מעלה לבונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלה לבונה
LogoMaaleLevona.gif
Peace Now Price Tag 310114 018.jpg
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎756‏ מטר
תאריך ייסוד 1984
תנועה מיישבת אמנה
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 734 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום מעלה לבונה
מעלה לבונה
מעלה לבונה

32°03′18″N 35°14′26″E / 32.0549047521497°N 35.2404456826164°E / 32.0549047521497; 35.2404456826164קואורדינטות: 32°03′18″N 35°14′26″E / 32.0549047521497°N 35.2404456826164°E / 32.0549047521497; 35.2404456826164

http://www.m-l.co.il

מעלה לבונה היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי בשומרון במרחק 15 ק"מ מהעיר אריאל השייך למועצה אזורית מטה בנימין. היישוב כולו נמצא על גבעה נשאת מעל כל הסביבה בגובה ממוצע של 770 מ'.

היישוב נמצא סמוך למעלה מפותל הנושא את אותו שם, על כביש 60 הישן, מירושלים לשכם. על המעלה, שהוא חלק מדרך עתיקה המכונה דרך האבות‏‏‏‏, מצוי חאן בשם חָא'ן אָ-לֻובָּאן, אשר שימש בה תחנת דרכים.

בתוך היישוב ובסביבתו ישנן עדויות רבות ליישוב הקדום אשר היווה מרכז התיישבותי באותם ימים. קרב מעלה לבונה, הקרב הראשון בין צבאו של יהודה המכבי לבין הצבא הסלאוקי, ניטש בקרבת מקומו של היישוב המודרני.

שמו של היישוב על שם הצמח הריחני "לבונה" שגודל באזור לצורך הקטרת הקטורת בבית המקדש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעלה לבונה החלה כהיאחזות נח"ל שהוקמה בכ"ג באב ה'תשמ"ג (1 באוגוסט 1983), וביום העצמאות תשמ"ד (1984) אוזרח היישוב, ביוזמת של חבר הכנסת חנן פורת.

בעקבות יוזמתו של חנן פורת ליישב את מעלה לבונה, נרתמו שתי משפחות משכונת נווה יעקב בירושלים. בט"ו בשבט תשמ"ד הן העמיסו שתילי ברושים ונסעו אל מאחז מעלה לבונה המאויש על ידי חיילי הנח"ל. לאחר האישורים המתאימים ניטעו העצים המקיפים עד היום את בית הכנסת ביישוב וההחלטה ליישב את המאחז מתגשמת. בתחילה, בשל מחסור במגורים, עלו על הקרקע ארבע משפחות, אך עד מהרה התפתח היישוב וכיום הוא מונה כ-115 משפחות ובכללן משפחות בנים ממשיכים.

ביישוב נמצאות אולפנת מעלה לבונה ומכללת מכלול - מכללה תורנית מדעית. ראש המכללה הוא הרב יאיר שחור, רב היישוב.

תחבורה ליישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנות ה-90 הכביש הראשי בין רמאללה ושכם, כביש 60, עבר בסמוך ליישוב, אך בשנת 1994 נפתח כביש עוקף ארוך יותר, אך מהיר יותר דרך שילה ועלי וכל קווי התחבורה הוסטו לשם. כתוצאה מכך נוצר מחסור רציני בקווים למעלה לבונה. הדבר עצר את התפתחות היישוב ונתן דחף חזק יותר להתפתחותם של עלי ושילה. עד נובמבר 2014 פעלה ביישוב חברת אגד, אשר במסגרת פעילותה ביישוב הפעילה את הקווים 148 מאריאל לתחנה המרכזית בירושלים ולהיפך, ואת קו 477 מאלון מורה לתחנה המרכזית בירושלים. בעבר אף פעלו קווים ליעדים שונים אך הם בוטלו, כגון קו 577 של אגד מאריאל לתל אביב דרך היישוב, קו 473 של אגד מירושלים לנתניה (דרך יישובי בנימין, מ. לבונה, אריאל, עמנואל) וקו 474 של אגד מירושלים לכפר סבא (דרך אותם יישובים בהם עבר קו 473). בחודש נובמבר 2014 הקווים הללו בוטלו ונפתחו קווים חדשים לירושלים אשר הוצאו מהתחנה המרכזית בעיר, ומקשים על תושבי היישוב ויישובי בנימין להתנייד. קווים אלו אורגנו מחדש במסגרת הרפורמה אותה מנהיג משרד התחבורה להוציא קווים ואשכולות של קואופרטיב אגד למכרז ולהעביר אותם לחברות אחרות. בין היתר הוציא המשרד את אשכול עוטף ירושלים, יישובי חבל בנימין והשומרון למכרז והעביר את קווי אגד באזור לתפעול חברת-הבת, אגד תעבורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתולי מעלה לבונה, מצפון ליישוב, 1912