האקדמית גורדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מכללת גורדון)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האקדמית גורדון
סמליל המכללה
Gordon College of Education 2017 - Transparent.png
אזור הכניסה למכללה, ינואר 2017
מוטו מובילים למצוינות בחינוך
תאריך ההקמה 1953
סוג מכללה אקדמית לחינוך
נשיא פרופ' יחזקאל טלר
סגן נשיא יגאל שייניס
יו"ר ד"ר אהרון בר-עוז (יו"ר חבר הנאמנים)
אליעזר ויידה (יו"ר הוועד המנהל)
דקאן ד"ר אסנת ארגמן
ד"ר נטע ברנסקי
ד"ר מסדה סטודני
מיקום הכרמל הצרפתי, חיפה, ישראל
קואורדינטות 32°49′30″N 34°58′09″E / 32.824958888889°N 34.969186111111°E / 32.824958888889; 34.969186111111 קואורדינטות: 32°49′30″N 34°58′09″E / 32.824958888889°N 34.969186111111°E / 32.824958888889; 34.969186111111 
Gordon.ac.il
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
האקדמית גורדון
האקדמית גורדון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חזית המכללה מכיוון חניון הסגל, 2007

האקדמית גורדון (או בשמה עד לסוף 2011, "גורדון - המכללה האקדמית לחינוך"), הידועה בעיקר בכינויה הפשוט "מכללת גורדון", היא מכללה אקדמית להכשרת מורים, גננות וסגלי הוראה, הנמצאת בחיפה.

עבר והווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של המכללה האקדמית גורדון בקורס דו-שנתי להכשרת מורים, שהוקם על ידי ד"ר ארתור בירם בשנת 1947, לצד בית הספר הריאלי. הלימודים התקיימו בבית פבזנר[1]. לקראת סוף 1949 הקים זרם העובדים בית מדרש למורים וגננות מיסודם של אליעזר ירושלמי ופרופ' שמואלי, בו הייתה כיתה לגננות וכיתה להוראה. בכל כיתה היו כ-65 תלמידים[2]. לצד זאת התקיימו קורסים מקוצרים להכשרת מורים בהתאם לצורכי השעה[3]. הלימודים התקיימו ברחוב שבתאי לוי ובשנת 1952 עברו לחליסה[4]. בתקופה זאת למדו בקורס של בית הספר הריאלי מעל 100 תלמידות ומספר מועט ביותר של תלמידים. בבית המדרש של זרם העובדים למדו כ-160 תלמידים, כמעט כולן תלמידות[5].

בשנת 1953 הוחל בהקמת בית מדרש עירוני להכשרת מורים בחיפה, אל תוכו אוחדו בית המדרש של זרם העובדים ושל הריאלי. בשנת 1954 רכשה עיריית חיפה מגרש בן 9 דונם עבור המוסד בכרמל הצרפתי על רכס הכרמל[6]. בסוף 1955 הוחל בהכנת תוכניות למבנה[7]. במקביל הוקם אגודת ידידי בית המדרש, שנקרא כשאר המוסדות להכשרת מורים: "בית המדרש הממלכתי למורים ולגננות" בחיפה[8].

באמצע שנות ה-60 נקרא בית המדרש על שמו של א. ד. גורדון[9][10]. בשנת 1966 אישר משרד החינוך לבית המדרש לקיים שנת לימודים שלישית ולהעניק תואר מורה בכיר. בעקבות זאת, הוסב שמו של בית המדרש ל"סמינר גורדון"[11].

בחלוף השנים קיבל הסמינר הכרה אקדמית, התחיל להעניק תואר ראשון בחינוך ושינה את שמו ל"מכללת גורדון". בשנת 2006 נפתח מסלול המקנה תואר שני ישראלי באישור המל"ג. מאז, מעניקה המכללה תואר ראשון, תואר שני ותעודת הוראה.

המכללה זכתה בפרס החינוך בשנת 1967.

בסקר שערך מכון המחקר "מאגר מוחות" בהזמנת התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל ב-2016, לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"ז, דורגה המכללה במקום הראשון באיכות ההוראה, מבין כל המכללות להכשרת מורים בישראל, ובעשירייה הראשונה של כלל המוסדות להשכלה גבוהה במדינה[12]. לפי הסקר, שכלל כ-11 אלף סטודנטים ישראלים, המכללה הגיעה למקומות הראשונים גם בנושא השילוב של טכנולוגיות למידה בהוראה ובפרמטרים נוספים[12].

ספריית המכללה כוללת 52,000 ספרים, 1,900 ספרים אלקטרוניים, 2,500 קלטות וידאו וכותרי DVD‏, 4,000 תדפיסים סרוקים, 12,000 כתבי עת רגילים ואלקטרוניים, 230 מפות, 10 מאגרי מידע, תוכנת אלף 500, מנשק פרימו ותוכנה לחיפוש אחיד TDOne. לניהול הספרייה, נעשה שימוש, מאז מרץ 2017, במערכת "עלמא".

חזון המכללה:

האקדמית גורדון שואפת להכשיר מורים-מחנכים ומנהיגים מובילי חידושים בהוראה ובחינוך המגלים מעורבות בקהילה. ברוח זו, מדגישה המכללה מצוינות אקדמית והבניית ידע פרופסיונלי, המתבסס על תאוריות עדכניות ועל שילוב טכנולוגיות מתקדמות והתנסויות בהוראה.

האקדמית גורדון מציבה את הלומד במרכז העשייה החינוכית, תוך מתן כבוד לשונוּת ולרב-תרבותיות, ותוך הקניית ערכים יהודיים והומניסטיים המהווים תשתית לפיתוח מודל התייחסות אישית. המכללה מכשירה את בוגריה ללמידה עצמאית לאורך החיים ולתפיסת העשייה החינוכית כייעוד וכשליחות.

כמות הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני במכללה בשנות האלפיים:[13]

250
500
750
1,000
1,250
1,500
תש"ס
תשס"א
תשס"ב
תשס"ג
תשס"ד
תשס"ה
תשס"ו
תשס"ז
תשס"ח
תשס"ט
תש"ע
תשע"א
תשע"ב
תשע"ג
תשע"ד
תשע"ה
  •   תואר ראשון
  •   תואר שני
סמליל ישן של המכללה

מסלולי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תשע"ו לומדים במכללה מעל ל-3,000 סטודנטים במסלולי לימוד שונים, הכוללים לימודים לתואר ראשון, לתואר שני, מכינות ולימודי הסבת אקדמאים להוראה. כמו כן, מתקיימות במקום באופן שוטף השתלמויות בנושאים שונים לסגלי הוראה מכל סוגי מוסדות הלימוד. במכללה מלמדים בה 220 מרצים, כשרובם בעלי תואר ד"ר.

תואר ראשון .B.Ed ותעודת הוראה במסלולי הלימוד הבאים:

  • מסלול גננות לחינוך הרגיל
  • מסלול גננות לחינוך המיוחד (מקבלות גם תעודה לחינוך הרגיל)
  • מורות-גננות במסלול הגיל הרך - הוראה לגילאי גן חובה וכיתות א'-ב'
  • מורים לכיתות א'-ו' במקצועות "מקרא", "ספרות", "לשון", "הומניסטיקה", "אנגלית", "מתמטיקה", "מדעים", "תקשורת וחינוך", "חינוך קהילתי" ו"מורשת העדה הדרוזית"
  • מסלול חינוך מיוחד
  • מסלול משולב חינוך מיוחד וחינוך רגיל
  • מסלול לבית הספר העל-יסודי בחוגים "אנגלית", "ספרות", "מקרא", "מתמטיקה", "לשון", "תקשורת" ו"תרבות ישראל ומורשתו"

תואר שני בשלושה מסלולים:

  • ניהול וארגון מערכות חינוך
  • הוראה ולמידה - פיתוח מורים לתפקידי הדרכה
  • חינוך משלב

לימודי המשך ופיתוח מקצועי:

  • הסבת אקדמאים להוראה
  • השלמת תואר אקדמי למורים ותיקים חסרי תואר
  • הרחבת הסמכה
  • לימודי תעודה
  • פיתוח מקצועי של אנשי חינוך והוראה
  • מרכז הורות

החל משלהי שנות ה-90, מקיימת המכללה חוגים ייחודיים לתלמידים בכיתות ג'-ו', תחת המותג "חוגורדון". מדובר בחוגי העשרה לילדים מחוננים וכשרוניים. החוגים, במתכונת אקדמית, עוסקים בנושאים שונים מתחומי המדע[14], מדעי הרוח והחברה, העיצוב והאמנות, חשיבה לוגית, מחשבים ועוד. בחוגים נוטלים חלק, מדי שנה, מעל ל-200 ילדים מחיפה ומסביבתה.

מנהלי המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורס להכשרת מורים ליד ביה"ס הריאלי בחיפה, על המשמר, 21 בספטמבר 1947
  2. ^ החינוך מזרם העובדים עושה חיל בחיפה, על המשמר, 12 בספטמבר 1949
  3. ^ זרם החינוך יכשיר 400 מורים, על המשמר, 15 באוגוסט 1949
  4. ^ הקורסים המקצועיים למורים, דבר, 8 בספטמבר 1952
  5. ^ בתיה"ס הגבוהים בחיפה, דבר, 9 במרץ 1953
  6. ^ מ. ע. חיפה אישרה דחיית בקשה בדבר רשיון לחנות מוכרת חזיר, הצופה, 26 באוקטובר 1954
  7. ^ בית מדרש למורים תקים עירית חיפה, דבר, 7 בדצמבר 1955
  8. ^ יעקב ברגמן, אישור הקמת האגודה, דבר, 13 במרץ 1955
  9. ^ הרשמה למוסדות להכשרת מורים וגננות, מעריב, 9 באפריל 1965
  10. ^ ש. שחוריסמינר למורים בדרך למכללה, דבר, 11 במאי 1973
  11. ^ ביהמ"ד למורים ע"ש גורדון בחיפה אושר כסמינר, דבר, 20 באפריל 1966
  12. ^ 12.0 12.1 שחר חי, המכללות מביסות את האוניברסיטאות: סקר הסטודנטים הגדול, באתר ynet, 30 באוקטובר 2016
  13. ^ לפי קובצי נתונים סטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה בישראל, באתר האינטרנט של המועצה להשכלה גבוהה:
    לוח 5: סטודנטים לתואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך ובמכללות האקדמיות, תשמ"ט- תשע"ה ו-לוח 6: סטודנטים לתואר שני במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, תשנ"ט- תשע"ה
  14. ^ תלמידים שיגרו טילים מחומרים ממוחזרים, באתר ערוץ 7, 25 בינואר 2007