו התרסק בשטח גרמניה והוא נשבה. הוא נשאר אסיר מלחמה עד שנסתיימה המלחמה.

לאחר המלחמה, הוא למד משפטים בקינגס קולג' בלונדון ויותר מאוחר התמחה במשפטים בקפריסין. הוא היה חבר בארגון אאוקה שביקש את שחרור קפריסין מהחוק הבריטי, והשתתף במאבק תחת שם העט "אִיפֶּרִידֶס" ("Ypereides"). במשך תקופה זו הוא הגן על לוחמי אאוקה רבים שנאסרו ע"H הבריטים. אחד מההישגים המפורסמים ביותר שלו היה הכנת תיק מסמכים שמכיל ראיות על הפרה של זכויות האדם ע"י השלטון האימפריאלי הבריטי בקפריסין.

הוא השתתף בועידת לונדון על קפריסין בשנת 1959, ובתקופה החולפת הזו, משלטון קולוניאלי לעצמאות (1959-1960), הוא שירת כשר המשפטים. במשך אותה התקופה הוא היה ראש המשלחת של קפריסין היוונית בועדה החוקתית המשותפת. ביולי 1960, הוא נבחר לפרלמנט, שבתורו, בחר בו להיות הנשיא הראשון של הפרלמנט. הוא החזיק במשרה זו עד ה-22 ביולי, 1976. בבחירות הראשונות לנשיאות, קלרידיס תמך בארכיבישוף מקאריוס השלישי, כאשר המועמד השני היה אביו - יאניס קלרידיס.

קפריסין נהייתה עצמאית בשנת 1960, וקלרידיס השיג כח פוליטי כחבר במפלגה הדמוקרטית המאוחדת. בעקבות ההפיכה שהייתה ב-15 ביולי, 1974, כאשר אאוקה B (EOKA-B), כוח מעין צבאי קפריסאי-יווני שהוקם ע"י יורגוס גריווס, הפיל את מקאריוס שנבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית ושם במקומו את ניקוס סמפסון כנשיא עם כוחות דיקטטוריים, טורקיה פלשה לחלק הצפוני של קפריסין. שמונה ימים מאוחר יותר, סמפסון לקח לעצמו את השלטון. באותו היום, ה-23 ביולי 1974, קלרידיס התמנה זמנית לנשיא הרפובליקה של קפריסין, עד לחזרתו של מקאריוס, ב-7 בדצמבר (1974), שנמלט לאחר ההפיכה. שתיהם, הן מקאריוס והן הפרלמנט, הודו בפומבי לגלפקוס קלרידיס על התפקיד שביצע בתקופה הזו. ביקורת, בעיקר מה-EDEK, התייחסה לתקופה שאחרי ההפיכה, ורמזה שהדמוקרטיה לא השתקמה לחלוטין עד לחזירתו של מקאריוס. קלרידיס מאידך, שוב ושוב גינה את ה"אלימות והאלימות הנגדית" ("violence and counter violence") שהובילו להפיכה (הקונפליקט בין האאוקה B ל"אנדריקו", קבוצה צבאית למחצה שהייתה לפני מקאריוס).

משנת 1961 עד לשנת 1963 הוא החזיק במשרת נשיא הצלב האדום בקפריסין. לאחר שהכירו במעשיו היוצאים מן הכלל, הוענקה לו תעודת כבוד תוך הכרה בתרומתו הנכבדת לצלב האדום.

בשנת 1976 הוא הוא הקים את הצד הימני של האסיפה הדמוקרטית. הוא היה מועמד לנשיאות קפריסין 6 פעמים, ונבחר לשתי תקופות כהונה, ב-1993 וב-1998. ב-1998 היריב העיקרי שלו היה ג'ורג'יוס יקובו. קלרידיס הובס בבחירות לנשיאות בשנת 2003 ע"י טסוס פפודופולוס.