יום ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צעדת ריקוד דגלים ברחוב יפו

יום ירושלים הוא יום חג לאומי הנחגג בישראל בכ"ח באייר (מ"ג בעומר) לציון איחוד העיר ירושלים תחת ריבונות ישראלית בכ"ח באייר ה'תשכ"ז, לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. היום נקבע על ידי הכנסת ב"חוק יום ירושלים".

בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום יום שחרור ירושלים, יום חרות ירושלים, או יום איחוד ירושלים, מתוך נקודת מבט הרואה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר, והשקפה זו קיבלה חיזוק בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

תהליך מיסוד החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגיגות יום ירושלים הראשון סמוך לכותל המערבי. עומד הרב הראשי לישראל הרב איסר יהודה אונטרמן, ומאחוריו הרב משה צבי נריה, שני מימין זבולון המר, ולידו אליעזר שפר

בח' בטבת ה'תשכ"ח החליטה מועצת הרבנות הראשית "לקבוע את יום כ"ח באייר כיום הודיה לקב"ה על הניסים שקרו באותו יום ועל שחרורה של ירושלים"[1][2]. ארבעה חודשים מאוחר יותר, ב-12 במאי 1968 קבעה גם הממשלה את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים[3]. בי"ד אייר תשכ"ח (1968) קבעה הכנסת את יום ירושלים כיום חג[4].

יום ירושלים הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום ירושלים הראשון

בשנת 1968 בקשו צעירי המפד"ל לערוך עצרת גדולה לכבוד יום ירושלים ברחבת הכותל המערבי, אך נתקלו בהתנגדות של הממשלה[2]. בסופו של דבר העצרת התקיימה בסמוך לעיר העתיקה, בהשתתפות הרב הראשי לישראל, איסר יהודה אונטרמן, ומשתתפים רבים.

חוק יום ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 העניקה הכנסת למועד זה מעמד בחקיקה, באמצעות חוק יום ירושלים, התשנ"ח-1998, שנחקק על פי הצעת החוק של חבר הכנסת חנן פורת (מפד"ל). בדברי ההסבר להצעה נאמר:

עם מלאת 30 שנה לשיחרורה ולאיחודה מחדש של ירושלים בירת ישראל, יש מקום להציג זאת באופן ממלכתי כיום חג לאומי. את מהות ירושלים, רום התקוות ופסגת השאיפות, שאותה אנו מעלים על ראש שמחתנו, יש לציין ולייחד ביום המסמל את מרכזיותה בחיי עם ישראל אשר שב לארצו, הקים את מדינתו והכריז על ירושלים כבירתו הנצחית.

– הצעת חוק יום ירושלים, התשנ"ז-1997, ה"ח 2625 מיום 17 ביוני 1997

רעיון דומה של קביעת היום בחוק העלה כבר בשנת 1979 עו"ד שמואל להיס, מנכ"ל הסוכנות היהודית דאז, בפני ההנהלה הציונית[5].

אירועי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום ירושלים, 2015

יום או יומיים לפני החג מתקיימת צעדה גדולה תחת הכותרת "ההתיישבות מצדיעה לירושלים" ובה משתתפים אלפי צועדים, רובם אנשי ההתיישבות העובדת והחינוך ההתיישבותי.

בערב יום ירושלים מתקיימת מדי שנה עצרת גדולה בישיבת מרכז הרב, בהשתתפות רבנים רבים מחוגי הציבור הדתי לאומי ואישי ציבור. על פי רוב מגיעים ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת והרמטכ"ל לעצרת זו. לאחר חצות הלילה מתקיימת צעדה מהישיבה אל הכותל המערבי.

אירועי היום כוללים טקס ממלכתי בגבעת התחמושת, שהייתה מאתרי הלחימה הקשים בקרבות בירושלים.

אירועו המרכזי של היום הוא הריקוד דגלים, שמתקיים בשעות אחר הצהרים. במהלך אירוע זה, מגיעים לירושלים מכל רחבי הארץ עשרות אלפי אנשים, רובם בני נוער מן הציונות הדתית. החוגגים מקיימים תהלוכה גדולה מלווה בשירים, ריקודים ודגלים. התהלוכה יוצאת ממרכז העיר (גן סאקר וגן העצמאות), נכנסת אל העיר העתיקה משעריה ומסתיימת בכותל המערבי.

בלילה שלאחר יום ירושלים נערך בעיר דוד טקס חלוקת פרס מוסקוביץ' לציונות.

מנהגים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבתי הכנסת הדתיים לאומיים מקובל לומר הלל ביום זה, ולהתייחס אליו בחגיגיות.

גם בקרב היהדות החרדית היו דעות שונות בעניין זה.[6] אם כי כיום היום אינו מצויין בקהילות החרדיות.

בישיבות מועצת הרבנות הראשית מאז י"ז באדר תשכ"ח (17.3.1968) הוחלט לקבל את הצעתו של הרב איסר יהודה אונטרמן שבה נאמר: "בתפילת שחרית – שירת הים פסוק בפסוק, הלל שלם בברכה. יאמר התפילה פרק ק"ז בתהילים ויום משתה ושמחה", וכן: "אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות אחרי ל"ג בעומר, וכל שכן שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל בניצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש".

כאשר חל כ"ח באייר ביום שישי, מוקדמים הטקסים ליום חמישי, כ"ז באייר, כדי להימנע מחילול שבת, אבל החלק הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) ממשיך להיערך ביום שישי, כ"ח באייר.[7] כמו כן, לפי החלטת הרבנות הראשית משנת 2012 (ה'תשע"ב), כאשר כ"ח באייר חל ביום ראשון נדחים האירועים ממוצאי שבת למחרת היום.[8][9]

נכתבו גירסאות מיוחדות לתפילת על הנסים עבור יום זה[10].

הצהרות פוליטיות - תמיכה והתנגדות ליום ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום ירושלים ה'תשנ"ב (1992) נחתמה אמנת ירושלים, הצהרת אמונים של מדינת ישראל לעיר, במשכן הנשיא.

ביום ירושלים ה'תשנ"ה (1995) בטקס בגבעת התחמושת, ראש הממשלה יצחק רבין, הרמטכ"ל במלחמת ששת הימים, הביע אמונים לירושלים מאוחדת, בהצהרה שבאה כתגובה לטענות הימין על כך שתכנית אוסלו תביא לחלוקת ירושלים ושסלילת כביש 1 בחלקו הטבעתי לאורך קו התפר ובין מזרח העיר למערבה, היא למעשה הצהרת כוונות של הממשלה לקבוע שם את הגבול.

חלק מגורמי השמאל ומהציבור הערבי במדינת ישראל רואים ביום ירושלים יום המציין את כיבושם של יהודה והשומרון וחבל עזה, על הכוחנות הכרוכה בכך לדעתם[11]. בשנת 2014 הגישה סיעת מרצ הצעת חוק לביטול חוק יום ירושלים[12].

יום הזיכרון לנספים בעליית יהודי אתיופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל

עדת ביתא ישראל מעולי אתיופיה נוהגים לקיים ביום ירושלים טקס לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל וזאת בשל הסיסמה שלוותה את עלייתם ל"ירושלים". בשנת 2004 החליטה ממשלת ישראל להפוך טקס זה לטקס ממלכתי[13] המתקיים באתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל בהר הרצל.

מאז הפיכת הטקס לממלכתי, שותפו אף יהודי הפלשמורה, שעלו ארצה אחרי מבצע שלמה והתגיירו, למרות שכקבוצה אינם משתתפים בחג הסיגד הנחוג בערב ראש חודש כסלו בטיילת ארמון הנציב מול הר הבית[14].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
  • הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יום שחרור העיר העתיקה הוכרז כיום הודיה, דבר, 5 במרץ 1968
  2. ^ 2.0 2.1 אליעזר שפר, "כיפה אחת", גיליון 5, אייר תשס"ז.
  3. ^ "והנצח זו ירושלים" - 40 שנה לירושלים המאוחדת, אתר הכנסת.
  4. ^ מתיה קם, יום ירושלים.
  5. ^ רעיה יגלוםקרדיט חסר, באתר הארץ
  6. ^ קביעת יום הודיה בעקבות מלחמת ששת הימים - הרב שריה דבליצקי
  7. ^ יום ירושלים, תשובות באתר "ישיבה".
  8. ^ אורי פולק, הרבנות הראשית דחתה את חגיגות יום ירושלים, אתר כיפה, 16 באפריל 2012.
  9. ^ מכתב מזכיר מועצת הרבנות הראשית בעניין, אתר הרבנות הראשית.
  10. ^ ראו כאן
  11. ^ ישי פרידמן, סטודנטים נגד יום י-ם: "לגיטימציה לכיבוש", באתר nrg‏, 4 באפריל 2013
  12. ^ יהונתן ליס, מרצ דורשת לבטל את הגדרת יום ירושלים כ"חג לאומי", באתר הארץ, 27 במאי 2014.
    נוסח הצעת החוק באתר הכנסת.
  13. ^ טקס לציון זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל, החלטה מספר 1425 של ממשלת ישראל ה-30, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה, תמונות מטקס הזיכרון הממלכתי ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם למדינת ישראל, תפוז אנשים.
  14. ^ צדים את בני הפלשמורה (באתר ביתא ישראל)