לדלג לתוכן

משתמש:ATDoron/בוגד חאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בּוֹגְד חָאן
Богд хаан
לידה 1869
טיבטטיבט להסה, שושלת צ'ינג
פטירה 20 במאי 1924 (בגיל 55 בערך)
מונגוליה אולן בטור, מונגוליה
דת בודהיזם טיבטי
בת זוג טְסֵנְדִין דֹּנְדֹּגְדֹּלָם
ג'בטסונדמבה קוטוקו ה־8
הכגן של מונגוליה
19111924
(כ־13 שנים)
פלג'ידין גנדן (ראש הרפובליקה העממית של מונגוליה) ←

בּוֹגְד חָאן (מונגולית: Богд хаан[1]) אשר הפך לבּוֹגְד גִיגִיין אַזָּאֵן חָאאן החאן של החאנות המונגולית של בוגד בשנת 1911 (נודע גם בשם הדת אַגְבַּאנְל אֻוְסָאַנְצ'וֹיְגִ'ינְיָאם דָּאַנְּזֶן וְאַנְּצּ'וּג), בעת אולן בטור (דאז קורהה) הכריזה על עצמאות מונגוליה מידי שושלת צ'ינג בלהט מהפחת שינהאי. בוגד נולד בלהסה, טיבט, בתור גלגול הנשמה השמיני של הג'בטסונדמבה קוטוקו, הדמות השלישית בחשיבותה בתוך הבודהיזם הטיבטי. הוא המנהיג הרוחני המרכזי של מונגוליה החיצונית. אשתו, טְסֵנְדִין דֹּנְדֹּגְדֹּלָם נחשבה להיות ההתהוות של טארה הלבנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגד חאן בצעירותו.

בוגד נולד וחיי בצעירותו בלהסה, אביו היה מפקידי הממשל של הדלאי לאמה ה-12[2]. הילד הוקר כגלגול החיים של ג'בטסונדמבה קוטוקו ארמון פוטאלה תחת הדלאי לאמה ה-13. בשנת 1874 בוגד עשה דרכו למונגוליה והתיישב באורגה. מפיו של עובר אורח נאמר כי[3]:

...הוא לא הפך לבובה של הלאמות אלא להפך, הוא השתמש בהם. מאז שנותיו הצעירות הוא רצה לשחזר את הממלכה הגדולה המונגולית ג'ינג'יס חאן או, לפחות, לשחרר את מונגוליה מהסינים ולהפוך אותה לבעלת תלות עצמית. נסיכים מקומיים חששו ממנו, אך ההמונים חיבבו אותו... השליט ראשון, העצמאי והחכם לא היה מקובל לא לטיבטים ולא לסינים.

בוגד חאן שחרר את מונגוליה משלטונה של שושלת צ'ינג עם הקמת החאנות על שמו. ממלכתו התפרשה על כלל מונגוליה, הפנימית והחיצונית. הרפובליקה הסינית נלחמה בו על השלטון במונגוליה וכבשה את מונגוליה בשנת 1919. כאשר הקומוניסט דמדין סוחבאאטאר שחרר את מונגוליה מידי הסינים בחסות ברית המועצות העולה, בוגד איבד את כל כוחו בשלטון, שכן הממשלה הקומוניסטית עלתה. סוחבאאטאר נתן לבוגד לשמור את התואר של כגן עד למותו של בוגד בשנת 1924, שנה לאחר אשתו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Full name: Богд Живзундамба Агваанлувсанчойжинямданзанванчүг, Bogd Jivzundamba Agvaanluvsanchoijinyamdanzanvanchüg ^
  2. ^ Sanders, Alan J. K., Historical dictionary of Mongolia, Third edition, Lanham, Maryland, ISBN 978-0-8108-6191-6
  3. ^ Kni︠a︡zev, Nikolaĭ Nikolaevich, 1891-, LegendarnyĬ baron : neizvestnye stranit︠s︡y grazhdanskoĬ voĬny, Moskva: Tovarishchestvo nauchnykh izdaniĬ KMK, 2004, ISBN 5-87317-175-0