אולפנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הכניסה לאולפנת "סגולה" בקריית מוצקין

אוּלְפָּנָה היא בית ספר תיכון לבנות בזרם הממלכתי-דתי, שבו ניתן תגבור של לימודי תורה ופעילויות חברתיות. האולפנה מקבילה לישיבה התיכונית עבור בנים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם אולפנה הוא בארמית ומובא למשל בתרגום אונקלוס לפרשת כי תשא, שם הוא מתרגם את הפסוק "וקרא לו אהל מועד" (שמות ל"ג,ז) - "וקרי ליה משכן בית אולפנא", כי באוהל זה התנהלו לימוד התורה והוראתה. השם נבחר כדי להבדילו מבית ספר תיכון רגיל, מצד אחד, ומצד שני שלא להשתמש במונח ישיבה המיועד למוסדות לימוד לבנים. במקור אולפנא נכתבה ב-א', אולם ע"פ כללי האקדמיה ללשון העברית, כיוון ש"שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת םָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית... לפיכך החליטה האקדמיה שמילים אלו ייכתבו בה"א, כדין כל מילה ממין נקבה המסתיימת בתנועת a:".

ייחוד האולפנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולפנה לומדות הבנות מקצועות יהדות עם מקצועות חול, במטרה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות, אך גם עם הישגים בתחום הרוחני, מידות טובות, ואהבת התורה, העם והארץ. האולפנות גובות מההורים שכר לימוד שבין 5,000-10,000 שקלים ויותר מכך בשנה, על מנת לתגבר את התלמידות בשיעורים נוספים ובפעילויות חברתיות. ברבות מהאולפנות פועלת פנימייה חלקית או מלאה.

התגבור בלימודי היהדות באולפנה מתבטא בלימוד מוגבר לבגרות (5 יחידות תורה שבעל פה, 5 יחידות תנ"ך), שעות של למידה עצמית בזוגות (המכונות פרקא, חברותא או מוסר, בהתאם לאולפנה), וכן יוזמות העשרה שונות כשיעורי בחירה למתמידות ושעות לימוד עם רב. מנהל האולפנה הוא לרוב רב, המקרין מבחינה חינוכית על הכיוון של האולפנה.

נוסף לפן הלימודי, האולפנות שמות דגש רב על קשר עם הבנות והמחנכות מצופות להעביר שיעורי חינוך רבים וליצור קשרים אישיים עם התלמידות.

באולפנות קיימות פעילויות חברתיות רבות. אלה הפעילויות המקובלות ברובן:

מכולן הפעילות המרכזית של השנה היא בחודש אדר כאשר השמינית, כתה י"ב, מפיקות הצגה - טקס הכתרה לרבנית פורים שתחליף את הרב, (מנהג שמקורו בישיבה תיכונית - הנהגת רב פורים) הלא הוא מנהל בית הספר, למשך כל החודש (או לפחות עד פורים), החודש הזה הוא כמו מסיבת הפרידה של השמיניסטיות מהאולפנא והן משקיעות בהעלאת ההצגה ובפעילויות שיעסיקו את האולפנא עד פורים. פעילות ידועה בהרבה אולפנות היא ה"אולפזמון" - תחרות שירים מקוריים באולפנא, שעל הפקתו אחראיות גם אחת השכבות הבוגרות - השישית או השביעית, תלוי במסורות שעוברות עם השנים.

אולפנות בתנאי פנימייה נשארות בדרך כלל לשבתות פעם בשבועיים או שלוש, אך גם אולפנות אקסטרניות מקפידות להוציא את הבנות כמה פעמים בשנה לשבתות משותפות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמה ראשונה להקמת אולפנה הייתה במרחשוון תש"ג (1943), בעין גנים ליד פתח תקווה, במתכונת דומה לזו של הישיבה בכפר הרואה. באולפנה היו שבע תלמידות ששילבו לימודי קודש עם עבודה חקלאית. האולפנה הראשונה במתכונתה הנוכחית היא אולפנת כפר פינס, המכונה "אם האולפנות". היא נוסדה בשנת תש"ך (1960) כדי למלא את הצורך של הורים לתת לבנותיהם חינוך תורני, מעבר לזה הניתן בתיכון המקיף הדתי, שיתאים לבנות הציונות הדתית. בהמשך שנות השישים נוסדו עוד שלוש אולפנות: אולפנת אמנה בכפר סבא שנוסדה בתשכ"ד (1964), אולפנת סגולה בקריית מוצקין שנוסדה בשנת תשכ"ה (1965), ואולפנת צפירה במושב צפריה שנוסדה בתשכ"ה (1965). אולפנות אלו שימשו קבוצה קטנה של בנות שיצאו לחינוך פנימייתי, כאשר רוב הבנות הדתיות נשארו ללמוד בבתי ספר תיכוניים דתיים במקומות מגוריהן.

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 החלה התעוררות בחינוך הדתי לכיוון של הקמת אולפנות נוספות. בדרום הארץ, שבו לא היו אולפנות, הוקמו אולפנת ערד בתשל"ח (1978)[1] ואולפנת אבן שמואל במושב אבן שמואל בשנת תש"מ (1980).

עם הקמת ההתנחלויות ברחבי יהודה ושומרון, הוקמו בהן מספר אולפנות, בהן האולפנה בקריית ארבע, אולפנת השומרון באלקנה, אולפנת עפרה ואולפנת להב"ה בקדומים בשנת תשמ"ב. אולפנה נוספת, נווה חנה בגוש עציון, הוקמה בשנת תשמ"ד (1984).

בשנת תשל"ח (1978) הוקמה האולפנית בתל אביב שנועדה להיות אולפנה לימודית בעיקרה, ללא פנימייה וללא הפעילויות הרבות בערבים. אולפנה זאת ענתה על הרצון של תלמידות והוריהן למסגרת לימודית תורנית ללא פנימייה. בהמשך, הוקמו אולפנות של רשת צביה ברחבי הארץ, גם הן ללא פנימייה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הפך המושג אולפנה למותג ורבים מבתי הספר התיכוניים לבנות במגזר הציוני דתי שינו את שמם לאולפנה או הקימו נתיב אולפני. הדבר חייב במקרים מסוימים הוספות שיעורי לימודי קודש על מנת לעמוד במינימום הנדרש על מנת להקרא אולפנה. כמו כן, הוקמו אולפנות נוספות ברחבי הארץ. גם בפריפריה התרבו האולפנות, בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים. כך למשל, באזור הצפון הייתה רק אולפנה אזורית אחת - אולפנית טבריה, ובבשנים האחרונות היא מתחרה עם אולפנות נוספות שקמו באזורה - אולפנת רגבים, אולפנת מירון ואולפנת הגולן.

הוקמו מספר אולפנות לבנות המתקשות בלימודים, בהן האולפנה בדולב והאולפנה בנוב.

אולפנות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישוב בית הספר
אבן שמואל אולפנת בנ"ע אבן-שמואל
אופקים אולפנת איילת השחר
אילת אולפנת "תהילת ישראל"
אלון שבות אולפנת "אוריה"
אלון שבות אולפנת נווה חנה
אלקנה אולפנת השומרון
אשדוד אולפנא אשדוד
אשקלון אולפנת צביה אשקלון
באר-שבע אמי"ת אוריה (מקיף ב') באר- שבע
באר-שבע בנ"ע חן במדבר
בית אל אולפנית בנ"ע תאיר
בית אל אולפנת רעיה
בית שמש אולפנית אמי"ת נגה
בית שמש אולפנת "פירסט"
בני ברק אולפנית "נווה-שרה הרצוג"
בני ברק אולפנת "אמונה"
בני ברק אולפנת צביה בני ברק
בת ים צביה בת ים
גבעת וושינגטון אולפנת הללי לאומנויות
גדרה אולפנת הרב בהר"ן
דולב אולפנת דולב
דימונה אולפנת נריה צביה דימונה
הרצליה צביה הרצליה
חדרה אולפנית "מבשרת ברוך"
חולון אולפנת יבנה חולון
חיפה צביה חיפה
חפץ חיים צביה חפץ חיים
חצור הגלילית אולפנת אמי"ת חצור
טבריה אולפנית אורט "אמונה" טבריה
יד בנימין אולפנת טהר
ירושלים אולפנת חורב
ירושלים אולפנית "נווה רוחמה"
ירושלים צביה ירושלים
ירושלים צביה לאומניות
כוכב יעקב צביה כוכב יעקב
כפר סבא אולפנת "אמנה"
כפר סבא אולפנית "הראל"
כפר פינס אולפנת בנ"ע כפר פינס
לא ידוע אולפנת בנ"ע "אוהל שלמה"
לוד צביה לוד
מגדל העמק אולפנת תפארת
מודיעין אולפנת בנ"ע "אורות מודיעין"
מירון אולפנת בני עקיבא מירון
מעלה אדומים צביה מעלה אדומים
מעלה לבונה אולפנת מעלה לבונה
מעלות תרשיחא צביה מעלות
נוב אולפנת איל ברמה
נווה צוף אולפנת שירת הים
נוף איילון-שעלבים אולפנת-קריית חינוך שעלבים
ניצן אולפנת נווה דקלים
נריה אולפנת בנ"ע נריה
נתיבות צביה נתיבות
נתניה אולפנית בר-אילן
עפולה "צביה" עפולה
עפרה אולפנת עפרה
ערד אולפנת בנ"ע נאות-אברהם
פסגת זאב אולפנת בנ"ע פסגת זאב
פרדס חנה אולפנית אלישבע
פתח תקווה אולפנת בנ"ע רעות
פתח תקווה אולפנת דרכי נועם
פתח תקווה אולפנית ישורון
צפריה אולפנת בנ"ע "צפירה"
צפת אולפנת אמי"ת צפת
קדומים אולפנת להב"ה
קצרין אולפנת קצרין - הגולן
קריית ארבע אולפנת ק"א "אשת חיל"
קריית אתא אולפנית שח"ם
קריית גת אולפנת גרוס+אולפנת צביה
קריית מוצקין אולפנת בנ"ע סגולה
קריית שמונה אולפנית דרכא
ראש העין אולפנת "זבולון"
ראש צורים אולפנת בנ"ע 'ראש צורים'
רחובות צביה רחובות
רמת בית שמש אולפנת "גילה" שעלי תורה
רמת מגשימים אולפנת רגבים בגולן
שדרות אולפנת שירת
תל אביב אולפנית בני עקיבא תל אביב

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החינוך הדתי בגבורותיו, המרכז לחינוך דתי בישראל, עמודים 395–397.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]