משרד המשפטים
בניין משרד המשפטים | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
תאריך הקמה | 14 במאי 1948 |
ממשלה | ממשלת ישראל |
שר | יריב לוין |
תאריך כניסה | 29 בדצמבר 2022 |
מנכ"ל | איתמר דוננפלד |
מטה מרכזי | רחוב צלאח א-דין, ירושלים |
תקציב | 6.1 מיליארד ש"ח (2024) |
justice.gov.il |
משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.
המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:
- ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל
- הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות
- ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה
- אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית
- ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות
- ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגוונים
במשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת ה"רשומות", בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.
המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.
שר המשפטים אחראי על־פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.
במסגרת תפקידו שר המשפטים כיהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.
מטה המשרד שוכן ברחוב צלאח א־דין 29.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשרד הוקם עם כינון הממשלה הזמנית ב־1948. השר הראשון שעמד בראשו היה פנחס רוזן, ובראשית דרכו היו בו שלושה עובדים בלבד. מטרתו הראשונה של המשרד הייתה ליצור רצף בפעילותם של מוסדות המשפט החיוניים בתקופת המעבר מהשלטון הבריטי. במיוחד התעורר צורך באיוש תפקידי שופטים בבתי המשפט, שכן השופטים הבריטים והערבים עזבו. מינוי השופטים הראשונים של בית המשפט העליון בגלגולו כבית משפט ישראלי אושר בידי הממשלה הזמנית ומועצת המדינה הזמנית ביולי אותה שנה. כן אויש ב־1948 משרד האפוטרופוס הכללי.
מטרה נוספת שעמדה לנגד עיניהם של ראשי המשרד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל היה גיבוש דינים ישראליים שיחליפו את מערכות הדינים העות'מאנית והמנדטורית. עם זאת, הזיקה לדין הבריטי נותקה רק ב־1980, עם חקיקתו של חוק יסודות המשפט, שביטל סעיף בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל שקבע כי מקום שלא נקבעו הוראות בחוק המקומי, יפסקו בתי המשפט לפי המשפט המקובל ודיני היושר. כמו כן, גם בימינו, יותר מ־70 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, עומדים בתוקפם חוקים שנחקקו בידי המחוקק המנדטורי או נסחים חדשים של חוקים כאלה (כגון פקודת הנזיקין, פקודת הראיות או פקודת העיריות). דבר החקיקה העות'מאני האחרון, המג'לה, בוטל ב־1984.
בשנת 1949 כלל המשרד שלוש מחלקות ראשיות: ייעוץ, חקיקה ופרקליטות. כן כלל המשרד את המחלקות המנהליות: רשם קרקעות, האפוטרופוס הכללי והרשם הכללי. במשרד עבדו 506 עובדים.[1] באפריל 1949 עברו הפרקליטות והרשם הכללי לירושלים.[2]
במהלך שנת 2024 צפויים לעבור יחידות המשרד לגבעת רם. המתחם החדש כולל שלושה מבנים, שהגבוה מביניהם בן 17 קומות. המתחם צפוי לכלול מקום לכ-1,800 עובדים. הוא ממוקם סמוך לבניין ג'נרי 1, לבנק ישראל ולמשרד ראש הממשלה.[3]
באפריל 2024 נודע שבמתקפת סייבר על שרתי המשרד הועתקו ממנו מסמכים רגישים רבים מאוד.[4]
תחומי אחריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוך המשרד קיימות כ־70 יחידות משנה, בתחומים מגוונים:
הייעוץ המשפטי לממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – היועץ המשפטי לממשלה, אגף ייעוץ וחקיקה
היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה הכללית ומעניק ייעוץ משפטי לממשלה על יחידותיה. בעשור הראשון של המאה ה־21 התנהל פולמוס ציבורי בסוגיית פיצול תפקידים אלה לשניים.
באמצעות מחלקת ייעוץ וחקיקה ו־6 המשנים ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ, חקיקה, פלילי, אזרחי, כלכלי – פיסקלי, והסכמים בינלאומיים):
- ייעוץ משפטי לממשלה
- ייעוץ, מחקר והדרכה משפטית
- ניסוח הצעות חוק מטעם הממשלה וחקיקת משנה ועריכת הרשומות
- המחלקה למשפט עברי
פרקליטות המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פרקליטות המדינה
בין תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא מכהן גם כראש התביעה הכללית. כפוף לו פרקליט המדינה שהוא ראש הפרקליטות. הפרקליטות מחולקת ללשכה ראשית ומחוזות: ירושלים, תל אביב, חיפה, צפון, מרכז ודרום. בכל הפרקליטויות, פרט למחוזות הצפון והמרכז, מחולקות הפרקליטויות לפרקליטות אזרחית ופרקליטות פלילית. במחוז תל אביב פרקליטות נוספת, למיסוי וכלכלה. כמו כן, בפרקליטות המדינה פועלת מחלקת הבג"צים, המייצגת את המדינה בעתירות לבג"ץ.
רישום, ניהול רכוש ושומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האפוטרופוס הכללי הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה.
- רשות האכיפה והגבייה
- רשות התאגידים - הרשות הוקמה ב־2006, והיא מאגדת שישה רשמים שפעלו קודם לכן כיחידות עצמאיות: רשם החברות, רשם השותפויות, רשם המשכונות, רשם העמותות, רשם ההקדשות ורשם המפלגות.
- רישום והסדר מקרקעין.
- רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר.
- ועדת העזבונות. ועדה ציבורית להקצאת כספי עזבונות.
רשויות מיוחדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסניגוריה הציבורית - הסניגוריה הציבורית הוקמה ב־1996, והיא מעניקה סיוע משפטי לנאשמים שידם אינם משגת, לפי קריטריונים הקבועים בחוק.
- הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור - הרשות היא גוף מודיעין שהוקמם בשנת 2002 כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור.
- הרשות להגנת הפרטיות - הרשות הוקמה בשנת 2006 במטרה לחזק את ההגנה על מידע אישי. לרשות כפופים "רשם מאגרי המידע", הפועל לפי חוק הגנת הפרטיות, "רשם הגורמים המאשרים", המפקח על גורמים המאשרים חתימה אלקטרונית ו"רשם שירותי נתוני אשראי ושירותי מידע" על עוסקים לפי חוק שירות נתוני אשראי.
- המועצה הציבורית להגנת הפרטיות - לפי חוק הגנת הפרטיות, תפקיד המועצה הוא להעיר הערות לדוח השנתי של רשם מאגרי המידע, ותו לא. בפועל, המועצה מייעצת לרשם, לרשות להגנת הפרטיות ולמשרד המשפטים בתחום הגנת הפרטיות.
הסדרת עיסוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מועצת רואי החשבון.
- מועצת שמאי המקרקעין.
- רשם המתווכים.
- המחלקה לרישום נוטריונים.
- המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה. יחידה במשרד המשפטים שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומם, פעולתם של חוקרים פרטיים וחברות שמירה במדינת ישראל מכוח חוק חוקרים פרטיים ושרותי שמירה, התשל"ב-1972.
יחידות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המחלקה לחקירות שוטרים. המחלקה הוקמה בשנת 1992, והיא עוסקת בחקירה ובהעמדה לדין של שוטרים ואנשי שירות הביטחון הכללי.
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- נציבות תלונות הציבור על שופטים.
- נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות
- היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות
- היחידה להסכמים בינלאומיים ותביעות בינלאומיות.
- היחידה לתביעות ומיקור חוץ. יחידה שתפקידה מציאת כלים אזרחיים לחיזוק האכיפה של נושאים בעלי היבטים שלטוניים ולחיזוק שלטון החוק, התקינות השלטונית וההגנה על נכסי המדינה, וכן לפקח על תביעות המנוהלות על ידי עורכי דין המייצגים את המדינה במיקור חוץ.
- האגף לסיוע משפטי. האגף מעניק סיוע משפטי בנושאים אזרחיים למי שידם אינם משגת.
- אגף שומת מקרקעין.
- מחלקת החנינות. תפקידה לבחון את בקשות החנינה המוגשות לנשיא המדינה, ולגבש את המלצת שר המשפטים.
- מחלקת התמיכות. מחלקה המסדירה קריטריונים לתמיכת משרדי הממשלה בעמותות ובמוסדות ציבור.
- המחלקה לזכויות אדם וקשרי חוץ.
- המחלקה לרישוי נוטריונים. יחידה במשרד המשפטים שתפקידה לפקח ולהסדיר את רישומם ופעולתם של נוטריונים במדינת ישראל מכוח חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976..
- היחידה לתרגום כתבי אמנה.
- יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם.
- הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ועובדי מדינה. ועדה שדנה בבקשות לסיוע משפטי ולהחזר הוצאות משפט של נושאי משרה ועובדי מדינה שהועמדו לדין בשל מעשה או מחדל שביצעו בתחום סמכותם.
- הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרים ברשויות המקומיות.
- הוועדה לזכויות הילד. ועדה שתפקידה לבחון את מעמדם של ילדים וזכויותיהם בדין הישראלי, בהתאם לאמנת זכויות הילד.
- הממונה על העזרה המשפטית. יחידה העוסקת בתיאום סוגיות משפטיות מול הרשות הפלסטינית.
שרי המשפטים לדורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר המשפטים, כחבר הממשלה, ממונה על משרד המשפטים מבחינה מנהלית ותקציבית ומבחינה מקצועית. בתחומי אחריותו של שר המשפטים מצויים כל מערכות בתי המשפט ובתי הדין וכן משרדי ההוצאה לפועל. שר המשפטים נוהג להוציא סקירות על פעולות משרד המשפטים, בהתייחס גם לנקודת המבט של המשפט העברי.[5]
שר המשפטים ממונה על יוזמות החקיקה של משרד המשפטים והגשתן לכנסת ולוועדותיה.
שר המשפטים איננו מתערב בתיקים ספציפיים, אולם יש בידו לקבוע הנחיות הנוגעות למדיניות כללית של התביעה והפרקליטות, ולהחלטות היועץ המשפטי.
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | פנחס רוזן
(1887-1978) |
המפלגה הפרוגרסיבית | 14 במאי 1948 | 8 באוקטובר 1951 | הזמנית | ||
הראשונה | |||||||
השנייה | |||||||
2 | דב יוסף
(1899-1980) |
מפא"י | 8 באוקטובר 1951 | 25 ביוני 1952 | השלישית | ||
3 | חיים כהן
(1911-2002) |
עצמאי
לא כיהן בכנסת |
25 ביוני 1952 | 24 בדצמבר 1952 | |||
(1) | פנחס רוזן
(1887-1978) |
המפלגה הפרוגרסיבית | 24 בדצמבר 1952 | 2 בנובמבר 1961 | הרביעית | ||
החמישית | |||||||
השישית | |||||||
השביעית | |||||||
השמינית | |||||||
התשיעית | |||||||
המפלגה הליברלית | |||||||
(2) | דב יוסף
(1899-1980) |
מפא"י | 2 בנובמבר 1961 | 12 בינואר 1966 | העשירית | ||
האחת עשרה | |||||||
השתים עשרה | |||||||
המערך הראשון | |||||||
4 | יעקב שמשון שפירא (1902-1993) |
12 בינואר 1966 | 1 בנובמבר 1973[6] | השלוש עשרה | |||
העבודה | |||||||
המערך השני | |||||||
הארבע עשרה | |||||||
החמש עשרה | |||||||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה גולדה מאיר | 1 בנובמבר 1973 | 1 בפברואר 1974 | |||||
5 | חיים יוסף צדוק
(1913-2002) |
המערך השני | 10 במרץ 1974 | 20 ביוני 1977 | השש עשרה | ||
השבע עשרה | |||||||
6 | ראש הממשלה
(1913-1992) |
הליכוד חרות |
20 ביוני 1977 | 24 באוקטובר 1977 | השמונה עשרה | ||
7 | שמואל תמיר
(1923-1987) |
התנועה הדמוקרטית לשינוי | 24 באוקטובר 1977 | 5 באוגוסט 1980 | |||
התנועה הדמוקרטית | |||||||
סיעת יחיד | |||||||
משה נסים
(1935-) |
הליכוד | 13 באוגוסט 1980 | 16 באפריל 1986 | ||||
8 | התשע עשרה | ||||||
העשרים | |||||||
העשרים ואחת | |||||||
9 | יצחק מודעי
(1926-1998) |
16 באפריל 1986 | 28 ביולי 1986 | ||||
10 | אברהם שריר
(1932-2017) |
30 ביולי 1986 | 22 בדצמבר 1988 | ||||
העשרים ושתיים | |||||||
11 | דן מרידור
(1947-) |
הליכוד | 22 בדצמבר 1988 | 13 ביולי 1992 | העשרים ושלוש | ||
העשרים וארבע | |||||||
12 | דוד ליבאי
(1934-2023) |
העבודה | 13 ביולי 1992 | 18 ביוני 1996 | העשרים וחמש | ||
העשרים ושש | |||||||
13 | יעקב נאמן
(1939-2017) |
עצמאי
לא כיהן בכנסת |
18 ביוני 1996 | 10 באוגוסט 1996 | העשרים ושבע | ||
14 | צחי הנגבי
(1957-) |
הליכוד-גשר-צומת הליכוד |
4 בספטמבר 1996 | 6 ביולי 1999 | |||
הליכוד | |||||||
15 | יוסי ביילין
(1948-) |
ישראל אחת העבודה |
6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | ||
16 | מאיר שטרית
(1948-) |
הליכוד | 7 במרץ 2001 | 28 בפברואר 2003 | העשרים ותשע | ||
17 | סגן רה"מ
(1931-2008) |
שינוי | 28 בפברואר 2003 | 4 בדצמבר 2004 | השלושים | ||
18 | ציפי לבני
(1958-) |
הליכוד | 5 בדצמבר 2004 | 4 במאי 2006 | |||
קדימה | |||||||
19 | חיים רמון
(1950-) |
4 במאי 2006 | 22 באוגוסט 2006 | השלושים ואחת | |||
מילוי מקום על-ידי השר מאיר שטרית | 23 באוגוסט 2006 | 23 בנובמבר2006 | |||||
(18) | מ"מ רה"מ
(1958-) |
קדימה | 29 בנובמבר 2006 | 7 בפברואר 2007 | |||
20 | דניאל פרידמן
(1936-) |
עצמאי
לא כיהן בכנסת |
7 בפברואר 2007 | 31 במרץ 2009 | |||
(13) | יעקב נאמן
(1939-2017) |
31 במרץ 2009 | 18 במרץ 2013 | השלושים ושתיים | |||
(18) | ציפי לבני
(1958-) |
התנועה | 18 במרץ 2013 | 4 בדצמבר 2014 | השלושים ושלוש | ||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו | 4 בדצמבר 2014 | 4 במרץ 2015 | |||||
21 | ראש הממשלה
(1949-) |
הליכוד | 25 במרץ 2015 | 14 במאי 2015 | |||
22 | איילת שקד
(1976-) |
הבית היהודי | 14 במאי 2015 | 4 ביוני 2019 | השלושים וארבע | ||
הימין החדש | |||||||
23 | אמיר אוחנה
(1976-) |
הליכוד | 5 ביוני 2019 | 17 במאי 2020 | |||
24 | אבי ניסנקורן
(1967-) |
כחול לבן חוסן לישראל |
17 במאי 2020 | 1 בינואר 2021 | השלושים וחמש | ||
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה החליפי בני גנץ | 1 בינואר 2021 | 1 באפריל 2021 | |||||
25 | רה"מ החליפי
(1959-) |
כחול לבן חוסן לישראל |
28 באפריל 2021 | 13 ביוני 2021 | |||
26 | סגן רה"מ
(1966-) |
תקווה חדשה | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | ||
27 | סגן רה"מ
(1969-) |
הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | השלושים ושבע |
שרים נוספים במשרד המשפטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיוקן | שם (תקופת חיים) |
סיעה | יחד עם השר | תקופת כהונה | ממשלה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
דודי אמסלם
(1960–) |
הליכוד | יריב לוין | 28 במרץ 2023 | מכהן | השלושים ושבע |
מנכ"לי משרד המשפטים לדורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנהל הכללי של משרד המשפטים מופקד על ניהול המשרד ונושא באחריות ניהולית ומקצועית כוללת לעבודתו ולביצוע תפקידיו, בהתאם למדיניות הממשלה, ובאמצעות מנהלי הרשויות, האגפים והיחידות במשרד, תוך שמירה על עצמאותם המקצועית של בעלי התפקידים בהפעלת סמכויותיהם לפי דין. המנהל הכללי מתמנה על ידי הממשלה על־פי הצעת שר המשפטים בהתאם לסעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, והוא כפוף לשר המשפטים. המנהל הכללי, כדרג הניהולי הבכיר ביותר במשרד ובאמצעות מטה הנהלת המשרד, נושא באחריות הכוללת לתכנון האסטרטגי של עבודת המשרד; להכשרת ולפיתוח המשאב האנושי, תוך שימת דגש על פיתוח הדרג הניהולי והכשרת העתודה הניהולית; לפיתוח כלים לשיפור תהליכי העבודה, המינהל והשירות לציבור בכל יחידות המשרד, ובכלל זה לשיפור מערכות המידע והכלים הטכנולוגיים.
המנהל הכללי נושא באחריות לטיפוח קשרי החוץ של המשרד עם גורמים שונים, ממשלתיים ושאינם ממשלתיים, בישראל ומחוצה לה.
נוסף על תפקידיו אלה, ובשים לב לתפקידו המרכזי של משרד המשפטים כמשרד מטה של הממשלה, מוביל מנכ"ל המשרד את עבודתן של ועדות מגוונות הפועלות בממשלה ועומד בראשן, ובהן: הוועדות לבחירת מועמדים לכהונת דיינים של בית הדין לביקורת משמורת ושל בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; הוועדה לאישור כשירותו של מבקר פנימי לפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992. עוד משמשת המנהלת הכללית, לפי חוק, כחברת המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והוועדה לאישור סניגורים צבאיים לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.
כמו כן, מכהן המנכ"ל כיו"ר ועדות בין־משרדיות שונות, ובהן: הצוות הבין־משרדי להסרת חסמים לשילובם של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות לנושאי משרה ולעובדי מדינה, הוועדה לעניין הגנה משפטית והשתתפות בהוצאות משפטיות במדינות זרות, הוועדה לעניין ההסכם בין ממשלת ישראל לבין המרכז הבהאי העולמי, ועדת המנכ"לים הקבועה לתיאום המאבק בסחר בבני־אדם, והוועדה המשפטית המשותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. כן המנכ"ל הוא חבר הוועדה העליונה למשק לשעת חירום, ומעת לעת הוא חבר בוועדות איתור למשרות בכירות בשירות הציבורי.
נוסף על כך מכהן המנכ"ל בוועדות שמתמנות על ידי הממשלה לבחינת עניינים שונים ולהמלצה על מדיניות. בין אלה, ניתן למנות את הצוות לגיבוש תוכנית אופרטיבית לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות") וועדת ההיגוי לשיפור וייעול תהליכי עשיית עסקים בישראל. נוסף על ועדות אלה שבהן מכהן מנכ"ל המשרד מכוח תפקידו ("ex officio"), משמש המנכ"ל כיו"ר מועצת רואי חשבון, וכיו"ר ועדת הרישיונות לנוטריונים הפועלות במשרד המשפטים, וכן כחבר המועצה הארצית לתכנון ובניה ומועצת מקרקעי ישראל.
מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
---|---|---|---|
1 | יעקב שמשון שפירא | 1948 | 1948 |
2 | חיים כהן | 1948 | 1950 |
3 | יוסף קוקיה | 1 באוגוסט 1952 | 31 בדצמבר 1968 |
4 | צבי טרלו | 1 בינואר 1969 | 31 בינואר 1976 |
5 | מאיר גבאי | 1 בפברואר 1976 | 31 במרץ 1987 |
6 | חיים קלוגמן | 1 באפריל 1987 | 5 ביולי 1996 |
7 | נילי ארד | 7 ביולי 1996 | 20 בפברואר 2000 |
8 | שלמה גור | 1 במרץ 2000 | 28 בפברואר 2002 |
9 | אהרון אברמוביץ' | 1 בדצמבר 2002[7] | 1 ביוני 2006 |
10 | משה שילה | 2 ביוני 2006[8] | 25 באוקטובר 2009[9] |
11 | גיא רוטקופף | 26 באוקטובר 2009[10] | 31 בינואר 2014 |
12 | אמי פלמור | 1 בפברואר 2014[11] | 11 בספטמבר 2019[12] |
(מ"מ) | סיגל יעקבי | 11 בספטמבר 2019 | 27 ביוני 2021 |
13 | ערן דוידי | 27 ביוני 2021 | ינואר 2023 |
14 | איתמר דוננפלד | 3 בינואר 2023 | מכהן |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גד ברזילי, דוד נחמיאס, "היועץ המשפטי לממשלה: סמכות ואחריות". ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה 1998.
- יצחק גל־נור ומנחם הופנונג, "משטר מדינת ישראל:ספר המקורות" (ירושלים: 1993).
- משרד המשפטים, "משרד המשפטים בשנת ה־40 למדינת ישראל סקירה ומידע לציבור" (ירושלים: 1988)
- תקציב משרד המשפטים במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של משרד המשפטים (בעברית, באנגלית, בערבית וברוסית)
- משרד המשפטים, ברשת החברתית פייסבוק
- משרד המשפטים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- משרד המשפטים, ביישום טלגרם
- משרד המשפטים, ברשת החברתית אינסטגרם
- משרד המשפטים, ברשת החברתית LinkedIn
- משרד המשפטים, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ישראל, משרד המשפטים, דף שער בספרייה הלאומית
- כל מנכ"לי משרד המשפטים, באתר משרד המשפטים
- משרד המשפטים כולל 30 עורכי דין, יומני כרמל אוקטובר 1950 (התחלה 4:09)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרפורמה המשפטית בישראל, מעריב, 23 ביוני 1949
- ^ חמש מחלקות ממשרד המשפטים לירושלים, דבר, 24 באפריל 1949
- ^ בניין משרד המשפטים החדש בירושלים
- ^ עמיר קורץ ותומר גנון, רוטמן: "ממשרד המשפטים דלפו 300GB, הכישלון בהגנה על מידע מקביל למחדל 7 באוקטובר", באתר כלכליסט, 8 באפריל 2024
- ^ נחום רקובר "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", סקירת שרי המשפטים על פעולות משרד המשפטים, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל (תשמ"ט-1988), עמ' 114–151, באתר דעת.
- ^ למעט התקופה שבין א' בתמוז ה'תשל"ב, 13 ביוני 1972 לבין ד' בתשרי ה'תשל"ג, 12 בספטמבר 1972.
- ^ מאת גדעון אלון, אהרון אברמוביץ' מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2001
- ^ נועם שרביט, כפי שפורסם ב"גלובס": משה שילה מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 25 במרץ 2007
- ^ אביעד גליקמן, השר נאמן פיטר את מנכ"ל משרדו, משה שילה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2009
- ^ עידן יוסף, ד"ר גיא רוטקופף מונה למנכ"ל משרד המשפטים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 באוקטובר 2009
- ^ עו"ד אמי פלמור מונתה למנכ"לית משרד המשפטים, באתר ynet, 28 בינואר 2014
- ^ אלה לוי-וינריב, שר המשפטים אמיר אוחנה הדיח את מנכ"לית המשרד אמי פלמור, באתר גלובס, 23 ביולי 2019
שרי המשפטים בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
מנכ"לי משרד המשפטים | |
---|---|
|