פלג'ידין גנדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלג'ידין גנדן
Пэлжидийн Гэндэн
לידה 1892
מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 26 בנובמבר 1937 (בגיל 45 בערך)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דונסקויה החדש עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת מונגוליה ה־9
2 ביולי 193222 במרץ 1936
(3 שנים ו־37 שבועות)
תחת המזכיר הכללי של המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה באת-אוצ'ירון אלדב-אוצ'יר
ג'אמבון לחומבה
דורג'אבון לובסאנשראב
חאס-אוצ'ירון לובסאנדורג'
→ תסנגלטין ג'יגג'ידג'אב
אנאנדין עמאר ←
המזכיר הראשון של הוועדה המרכזית של המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה ה־7
13 במרץ 193013 במרץ 1931
(שנה)
→ באת-אוצ'ירון אלדב-אוצ'יר
זולבינגיין שיג'אה ←
יושב ראש בית הנבחרים של מונגוליה ה־2
29 בנובמבר 192415 בנובמבר 1927
(3 שנים)
תחת המזכיר הכללי של המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה טסרן-אוצ'ירון דאמבאדורג'
→ נאבאנדורג'יין ג'אדאמבה
ג'אמצאנגיין דאמדינסוריין ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פלג'ידין גנדןמונגולית Пэлжидийн Гэндэн) ‏ (1892 - 26 בנובמבר 1937) היה ראש ממשלת מונגוליה בין השנים 19321936. ידוע בכך שסטר לסטלין.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלג'ידין נולד בתת-המחוז חוג'ירט שבאיימאג אובורחאנגאי ב-1892 או 1895 לפי מקורות שונים. ב-1922 הצטרף לליגה המונגולית המהפכנית הצעירה, ושנה מאוחר יותר מונה לראש תא מקומי. הוא השתתף במושב הראשון של החוראל הגדול באולן בטור בנובמבר 1924 כנציג מטעם מחוז אובורחאנגאי. שם, ראש הממשלה המונגולי דאז בלינגין טסרנדור (Balingiin Tserendorj) הבחין בבולטות של פלג'ידין. בהמלצת ראש הממשלה מונה פלג'ידין ליושב ראש בית הנבחרים, ששלטה בענייני היומיום של מונגוליה. הדבר הפך אותו לראש המדינה בפועל של מונגוליה, תפקיד שמילא בין 29 בנובמבר 1924 עד 15 בנובמבר 1927, והוא שימש במקביל כיושב ראש הלשכה המרכזית של האיגודים המרכזיים במונגוליה.

נטייה שמאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדן שימש כאחד משלושת המזכירים של הוועד המרכזי של המפלגה המהפכנית העממית המונגולית בין 11 בדצמבר 1928 ל-30 ביוני 1932. יחד עם עמיתיו, קידם יישום כפוי ומהיר של מדיניות כלכלית סוציאליסטית שכללה קולקטיביזציה, הלאמת מפעלים, סגירת מנזרים והחרמת רכוש הכנסייה. המדיניות התגלתה כהרת אסון כשהרועים המסורתיים נאלצו לצאת מהערבה המונגולית ולהיכנס לחוות קולקטיביות שנוהלו בצורה גרועה וגרמו לפגיעה בשליש מבעלי החיים ששימשו בחקלאות במונגוליה. למעלה מ-800 נכסים שהיו שייכים לאצולה ולכנסייה הבודהיסטית הוחרמו, ויותר מ-700 ראשי משקי בית, רובם מהאצולה, הוצאו להורג. כתוצאה מכך, פרץ מרד במספר מחוזות בין 1930 ל-1932. בשל כך, הורתה מוסקבה לעצור את ההקצנה של ממשלת מונגוליה ובמאי 1932 מספר מנהיגי מפלגה ובהם ראש הממשלה טוהרו בשל הניסיון שלהם ליישם צעדים סוציאליסטיים בטרם הגיע זמנם.

בראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדן מונה לראשות ממשלת מונגוליה ב-2 ביולי 1932, אחרי שנפגש עם סטלין והצליח להימנע מסילוקו מהמפלגה. כדי לשקם את הכלכלה, הוכרזה מדיניות "הרפורמה החדשה", במסגרתה שוחררו חלק מהעקרונות הכלכליים הקומוניסטיים. במסגרת הרפורמה, הופחתו המיסים, גדלה היזמות הפרטית ומוסדות הדת פעלו ללא הפרעה. הפופולריות של גנדן עלתה ככל שהמצב הכלכלי השתפר והמחסור הצטמצם.

פרשת לקומבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1933, סכסוך בין שני חברי מפלגה הוביל להאשמות מופרכות של קשירת קשר נרחבת בתוך המפלגה עם מרגלים יפנים. כמה מאלה שנחקרו על ידי הסוכנים הסובייטים באולן בטור הפנו את ההאשמה לג'מבין לקומבה, אז מזכיר המפלגה הקומוניסטית. גנדן, כמנהיג המפלגה המהפכנית תמך בחקירה שהביאה למעצרם של מאות חפים מפשע, ביניהם לקומבה. 56 הוצאו להורג בסופו של דבר, כולל נשים בהיריו. 260 נשלחו למאסר של עד 10 שנים, ו-126 נשלחו לברית המועצות. הרוב המכריע מבין העצורים היו ממוצא בוריאטי. דעת הקהל האשימה את גנדן ואת ראש מנהלת הביטחון בכך שהם ניסו לטהר את יריביהם הפוליטיים, אולם קיימות עדויות לכך שהיא הונעה בעיקר על ידי סוכנים סובייטים שרצו להחליש את מעמד הבוריאטים במונגוליה.

התנגדות לסטלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהיה קומוניסט, סירב גנדן לתכתיבי ברית המועצות והתנגד להצבתו של צבא סובייטי על אדמת מונגוליה ולחיסול הנזירים הבודהיסטיים, אשר סטלין כינה "אויב פנימי". גנדן, אדם דתי שאמר בעבר "היו שני גאונים גדולים על כדור הארץ – בודהה ולנין", הכריז ב-1933 בפומבי על רצונו לא להילחם בדת, ואישר לאנשי הדת לפעול בגלוי תוך התעלמות מההנחיות של סטלין.

תוך שהוא מתחיל למאוס באחיזה הסובייטית במונגוליה, גנדן פעל לדחיית הסכם הג'נטלמנים ב-1934, שבו הבטיחה ברית המועצות הגנה למונגוליה במקרה של פלישה, כמו גם את "הסכם הידידות ושיתוף הפעולה" מ-1936 שהתיר לכוחות סובייטים להיות מוצבים במונגוליה. בפגישתו עם שליט ברית המועצות יוסיף סטלין, כינה גנדן את פעילות ברית המועצות במונגוליה "אימפריאליזם אדום".

גנדן קיווה לנצל את המתיחות בין ברית המועצות ויפן לטובת מונגוליה, אולם החשש שהוא חובר ליפנים יביא בסופו של דבר לנפילתו ב-1936. בנוסף, גנדן היסס באשר להמלצותיו של סטלין לשדרג את ועדת הפנים של מונגוליה לכדי משרד עצמאי וכי יגדיל את היקף הצבא המונגולי.

בדצמבר 1935 נקרא גנדן למוסקבה, שם סטלין נזף בו שוב על כך שהוא לא פועל בהתאם להנחיותיו. מאוחר יותר בטקס קבלת הפנים בשגרירות מונגוליה, גנדן, תוך שהוא שיכור, נזף בסטלין בפומבי וצעק "גיאורגי מקולל, הפכת לצאר רוסי וירטואלי". לאחר מכן, לכאורה, פלג'ידין סטר לסטלין ושבר את המקטרת שלו, תוך שהוא רומז כי מונגוליה שוקלת ברית עם יפן.

הפלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתגובה לאי צייתנותו של גנדן, ארגן סטלין ישיבת חירום של המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה ב-2 במרץ 1936, בעיר אולן בטור, שם נקבעה הדחתו של גנדן והחלפתו בידי אנאדין עמאר, שלאחר מכן הוצא להורג גם כן, והוחלף בהורלוגין צ'ויבלסאן.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1936 גנדן "הוזמן" לברית המועצות, לכאורה כדי לקבל טיפול רפואי. לאחר מכן שהה במשך שנה שלמה בעיירת הנופש פורוס שעל חוף הים השחור. בקיץ 1937 הוא נעצר במסגרת הטיהורים הגדולים שערך סטלין ותחת חקירה הודה בקשירת קשר עם "ריאקציונרים למאיסטים [אנשי דת בודהיסטים]" ו"מרגלים יפנים". הוא הוצא להורג ב-26 בנובמבר 1937 בידי כיתת יורים במוסקבה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]