משתמש:Aviorexsol/ד"ר יצחק גבעון
'ד"ר יצחק גבעון(1929 - 2008)' היה איש חינוך,והיסטוריון יהודי. את מחקרו הקדיש למצבם ההשכלתי, הסוציאלי והפוליטי של היהודים בימי נפוליאון.בין התפקידים בהם כיהן נמנים: מורה, מנהל מכללת גורדון והמפקח הראשי על כל בתי הספר בצרפת.
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק נולד בעיר אנטוורפן שבבלגיה, בתאריך 10 ביולי 1929, לנפתלי קליינברגר ואידה ארליך משפחה דתית מן המעמד הגבוהה. בגיל ארבע התייתם יצחק מאביו שהיה יהלומן מצליח בבורסה ליהלומים.ליצחק ישנן שתי אחיות חנה ומרים.המשפחה אשר הייתה רגילה לתנאי המחייה של המעמד הגבוהה נאלצה לאחר מות האב לעבור לדירה שכורה.בשנת 1938 עת פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה לניצה שבצרפת שם התגררו קרובי משפחתם אך לאחר סרובם לתת למשפחה מקלט הם עברו לטולוז ומשם חזרה לאנטוורפן. אמו של יצחק הייתה פעילה מאוד במחתרת הבלגית והחזיקה בתיקה את מסמכי המחבוא של למעלה מארבע מאות יהודים לכן נרדפה רבות ע"י הנאצים, בשל רדיפות אלו החליטה אידה לפזר את המשפחה וכך מצא עצמו יצחק(ילד בגיל 13) במנזר בצרפת עד סוף המלחמה.יצחק הייה ילד מרדן ולכן דאג להטיף לשאר היהודים לא להאמין לנבואת ישו ולדברי הכומר.
עלייתו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
את סיפור יציאתו מן המנזר סיפר יצחק ברגש רב. "יום אחד היו שני חיילים אמריקאיים בחוץ כאשר הייתי במרפסת והם דיברו ביניהם בשפה מוכרת.כדי לבדוק אם הם יהודיים שרקתי את התקווה (בעודו מזכיר את המילה "התקווה" היו דמעות זולגות מעיניו של האדם אשר שנא בכי)החיילים הסתובבו אלי ושאלו האם אני יהודי.לאחר מכן הסתבר כי גם הם היו יהודיים והם לקחו אותי לרב הצבאי. הרב ניגש לכומר ושחרר אותי מהמנזר.שהיתי עמם כמה שבועות."(נלקח ועובד מעבודת השורשים של נכדתו). לאחר יציאתו מהמנזר הלך יצחק להכשרה של הבח"צ(ברית חלוצים יהודיים), ועמם עלה לא"י.
חייו המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל למד יצחק בכפר הרואה ופעל באצ"ל עד למלחמת השחרור בה לחם בעודו בן 17 במשך שנתיים. לאחר מכן היה יצחק ממקימי הגרעין שהקים את ניר - גלים. בשנת 1950 הכיר יצחק את אשתו ברכה ולאחר הכשרה שניהם עבדו כמורים. ליצחק נולדו בתקופה זו שנים מתוך שלושת ילדיו יהודית ומיכאל. לאחר הולדת בנו נסעה השפחה לשליחות לצרפת שם כיהן כמפקח הראשי על כל בתי הספר היהודיים בצרפת. בתקופה זו עמל על עבודת הדוקטורט שלו מטעם הסורבון על מצבם ההשכלתי, הסוציאלי והפוליטי של היהודים בימי נפוליאון. בשנת 1963 חזרה משפחת גבעון לישראל והחליטו לגור בקרית אתא שם נולדה לו בתו הקטנה דליה. בישראל כיהן יצחק כמנהל בית ספר תיכון דתי בטבריה ולאחר מכן כמנהל מכללת גורדון עד פרישתו לפנסיה. בשנת 1929 קיבל יצחק את התואר דוקטור להיסטוריה מטעם הסורבון. במשך צאתו לפנסיה מימן את הקמת המפעל דיגיטל קאט אותו הקימו שתי בנותיו דלית ויהודית. במשך שמונה שנותיו האחרונות חלה ירידה משמעותית במצבו הבריאותי עקב מחלת הסכרת אשר גרמה לסיבוכים רפואייםקשים אשר הובילו למותו. בתאריך 8 בדצמבר 2008 הלך לעולמו.יש לציין כי עד מותו לא איבד מצלילות מחשבתו החדה ומצלם האנוש.
אופיו המיוחד[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק היה איש משפחה בעל תדמית אירופאית ודעות ליברליות במיוחד בכל הקשור לדת, מאפיין זה שלו בא ליידי ביטויי בשילוב הלא רגיל אך עם זאת הרמוני של חיי דת עם חיי תרבות ומדע. יצחק היה חובב מוזיקה קלאסית,אופרה, שחמט, איסוף בולים ונגינה על מפוחית אך הוא תמיד נהג לומר כי הכי, הוא נהנה ממשפחתו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קטגוריה:היסטוריונים קטגוריה:יהודים בשואה: פולין קטגוריה:אנשי חינוך יהודים קטגוריה:אנשי חינוך ישראלים קטגוריה:היסטוריונים ישראלים Givon yitzhak:שם הערך באנגלית