לדלג לתוכן

להסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לְהַסָה (נציבות עירונית)
ལྷ་ས་
拉萨
פוטומונטז' של להסה
פוטומונטז' של להסה
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מחוז אוטונומי טיבטטיבט המחוז האוטונומי הטיבטי
ראש העיר וָאנְג צְ'יָאנְג (王强)
תאריך ייסוד 633
שטח 29,680 קמ"ר
גובה 4,150 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בנציבות העירונית 867,891[1] (2020)
 ‑ במטרופולין 648,044 (2020)
 ‑ צפיפות 29.24 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 29°39.29′N 91°7.1′E / 29.65483°N 91.1183°E / 29.65483; 91.1183
אזור זמן UTC +8
אתר להסה


מיקומה של להסה במחוז האוטונומי הטיבטי

לְהַסָהטיבטית: ལྷ་ས་; בסינית מפושטת: 拉萨; בסינית מסורתית: 拉薩; בפין-יין: Lāsà; תעתיק: לָאסָה) היא נציבות עירונית, עיר הבירה והעיר המאוכלסת ביותר במחוז האוטונומי הטיבטי שבמערב הרפובליקה העממית של סין. להסה היא גם המרכז הדתי והפוליטי של העם הטיבטי והבודהיזם הטיבטי ומקום מושבו ההיסטורי של הדלאי לאמה. על פי מפקד האוכלוסין משנת 2020, אוכלוסיית הנציבות העירונית מנתה 867,891 תושבים, מתוכם 648,044 בשלושת הרבעים[1].

המשמעות המילולית של המילה להסה היא "מקום מושבם של האלים", אם כי מסמכים טיבטיים עתיקים מגלים ששמו המקורי של המקום היה ראסה, שמשמעותו "מקום החצר" או "מקום העיזים".

העיר הוקמה באמצע המאה ה-7 על ידי מייסד האימפריה הטיבטית, סונגטסאן גאמפו, ובמהרה הפכה למרכז הפוליטי והדתי של האימפריה. לאחר נפילת המונרכיה הטיבטית במאה ה-9, ירדה קרנה של העיר, והיא חזרה למעמדה החשוב רק החל מהמאה ה-15, ובעיקר משנת 1642, אז שחרר הדלאי למה החמישי את טיבט, קבע את מקום מושבו בלהסה, ובנה את ארמון הפוטאלה על גבעה שמעל העיר. ארמון זה הפך למרכז הדתי-תרבותי של טיבט ומקום משכנם של הדלאי למה עד לשנת 1959. בעקבות ניסיון התנקשות כושל של סין בדלאי לאמה ה-14 והנוכחי, טנזין גיאטסו, ברח האחרון בשנה זו מלהסה לעיירה דרמסאלה שבצפון הודו וזו הפכה למעונה של הממשלה הטיבטית הגולה.

בנוסף לארמון הפוטאלה, בעיר נמצאים אתרים היסטוריים ודתיים רבים הכוללים את מקדש ג'וקהנג החשוב, מקדש סרה ואחרים. רבים מהאתרים ההיסטוריים הושמדו בתקופת מהפכת התרבות שהתחוללה בסין בשנות ה-60. השפעת הבנייה הסינית המודרנית ניכרת במערב העיר, בעוד חלקה המזרחי שמר במידה רבה על אופיו המסורתי. אל להסה עולים לרגל צליינים טיבטים והיא משמשת כבסיס יציאה והתארגנות לטיול ברחבי טיבט.

ביולי 2006 נחנכה מסילת הרכבת שבין גולמוד (אנ') שבמחוז צ'ינגהאי ללהסה. בכך הושלם המיזם ההנדסי עתיר התקציב המחבר לראשונה במסילת רכבת רצופה את בייג'ינג עם להסה.

מאורעות להסה בשנת 1959

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות כיבוש שטחי טיבט על ידי צבא השחרור העממי של סין הקומוניסטית, נחתם בשנת 1951 הסכם "17 הנקודות" בין המפלגה הקומוניסטית הסינית לבין שליחיו של הדלאי לאמה כנציגי ממשלת טיבט. הסכם זה העביר את השליטה דה פקטו בטיבט לרפובליקה העממית של סין. בשנים שלאחר ההסכם החלו התפרעויות במחוזות קאם (Kham) ואַמְדוֹ, וקמו מחתרות אלימות כנגד הסינים.[2]

בשנת 1959 הוזמן מנהיג העם הטיבטי, הדלאי לאמה, בידי נציג מהממשל הסיני לאירוע תרבותי, אולם נאסר עליו להביא מאבטחים חמושים. דרישה זו עוררה חשש גדול בידי טיבטים רבים אשר פחדו שהסינים מתכננים לחטוף את מנהיגם, ולמרות הפצרותיהם של יועציו, לא ביטל הדלאי לאמה את ביקורו. השמועה על הפגישה התפשטה בכל להסה,[3] ובבוקר יום הפגישה, ב-10 במרץ 1959, התאספו כ-30,000 טיבטים עם רובים, חרבות ואלות מחוץ לארמון פוטאלה וקראו לדלאי לאמה לא לצאת לאירוע. במהומות נרצח אדם בהאשמה ששיתף פעולה עם הסינים וגופתו הוצגה לראווה ברחובות העיר. בעקבות המהומות בוטל האירוע, אך הרוחות לא שקטו. במהלך הימים הבאים המשיכו המהומות בלהסה נגד הסינים וקמו קולות שדרשו לעצמאות טיבט.[4] ב-17 במרץ, לאחר ששני מטענים התפוצצו בקרבת ארמון פוטאלה, עזב הדלאי לאמה את להסה בחיפוש אחר מקלט בהודו. עזיבתו של מנהיגם הסלימה את הפרות הסדר של הטיבטים, עד שב-21 במרץ הפציץ צבא השחרור העממי את העיר, בזז מנזרים, עצר כ-8,000 איש והביא למותם של כ-85,000 איש (על פי ממשלת טיבט הגולה). כמו כן החלו הסינים ברפורמות נרחבות בלהסה ובטיבט אשר חיזקו את אחיזתה של המפלגה הקומוניסטית באזור.[2]

מראה כללי של העיר מארמון פוטאלה

הנציבות העירונית להסה משתרעת על פני 29,680 קמ"ר בדרום-מרכז המחוז האוטונומי הטיבטי וגובלת בנציבויות העירוניות נָאגְצ'וּ (אנ') מצפון, שָׁאנָּאן (אנ') מדרום, נְיִינְגצִ'י (אנ') ממזרח ושִׁיגָאצֶה (אנ') ממערב. העיר ממוקמת צפונית להרי ההימלאיה, בעמק יארלונג (אנ') שבמזרח הרמה הטיבטית, המוקף הרים מושלגים. גובהה של להסה הוא כ-3,650 מ', והיא אחת מערי הבירה הגבוהות בעולם. בשל גובהה הרב, האוויר בה דליל ומכיל רק 68% חמצן בהשוואה למצוי בגובה הים.

האקלים בעיר הוא צחיח למחצה קר, הגובל באקלים סובטרופי הררי (על סמך כמות המשקעים) ובאקלים יבשתי (על סמך הטמפרטורות). הקיץ חמים וגשום באופן יחסי (כתוצאה מהמונסון) וחורף קר ויבש. העיר שופעת בשעות שמש, עם 3027 שעות שמש בשנה. שלג יורד בדרך כלל באביב (מרץ-אפריל) אך בכמויות נמוכות בשל החוסר במשקעים. הטמפרטורה המקסימלית היומית הממוצעת בחודש יוני עומדת על 23.9 מעלות, ובחודש ינואר על 8.3 מעלות. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 473 מילימטרים.

אקלים בלהסה, טיבט, סין
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°) 20.5 21.3 25.1 25.9 29.4 30.8 30.4 27.2 26.5 24.8 22.8 20.1 30.8
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 8.3 10.4 13.4 16.5 20.5 23.9 23.3 22.3 21.1 17.9 13.3 9.7 16.7
טמפרטורה יומית ממוצעת (C°) 0.6 3.1 6.5 9.8 13.8 17.5 17.5 16.7 15.2 10.8 5.4 1.7 9.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -7.1 -4.2 -0.5 3.1 7.1 11.1 11.7 11.1 9.3 3.7 -2.5 -6.3 3
שיא טמפרטורה מזערית (C°) -16.5 -15.4 -13.4 -8.1 -2.7 2 4.5 3.3 0.3 -7.2 -11.2 -16.1 -16.5
משקעים ממוצעים (מ"מ) 0.9 1.9 3.5 8.3 31.1 84 140.5 129.8 64.8 6.5 0.9 0.7 472.9
ימי משקע ממוצעים (≥1 מ"מ) 0.6 1.2 2.4 5.2 9.5 14.4 19.8 19.1 13.5 3.5 0.6 0.5 90.3
ימי שלג ממוצעים (≥1 מ"מ) 1.3 2.2 5.5 5.6 0.9 0 0 0 0.1 1.1 1.3 0.7

חלוקה מנהלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציבות העירונית להסה מחולקת לשלושה רבעים וחמש נפות:

מפה

צ'נגגוואן
דוילונגדצ'ן
דאגצה
נפת
דאמשונג
נפת
צ'ושו'
נפת
ניימו
נפת
לו'נג'וב
נפת
מאיג'וקונגגאר
אגם
נאם


שם בסינית בכתב סיני בפין-יין בטיבטית אוכלוסייה (מפקד 2020)[1] שטח צפיפות
רובע צֶ'נְגְגְווָאן 城关区 Chéngguān Qū ཁྲིན་ཀོན་ཆུས། 478,275 513 932.4
רובע דוֹילוּנְגְדֶצֶ'ן (דְווֵילוֹנְגְדֶצִ'ינְג) 堆龙德庆区 Duīlóngdéqìng Qū སྟོད་ལུང་བདེ་ཆེན་ཆུས། 137,451 2,665 51.58
רובע דָאגְצֶה (דָאדְזְה) 达孜区 Dázī Qū སྟག་རྩེ་ཆུས། 32,318 1,364 23.69
נפת לוּ'נְג'וּב (לִינְג'וֹאוּ) 林周县 Línzhōu Xiàn ལྷུན་གྲུབ་རྫོང་ 50,596 4,492 11.26
נפת דָאמְשׂוּ'נְג (דָאנְגשְׂיוֹנְג) 当雄县 Dāngxióng Xiàn འདམ་གཞུང་རྫོང་ 47,900 10,257 4.670
נפת נְייֶמוֹ (נִימוּ) 尼木县 Nímù Xiàn སྙེ་མོ་རྫོང་ 29,989 3,242 9.249
נפת צ'וּ'שׂוּ' (צ'וּ'שְווֵי) 曲水县 Qŭshuĭ Xiàn ཆུ་ཤུར་རྫོང་ 41,851 1,640 25.52
נפת מָאיג'וֹקוּנְגְגָאר (מוֹג'וּגוֹנְגְקָה) 墨竹工卡县 Mòzhúgōngkă Xiàn མལ་གྲོ་གུང་དཀར་རྫོང་ 49,511 5,503 8.997

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 China: Tibet (Prefectures, Cities, Districts and Counties) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
  2. ^ 1 2 Chen J, The Tibetan Rebellion of 1959 and China's Changing Relations with India and the Soviet Union, . Journal of Cold War Studies. Volume 8 | Issue 3 | Summer 2006. p.54-101.
  3. ^ Freeing Tibet : 50 Years of Struggle, Resilience, and Hope, New York : AMACOM, 2009
  4. ^ Tibet in agony : Lhasa 1959, Cambridge, Massachusetts ; London, England : Harvard University Pres, 2016