משתמש:Avneref/מדע/אוילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לאונרד אוילר

משתמש:Avneref/חינוך/תולדות המתמטיקה#לאונרד אוילר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייצג את שיא ההתפתחות המתמטית במאה ה-18. הפך את הקלקולוס מגירסת ניוטון ולייבניץ, למה שמוכר כיום. כתב מאות מחקרים. העמיד את רעיון הפונקציה במרכז הקלקולוס, כמושג נפרד מהגאומטריה - בעיניו היא רק "שימוש" של הקלקולוס. עשה דבר דומה לתורת המספרים[1], אם כי גאוס (1800) הציג אותה לראשונה באופן מקיף.

ספרים:

  • "המבוא לאנליזה של האינסופי", 1748 "Introductio in analysin infinitorum"
  • "יסודות החשבון הדיפרנציאלי", 1768 "Institutiones calculi differentialis‏"
  • "יסודות החשבון האינטגרלי", "Institutiones calculi integralis"
  • "מכניקה", 1736 "Mechanica" - ביטוי של המכניקה של ניוטון ע"י הקלקולוס החדש.
  • "מבוא כללי לאלגברה", 1771 "Vollständige Anleitung zur Algebra" פעם ראשונה שהאלגברה מוצגת על כל המגוון שלה; גם כאן, ללא חיבר לגאומטריה

מצאתי!, אביקם גזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר "לא מדויק" ובגוף תלת-ממדי רב-פאות: V+S=E+2 . הוליד את טופולוגיה.

  • נוסחת אוילר: , הנוסחה היפה ביותר
  • הוכיח את המשפט האחרון של פרמה ל-n=3; הפריך טענה של פרמה, שהביטוי (בו p טבעי) יוצר מספר ראשוניים; פרמה בדק עד p=4, ואוילר חישב ל-p=5 ומצא: 4,294,967,297=6,700,417x641.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל: מצא 62 זוגות מספרים ידידים, אבל פספס את השני בהם: 1184-1210, אותו מצא נער בשם פגניני.