משתמש:Avigailgabay
שיקום פסיכיאטרי לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
| הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" והוא פתוח לעריכה. השלמות, תוספות והערות יתקבלו בברכה. | ||
| ערך זה נכתב במסגרת הקורס "קורס בין שיקום והחלמה בבריאות הנפש, אוניברסיטת אריאל". תאריך סיום הקורס הוא 15/08/23. | עריכה | |
שיקום פסיכיאטרי לנוער הינו בעל תפקיד מכריע בקידום רווחתם הכללית ובהבטחת שגרת חיים בריאה יותר. שיקום ייחודי זה מקנה יכולת להתמודד עם אתגרים והשלכות שונות של בריאות הנפש שצעירים עלולים להתמודד איתם בנוסף לקשיים המאפיינים את גיל ההתבגרות.
חשיבות השיקום הפסיכיאטרי לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצבים רבים של בריאות הנפש ואתגרים פסיכולוגיים מתחילים לעתים קרובות בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. על ידי מתן תמיכה נפשית בזמן אמת, אנו יכולים לזהות ולטפל בבעיות אלו לפני שהן מחמירות. בנוסף, גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים ומתח משמעותיים. שיקום פסיכיאטרי מסייע לנוער לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות על מנת להתמודד עם אתגרים ביעילות ,וכך הם יכולים לנווט בהצלחה בין מורכבויות המחלה.[1]
כמו כן, חלק מהנוער עשוי לעסוק בהתנהגויות מסוכנות כדרך להתמודד עם מחלתם הנפשית. על ידי טיפול בנושאים אלה באמצעות שיקום, ניתן להפחית את הסבירות לעסוק בהתנהגויות הרסניות כמו שימוש בסמים, פגיעה עצמית והתנהגות הרסנית.[2]
אתגרי בריאות הנפש בשלב ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתמודדויות אשר בני הנוער חווים הם רבים ומשפיעים באופן שיטתי על בריאותם הנפשית. בתקופה התפתחותית זו בני הנוער עוברים שינויים מהירים בגופם, רגשותיהם ומחשבותיהם. זוהי תקופה רבת חשיבות העלולה להוביל לבעיות נפשיות כגון:
1.דיכאון והפרעות חרדה הן מהאתגרים הנפוצים ביותר בבריאות הנפש בקרב צעירים. מתבגרים עשויים לחוות תחושות מתמשכות של עצב, חוסר תקווה או חוסר ערך.[3]
2.הפרעות אכילה-. הפרעת אכילה אצל מתבגרים מושפעת מגורמים שונים כמו צרכים רגשיים, לחץ חברתי, דימוי עצמי נמוך ורצון להתאים את עצמם לאידיאלים מסוימים של הגוף.[4]
3.פגיעה עצמית יכולה להופיע ממגוון סיבות, והיא שכיחה בקרב בני נוער המתמודדים עם דיכאון, חרדה, טראומה, תחושות של בדידות חוסר תקווה, וחוסר ערך בחייהם. תחושת הסיפוק באמצעות פגיעה עצמית מובילה לזמן קצר של "רווחה" רגשית, אך עשויה להוביל להשפעות פיזיות ורגשיות חמורות על הגוף והנפש[5]
4.שימוש בסמים אלכוהול , רוב בני הנוער מתנסים בחומרים כדרך להתמודד עם רגשות שלילים ולחץ חברתי, השימוש הממושך בחומרים כימיים בזמן שלבים קריטיים בהתפתחות המוח יכול להקטין את היכולת הטבעית של המערכת העצבית להתאושש מפגמים, ולגרום להשפעות ארוכות טווח על פיתוח ותפקוד המוח בשנים הבאות.[6]
הפרעות נפשיות נפוצות אצל מתבגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרעות נפש אשר נפוצות בבני נוער::[7] [8][9]
הפרעת דיכאון קליני (MDD) - צורה קשה ומתמשכת של דיכאון המשפיעה על מצב הרוח, ההתנהגות והרווחה הכללית.
הפרעת חרדה מוכללת (GAD) - דאגה ופחד מוגזמים ובלתי נשלטים לגבי היבטים שונים של החיים.
הפרעת חרדה חברתית (SAD) - פחד או אי נוחות חזקים במצבים חברתיים, משיפוט או השפלה.
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) - קושי בקשב, מיקוד, שליטה בדחפים והיפראקטיביות.
הפרעות אכילה - מצבים כמו אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה בולמוסית הכוללים דפוסי אכילה קיצוניים ובעיות בדימוי גוף.
הפרעות בשימוש חומרים - בעיות הקשורות לשימוש לרעה או התמכרות לסמים או לאלכוהול.
הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) - אובססיות וטורדניות הגורמות למצוקה ומפריעות לחיי היום-יום.
הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) - תגובות לאירועים טראומטיים, המובילות למחשבות, רגשות והתנהגויות קשות.
הפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה)- שינויים קיצוניים במצב הרוח, כולל תקופות של דיכאון ומאניה.
שכיחות בעיות בריאות הנפש בנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיל ההתבגרות הוא תקופה נפוצה של התפרצות מחלות נפש. כמעט 1 מתוך כל 5 מתבגרים יסבול מהפרעה נפשית הניתנת לאבחון. תסמינים מסוימים כמו התאבדות ודיכאון הפכו ליותר שכיחים באופן משמעותי בקרב מתבגרים בשנים האחרונות.
ישנה עליה של 56% בשנים 2007 עד 2017 של שיעורי התאבדות בגילאים 10-24.[10]
גורמים התורמים לאתגרי בריאות הנפש בנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק מהגורמים המרכזיים שיכולים להשפיע על בעיות בריאות הנפש אצל צעירים כוללים[11][12][13][14]
גורמים ביולוגיים: נטייה גנטית והיסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות, חוסר איזון בנוירוטרנסמיטרים ובכימיה של המוח ומצבים רפואיים קיימים או מחלות כרוניות.
גורמים סביבתיים: חוויות ילדות שליליות כגון התעללות, הזנחה או טראומה או אירועי חיים מלחיצים, כמו אובדן של אדם אהוב, גירושין או שינוי מקום מגורים.
גורמים חברתיים: לחץ חברתי, בריונות או בריונות ברשת, חוסר תמיכה חברתית ותחושות של בידוד.
שימוש בסמים והתעללות: שימוש בסמים, כולל סמים ואלכוהול, עלול להחמיר בעיות נפשיות.
מדיה וטכנולוגיה: חשיפה לתוכן מזיק והשפעת המדיה החברתית על הערכה עצמית ודימוי גוף.
מרכיבי שיקום פסיכיאטרי לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיקום פסיכיאטרי לנוער כולל גישה מקיפה ורב תחומית לתמיכה בהחלמתם וברווחתם. מרכיבי השיקום הפסיכיאטרי לנוער כוללים:[15][16][17][18][19]
הערכה ואבחון: אבחון מדויק כדי לקבוע את דרכי הטיפול והתערבויות מתאימות. בנוסף, הערכות מקיפות לבריאות הנפש לזיהוי האתגרים והצרכים הספציפיים של בני הנוער.
הגדרת יעדים ותכנון טיפול: תהליך שיתופי של קביעת יעדים המערבים את בני הנוער, משפחתם ואנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, על ידי פיתוח תכנית טיפול אישית המותאמת לצרכיו של המטופל.
התערבויות ושיטות טיפול: טיפולים מבוססי ראיות, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT).
אימון מיומנויות חברתיות: פיתוח מיומנויות חברתיות ובינאישיות לשיפור תקשורת במערכות יחסים ועידוד השתתפות בקבוצות תמיכה כדי לטפח תחושת שייכות וחוויות משותפות.
מעורבות ותמיכה משפחתית: שיתוף המשפחות בתהליך הטיפולי ותמיכה בהם. כמו כן, טיפול משפחתי המשפר תקשורת והתייחסות לדינמיקה המשפחתית.
תמיכה חינוכית: עבודה עם בתי ספר כדי להבטיח התאמות וליווי להצלחה בלימודים.
תמיכה בדיור ובחיים עצמאיים: סיוע לבני נוער לפתח עצמאות וכישורי חיים , כמו תקציב וניהול משק בית.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Farkas, M., & Anthony, W. A. (2010). Psychiatric rehabilitation interventions: a review. International Review of Psychiatry, 22(2), 114-129
- ^ Anthony, W. A. (1993). Recovery from mental illness: the guiding vision of the mental health service system in the 1990s. Psychosocial rehabilitation journal, 16(4), 11.
- ^ WHO. (2018). Adolescent Mental Health.
- ^ Arcelus, J., et al. (2011). Mortality rates in patients with anorexia nervosa and other eating disorders: A meta-analysis of 36 studies. Archives of General Psychiatry, 68(7), 724-731.
- ^ Nock, M. K., et al. (2013). Cross-national prevalence and risk factors for suicidal ideation, plans, and attempts. The British Journal of Psychiatry, 202(5), 324-332
- ^ NIDA. 2022, December 15. Most reported substance use among adolescents held steady in 2022. Retrieved from
- ^ Polanczyk, G. V., Salum, G. A., Sugaya, L. S., Caye, A., & Rohde, L. A. (2015). Annual research review: A meta-analysis of the worldwide prevalence of mental disorders in children and adolescents. Journal of child psychology and psychiatry, 56(3), 345-365. doi: 10.1111/jcpp.12381
- ^ Costello, E. J., Mustillo, S., Erkanli, A., Keeler, G., & Angold, A. (2003). Prevalence and development of psychiatric disorders in childhood and adolescence. Archives of general psychiatry, 60(8), 837-844. doi: 10.1001/archpsyc.60.8.837
- ^ Merikangas, K. R., He, J., Burstein, M., Swanson, S. A., Avenevoli, S., Cui, L., ... & Swendsen, J. (2010). Lifetime prevalence of mental disorders in U.S. adolescents: results from the National Comorbidity Survey Replication–Adolescent Supplement (NCS-A). Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 49(10), 980-989. doi: 10.1016/j.jaac.2010.05.017
- ^ Nesi, J. (2020). The impact of social media on youth mental health: challenges and opportunities. North Carolina medical journal, 81(2), 116-121.
- ^ Kessler, R. C., Amminger, G. P., Aguilar-Gaxiola, S., Alonso, J., Lee, S., & Ustün, T. B. (2007). Age of onset of mental disorders: A review of recent literature. Current Opinion in Psychiatry, 20(4), 359-364. doi: 10.1097/YCO.0b013e32816ebc8c
- ^ McLaughlin, K. A., Greif Green, J., Gruber, M. J., Sampson, N. A., Zaslavsky, A. M., & Kessler, R. C. (2012). Childhood adversities and first onset of psychiatric disorders in a national sample of US adolescents. Archives of general psychiatry, 69(11), 1151-1160. doi: 10.1001/archgenpsychiatry.2011.2277
- ^ Patalay, P., & Fitzsimons, E. (2016). Correlates of mental illness and wellbeing in children: are they the same? Results from the UK Millennium Cohort Study. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 55(9), 771-783. doi: 10.1016/j.jaac.2016.06.016
- ^ Collishaw, S., Maughan, B., Natarajan, L., & Pickles, A. (2010). Trends in adolescent emotional problems in England: a comparison of two national cohorts twenty years apart. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 51(8), 885-894. doi: 10.1111/j.1469-7610.2010.02233.x
- ^ Marwaha, S., & Johnson, S. (2004). Schizophrenia and employment. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 39(5), 337-349. doi: 10.1007/s00127-004-0743-0
- ^ Bond, G. R., Drake, R. E., & Becker, D. R. (2008). An update on randomized controlled trials of evidence-based supported employment. Psychiatric Rehabilitation Journal, 31(4), 280-290. doi: 10.2975/31.4.2008.280.290
- ^ Mueser, K. T., Corrigan, P. W., Hilton, D. W., Tanzman, B., Schaub, A., Gingerich, S., ... & Herz, M. I. (2002). Illness management and recovery: A review of the research. Psychiatric Services, 53(10), 1272-1284. doi: 10.1176/appi.ps.53.10.1272
- ^ Gillis, L. S., Haugland, G., Ruud, T., & Haavet, O. R. (2010). The effect of family involvement on service use, program involvement, and service satisfaction among family members of persons with first-episode psychosis. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 45(7), 681-688. doi: 10.1007/s00127-009-0103-4
- ^ Davidson, L., Tondora, J., Pavlo, A., & Stanhope, V. (2007). Shared decision making within the context of recovery-oriented care. Mental Health and Substance Use: Dual Diagnosis, 4(3), 191-198. doi: 10.1080/17523280701342559