משתמש:Drall/חומות

על חומות המגדר - הסבר למחלוקת בערך חסידות ברסלב

לאחרונה ולא רק לאחרונה, מתרחשות מספר התפתחויות בערך חסידות ברסלב. בין ההתרחשויות ניתן למנות מחיקה חוזרת ומגמתית של מידע אנציקלופדי רלוונטי, צנזורה פראית של ביטויים מדעים מדוייקים וסבירים, מניפולציות במיקום תמונות וכמובן, תבניות מקור, שנועדו לשמש כהכשר להעלמות של נתונים אוביקטיבים ומובהקים. ההתרחשויות האלו מאפיינות, לעיתים, ערכים שיש להם חשיבות פוליטית רבה, או שמייצגים מחלוקות דתיות, מדעיות ,או אידיאולוגיות ולכן, קיומן בערך חסידות ברסלב, הינה מאוד בלתי סבירה. חסידות ברסלב הינו ערך חסר משמעות פוליטית וגם ההשקה שלו לנושאי אקטואליה, הינה מצומצמת ביותר. אמנם יש והיו מחלוקות בחסידות ברסלב, אבל אלו ברובן, הצאו בתבונה מהערך ומוקמו בערכים מתאימים יותר. סערת "שובו בנים", מצאה את מקומה בערך על הרב ברלנד, המחלוקת על הפתק, נמצאת בערך על ישראל אודסער וכן הלאה.
לחסידות ברסלב ישנם וגם היו יריבים תיאולוגיים, כמו הליטאים למינהם, ואנשי חסידויות מסוימות. לאנשים האלו ישנו,כמובן, אינטרס להמעיט בחשיבותה של חסידות ברסלב, כמו לדוגמא לטעון שהיא אינה "תנועת המונים", או להציג את חסידות ברסלב כמורכבת מתימהונים נלעגים, כמו אלו שמנפנפים בתמונות הסבא במירון.
אנחנו יודעים כמובן, שאנשים כאלו עורכים בויקיפדיה והם גם מיבאים לכאן את המלחמות הקטנוניות שלהם מסימטאות סנהדריה. למעשה, בגלל שהאוכלוסיה החרדית נבערת ברובה ולרב גם מנותקת ממקורות מידע מינימלים, ובשביל רבים מאוד מהם, ויקיפדיה הופכת לצוהר העיקרי החושף לעינהם את המציאות שמחוץ לחומות. אם כך, ברור שלחרדים מסוימים יש אינטרס ומוטיבציה לחבל ולפגוע בערך חסידות ברסלב וזאת משתי סיבות. קודם כל הם באמת החסידות וחוץ מזה, הם מודעים לכוח של הויקיפדיה בקהילות שלהם והם רוצים לעצב אותה כרצונם.
אבל זה לא כל הסיפור.
כדי לרדת לשורש התופעה, אנחנו צריכים להבין את אחד התהליכים הסמויים שמתחוללים בתוך מרחב הערכים הויקיפדי. אנחנו רגילים לחשוב, שערכים בויקיפדיה, נמצאים תמיד בתהליך של שיפור, כיוון שהם עומדים לביקורת ציבורית ושבסופו של דבר, גם ערכים כושלים ועלובים יתעלו אל המודל הויקיפדי, שכולל אוביקטיביות, רלוונטיות ואנציקלופדיות. התפיסה הזו נכונה ברמה הכללית, לגבי ערכים שיש בהם ענין ציבורי כלשהו, אבל במקרים מסויימים, אנחנו דוקא נתקלים בתופעה הפוכה.

במידה וקיים ערך, שבו מתענין רק מגזר מסוים וסגור, ואזי מתרחשת תופעה של התדרדרות הערך והפיכתו לאיזשהו מאמר או פרוזה , בעלת אג'נדה מגדרית מובהקת.ככל שהערך המגדרי נערך יותר, הוא מתרחק יותר ויותר מצידוקו האנציקלופדי והוך להיות כלי תעמולתי בידי המגזר. כמובן, שהמציאות הזו עומדת בסתירה מוחלטת למטרת המיזם ולמעשה פועלת נגד מדיניות הויקיפדית באופן רציף ובלתי מופרע. במקום לספק לקוראים מידי מאוזן ורלונטי, מספקים הערכים המגזריים מידע מסולף ומניפולטיבי.
ניתן למצוא לתופעה הזו הרבה דוגמאות, מכל מיני מגזרים ואני אתחיל בדוגמא מאוד פשוטה. אחד מאדמור"י חב"ד מכונה בערך אודותיו בשם "בעל ייסורים".הביטוי הזה רחוק מלהיות אנציקלופדי. זהו ביטוי דתי, שפירושו קצת מסובך, אבל בעיקרון הוא מציג את מחלתו של אותו אדם, כחלק מהפולחן הדתי שהיה מבצע. אין ספק שצורת ההגדרה הזו רחוקה מלהיות אנציקלופדית, או רלונטית, אך כיון שמדובר בערך שכל כותביו ורוב קוראיו הם מגזריים, איש אינו טורח לתקן את הערך ולהביא אותו לרמת איזון ראויה.
נעבור לדוגמא הרבה יותר חמורה, בערך על מרדכי אליהו, כתובה הפסקה הבאה:

לא היה מתקבל על הדעת להקים לרב אליהו, אוהב הארץ, מצבה משיש איטלקי. לאורך כל חייו של הרב היה שזור קו תקיף ועקבי אשר ביטא את יחסו לקדושת ארץ ישראל. מקום הציון המשמש כמקום משכן נפשו של הרב יהיה מהיום מקום חיבור של כלל ישראל עם קדושת הרב וקדושת הארץ. המצבה המשדרת כולה הוד קדומים ויופי בראשיתי מאפשרת לבאים להתחבר ולחוש את שליחות חייו הגדולה של הרב אשר שימש כחוליה מרכזית בשרשרת מסירת התורה עתיקת היומין.
כך מספקת הויקיפדיה לקוראיה התמימים זבל דמגוגי משולב בפולחן אישיות, במקום להציג בפניהם מידע רלונטי, אוביקטיבי ואמציקלופדי. התופעה הזו מתרחשת בגלל מגדריות הערך. הפיסקה המצוטטת, בוודאי שלא היתה שורדת דיון ויקיפדי נורמאלי, אלא שהעורכים האיכותיים בויקיפדיה העברית, אינם רואים חשיבות רבה לא בחרדלים ולא במה שנכתב על המצבות שלהם.

מצד שני, אילו היו נוטלים ערך מגזרי שכזה ומבצעים בו עריכה ע"פ חוקי המיזם, כלומר מנקים אותו מהתעמולה והסובייקטיביות ומהפמפלטים, ומכניסים מידע מאוזן, מהימן וביקורתי? כאן כמובן היה עולה קול זוועה מצד המגזר והעורכים המגזריים, כיוון שהמהלך הזה היה הופך את הערך לפגיעה בביטחון המגזר. אותם קוראים מגזרים, שהם הרוב המוחלט מבין הגולשים בערך, במקום לקבל את החיזוק המגזרי לו הם היו רגילים, היו נתקלים במידע מהימן שהוסתר מהם בזדון, היו נתקלים בביקורת אמינה על אורח חייהם ועל מנהיגיהם, ביקורת שיכולה לגרום להם לשאול שאלות בעיניינים הנחשבים כמובנים מאליהם בתחומי המגזר, או אפילו להתנגד לדעות מגזריות מקובלות או לקו הפוליטי דתי המגדיר את המגזר.
זאת, ויקיפדים יקרים, בדיוק התופעה שמתרחשת כרגע בערך חסידות ברסלב. הערך אנציקלופדי, רלוונטי, אובייקטיבי ומהימן וזו הבעיה היחידה של האנשים שמנסים לשנות אותו עכשיו, תוך בכל מיני תירוצים מתחלפים. נכון, חסידי ברסלב בעצמם, אינם מוצאים הרבה ענין באנצקלופדיות, לפחות לא הישראלים מתוכם, אבל זה לא המגזר שעליו נסב הדיון כאן.
אילו היינו כותבים את הערך הזה, בתחילת שנות ה80, הוא לא היה משתנה הרבה. התיאולוגיה הפנאתאיסטית הייתה נשארת על כנה, כמו מרבית ההיסטוריה וכל המנהגים. הזרמים העיקריים,השול, צפת ויבניאל כבר היו מוגדרים כמו שהם מוגדרים היום. השינויים היו יותר בעיניינים אקטואליים כמו הקיבוץ באומן והננחים. אבל חוץ מהשינויים הפריפריאלים הללו, הערך היה נותר כפי שהוא כרגע, אלא שאם נציץ בחברה הישראלית מאז ועד עתה, אנו נראה שחלו כמה שינוים קרדינאליים, שאחד מהם קשור לעינינינו. ישנו מגזר שניכס לעצמו, לכאורה, את חסידות ברסלב.
לדעתי האישית, הסיבות לניכוס הזה, ברורות דיין ועיקרן, מגאלומניה פוליטית, משולבת בעוני ושממה תיאואלוגים וקונספטואלים. כמובן, ניכוס כזה, לא יכול להיות ניכוס אמיתי, כיון שהאופי הסולפסיסטי והאקסיסטנציאליסטי של חסידות ברסלב, מרחיק אותה מכל סוג של אקטיביזם פוליטי. לכן, המנכסים חיבים לסלף ולעקר ולעוות את חסידות ברסלב, כדי שתהלום את מטרותיהם המגזוריות, וברמת המיקרו, זוהי באמת הסיבה שעולה הכורת על הערך.

לא הכנסתי את זה לערך, כי התהליך הזה מתרחש הרחק מחוץ לגבולות החסידות, אבל יכול להיות שהייתי צריך, ובזה הייתי מקדים תרופה למכת ההתקפות המגמתיות על הערך.
כדי להבהיר את העניין, ניתן דוגמא, שיכולה להסביר את הכל.
חוזרת אולפניסטית מ"מעלה לבונה", משבוע מרתק בפסטיבל הכליזמרים בצפת וניגשת לאינטרנט, כדי לחפש מידע על רונן חזיזה. מהר מאוד היא מגיעה לערך הויקיפדי, על חסידות ברסלב, אלא שחסידות ברסלב בויקיפדיה, מאוד לא מתאימות למה שהאישיות הארכיטיפית שלה היתה מצפה למצוא. לדוגמא, חסידות ברסלב מוגדרת כ"פאנאתאיזם", מילה שהיא לא שמעה מימיה, ושמתקשרת לא לאורות התשובה, אלא לפגודות השינטו בארצות האסורות של מזרח אסיה. גם חסידי ברסלב מוצגים בערך, לא כנערי גבעות מדובללים ומשתוללים, אלא גם ובעיקר כחסידים ירושלמים, צנועים ומופנמים, אנשי העדה החרדית, שמעזים לכפור בחגיגות יום ירושלים במרכז הרב.
יותר מזה, מטורללי הכבישים, איתם מתראה האולפניסטית בפסטיבלים המגזריים ואצלם רוכשת קמעות וצמידים קלועים, אינם נחשבים ללב הקונצנזוס בחסידות ברסלב, אלא לשולים תמהונים. (רוב הננחים, הם אנשים מאוזנים ומיושבים, כולל המנהיגות הננחית של מנהלי קרן ישראל אודסר, שצונזרה מהערך בברוטאליות בימים האחרונים, אבל את הנחים הללו לא תפגוש האולפניסטית לעולם)
אם האולפניסטית תעמיק קצת יותר, היא תגלה לדוגמא, כי ארץ ישראל בחסידות ברסלב, אינה המאחזים החביבים עליה, אלא מושג אבסטרקטי שיכול להתקיים בכל פינה ביקום, היא תגלה גם שהאמונה שלה ב"כלל ישראל", נחשבת בברסלב לכפירה ופיגול ואילו מנהיגי הציבור הנערצים שלה, הם בכלל "מפורסמים של שקר" בעגה הברסלבית, ו"חולקים על צדיק האמת" שאין להם חלק בעולם הבא והם נידונים להתגלגל לנצח, עד שיכנעו לצדיק ויחזרו בתשובה.
חוץ מזה, במהותה התיאולוגית, חסידות ברסלב היא פציפיסטית לחלוטין, אין לה שום יכולת להזדהות עם מוטיבים לאומנים אקטיבסטים.
זו הסכנה בערך חסידות ברסלב, כפי שנערך עד עתה, בעיקר על ידי. הבעייתיות שלו, היא שהוא ערוך בצורה נאמנה למשנתה האנציקלופדית של ויקיפדיה ואינו משרת את מטרות המגזר. נכון, יכולה להתקיים גם תלמידה חרדלית שתתעניין בתנועה ההיפית או בזכויות האדם, אבל זו תוגדר במהירות כ"כבשה שחורה" ותטופל בכלים ידועים, אבל חסידות ברסלב, בצורה מרודדת ומעוותת, נחשבת לאחד המוטיבים הבסיסים בתרבות המגזר, שמטיבו עני מאוד בשאר רוח. לכן קל הרבה יותר להתקיף את הערך בויקיפדיה מאשר לגנוב מאגרים תרבותיים ממקור אחר.

עוד הוכחה, תביטו בתמונה הזו

ברסלב בראי המגזר

ברסלב בראי המגזר

. (אם היא תימחק בגלל סיבות פרוצדרוליות ניתן לראות אותה גם [1].

בתמונה אנחנו יכולים לראות בדיוק את ההגדרה המגזרית לחסידות ברסלב. למעלה מופיע הרב קוק כשמש העולם ומתחת מכרכרת איזו דמות נלעגת וליצנית, עם כובע ננחי מחודד וליצני. בעיניים ברסלביות, המודעה הזו שיקוץ וטירוף, ומפרסמיה אנשים מטורפים ומרושעים, אבל אותם אנשים שפירסמו את המודעה, לא מבינים בחסידות ברסלב ולא מתענינים. הם רק מעוניינים להשתמש בשם ברסלב, כדי להטליא את החורים הפולקלוריסטים במגזר שלהם.
זה שורש הסיבה שאנו מקיימים את הדיון הזה. זו הסיבה להטפל דווקא לשול, דווקא לפאנאתאיזם. בפרספקטיבה אנציקלופדית, מדובר ביסודות האינרטים של הערך, כאלו שידועים לכל ומוסכמים על הכל ומהימנים ובסיסיים ורלונטים, אבל בעיניים מגזריות מגמתיות, מדובר בסוס טרויאני. אין פלא שדווקא מנהגים יחודיים ואופיינים מאוד לחסידות ברסלב, כמו הוידוי בפני הצדיק והצריחות וצעקות בספירת העומר, זוכים להתקפות חסרות שחר מצד הברית הקדושה בין המגזרים לביריונות החרדית, כי מנהגים אלו אינם ידועים בכלל ל"מיטב הנוער" ביערות בת עין, והקורא הנבון עוד עשוי להבין שלהללו אין בכלל קשר לרבי נחמן.
זוהי, מורי ורבותי, הנקודה כאן. האם להותיר את הערך במתכונתו הויקיפדית הראויה, או להניח לו להפוך לעוד ערך מגזרי מלא בזבל דמגוגי שכולו נח נח ו"שמחה תמיד" ו"בגן האמונה" ועוד שטויות בסגנון ירידי חול המועד, על המדשאות של מערת המכפלה.דרול * שיחה ו 02:53, 29 באפריל 2013 (IDT)