משתמש:Ehab2833/טיוטה

האתר הארכאולוגי - פרהיסטורי "עינן" (מאלאחה) בעמק החולה נתגלה בשנת 1951, שייך לתרבות הנטופית. אחד ממאפייניה החשובים של תרבות זו הוא השכיחות הרבה של קברים, קברות ובתי קברות בשלב הקדום, המאוחר והסופי. מנהגי הקבורה הנטופים הם מגוונים ויש להם חשיבות בהבנת התהליכים הקשורים בהיווצרותה של דרך החיים החדשה.

התרבות הנטופית –מבוא קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כ-14,500 הופיעה התרבות הנטופית, בתקופה אקלימית נוחה,והיא התבססה על צייד ולקט. התרבות הזו הקרויה על שם נחל נטוף במדרונות המערביים של הרי שמרון, נחשפה לראשונה במערת שוקבא ולאחר מכן: במערת אל-ואד(נחל מערות בכרמל), ערק אל-אחמר (מדבר יהודה), בטרסות נחל אורן, בעינן,מערת היונים, מערת חילזון, אגן נחל סלביה, נחל פצאל ואתרים נוספים המרוכזים ברובם באזור הים תיכוני של דרום הלבנט. מבחינה כרונולוגית אפשר לחלק את התרבות הנטופית, לנטופית קדומה(15,000-13,600 לפני זמננו) המאופיינת בכלי צור שעוצבו בשברור דו-פני, בכלי עצם, נטופים וקונכיות מהים התיכן (שחלק מהם נמצאו בקברים). ונטופית מאוחרת וסופית (13,600-11,500 לפני זמננו) שהתאפיינה ביישובים קטנים ומעטים בניידות אוכלוסייה בקברי יחידים ובעיצוב כלי צור בטכנולוגיה של שברור זקוף.

האתר עינן –מיקום, ממצאים וחשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הנטופי עינן (מאלאחה) נמצא בעמק החולה, כ-100 מ' ממערב לכביש ראש פנה-קריית שמונה, סמוך למעיין עין מאלאחה, ברום 72 מ' מעל פני הים ומטרים ספורים מעל למפלס האגם הקדום. האתר משתרע על-פני כ-2000 מ"ר. האתר נתגלה בשנת נתגלה בשנת 1951 כאשר חברת מקורות הקימה מכלי דלק להפעלת המשאבות הראשונות לשאיבת מי המעיינות ואספקתם ליישובי עמק החולה והגליל. החפירות במקום שהתחילו בשנים 1955-1956 נערכו מטעם אגף העתיקות והמרכז הלאומי הצרפתי לחקר מדעי. בשנים 1959-1961 ו 1971-1976 נוהלו החפירות על ידי המרכז הצרפתי למחקר בירושלים בהנהלתו של ז'אן פרו, ומאוחר יותר על ידי פרנסואה וולה( François Valla). רצף ההתיישבות באתר נחלק לארבעה שכבות, כאשר שכבות III ו IV מייצגות את התקופה הנטופית הקדומה,II מייצגת הנטופית התיכונה, ו I שנחלקת לתתי שכבה Ic נטופית מאוחרת, Ia-b מייצגות נטופית סופית. אתר עינן הוא אחד האתרים הראשונים שנתגלו בו עדויות לשינוי באורח חייו של האדם הפרהיסטורי, והממצא בו מעיד שתושביו ישבו בו מרבית השנה (התיישבות קבע) וניצלו היטב את סביבתו. הגלויים באתר תרמו רבות להבנת התקופה הנטופית ואפייה התרבותי, התרבות החומרית שהתגלתה עשירה ביותר וכוללת: בתי מגורים מעוגלים, כלי צור רבים (ראוי לציין בעיקר את ריבוי הסהרונים - כלים קטנים דמוי סהרון), כלי עצם וצדף, וכן פרטי אומנות החרותים על אבני בזלת.

מאפייני הקבורה בתרבות הנטופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המאפיינים החשובים לתרבות הנטופית הוא השכיחות הרבה של קברים, קברות ואפילו בתי קברות ובהם נטמנו עשרות בני אדם שנחשפו באתרים. לעתים קרובות בחרו הנטופים לקבור את מתיהם בתוך היישובים (מתחת לרצפות הבתים) שלהם, לפעמים הקברים קובצו ליד הבתים כמו בנטופית הקדומה שבמערת היונים ובנטופית המאוחרת בעינן ובנחל אורן, או בתוך בתים. מנהגי הקבורה היו קשורים למרחב המחיה, וזה אומר שעם ירידת הניידות של האוכלוסייה לא הייתה חלוקה בין מרחב המתים ומרחב החיים, וקברים שחקו תפקיד חשוב בעניין השייכות לטריטוריה וההתיישבות במקום.

רבים מהקברים לא מראים סדר מיוחד והם מגוונים מבחינת גיל הנקבר, מין הנקברים, תנוחת הקבורה, קבורה ראשונית, קבורה משנית ועוד. הנטופים קברו את מתיהם בדרך כלל בתוך בורות חפורים בקרקע ולפעמים הונחו המתים בבורות עגולים בנויים מלוחות אבן. גם אופן הנחת הגופות בקברים לא היה אחיד, כך שהיו קברי יחיד וגם קברים קבוצתיים (במערת אל-ואד נמצא קבר ובו עשרה נקברים) ללא כל חשיבות לתנוחה. התנוחות בתוך הקברים היו מגוונות, על: הגב, הצד הבטן, תנוחה עוברית ושכבית - פרקדן. לפעמים הונחו אבנים מתחת לראשו של המת ובמקרים אחרים הונח גל אבנים גדולות על הראש, חזה, מפרקי הידיים או על הרגליים, כדי לשמור על הגוף בתנוחה הרצויה. לקראת סוף התקופה הנטופית הסרת הגולגולת הפכה למנהג קבורה כמו למשל במערת היונים ונחל אורן, אבל לא ידוע מה עלה ב"גורלן" של העצמות שהוסרו. בדרך כלל קבורות הנטופים מכילות רק שרדי שלדים, עם זאת, בחלק מהקברים נמצאו מנחות קבורה עשירות שכללו קישוטים שונים לרוב מצדף שן הים (דנטליום) שהוצמדו: לגולגולת, לצוואר, לפרק היד וכו'. מחרוזות מפוארות ביותר נמצאו בטרסת אל-ואד, ובערק אל-אחמר נחשפה מחרוזת מעצמות צבאים. במערת היונים נחשפו נטיפות עצם מסוגים שונים ובמיוחד חגורה עשויה מעשרות ניבי שועלים שנמצאה על אגן אחת הנקברות. הקבורות המקושטות מאפיינות את התרבות הנטופית הקדומה (ראה תמונה של התינוק ) שהלכה והתמעטה בנטופית המאוחרת ועשויות להעיד על ריבוד חברתי בקבוצת ציידים-לקטנים, והתכשיטים מעידים אולי על מנהיגי הקבוצה,או בעלי תפקיד ציבורי. משמע, בחברה הנטופית הקדומה ניתן לזהות סימנים ראשונים של הירארכיה חברתית.

מאפייני הקבורה באתר עינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר עינן נחשפו עשרות קברים וכ- 120 שלדים. לחלק מהקבורות צורפו חפצי אומנות שונים וקישוטים. התנוחות, המין וגיל הנקברים היו מגוונים.

מאפייני הקבורה בשלב הנטופי הקדום בעינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברי השלב הקדום עינן נמצאו בבסיס השכבות הנטופיות, והיו מרוכזים בשני אתרים (בתי קברות) במרחק 10 מ' זה מזה מחוץ למבנים, בנוסף נמצאו שני קברים מבודדים נוספים ושברי -גולגולת, כאשר בכל בית קברות נטמנו כעשרה פרטים בקבורות ראשוניות של בודדים. הנקברים הם גברים, נשים וילדים שהונחו בתנוחה מכווצת או מכווצת-למחיצה בתוך בור רדוד וכ- מחציתם מקושטים ומעוטרים בצדפי דנטליום וקונכיות אחרות. אחת הקבורות החשובות השייכות לתקופה זאת, היא הקבורה H104, כאן נמצא שלד של אישה מבוגרת שידה מונחת שלד של כלבלב, קבורת אדם וכלב מעידה על מערכת יחסים מורכבת בין אדם לבעלי החיים ומהווה את העדות הקדומה בעולם לביות הכלב.

מאפייני הקבורה בשלב הנטופי התיכון בעינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבורות בתקופה הזאת הן קבורות יחיד, המפוזרות בכל שטח האתר שנחפר. בחלק מהמקרים נכרו הקברים במבנים נטושים שלא היו בשימוש. הקבורות האלו הם קבורות ראשוניות של בודדים חסרי קישוטים ומנחות וברוב המקרים התנוחה פחות מכווצת מהאופייני לשלב הקודם. דפנות הברות נתמכו באבנים בשונה מהשלב הקודם.

מאפייני הקבורה בשלב הנטופי המאוחר בעינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב זה נמצאו רוב הקברים מחוץ למבנים, אם כי חלקן המשיכו להיחפר בתוך מבנים. רוב הקבורות בשלב זה הן קבורות יחיד בניגוד לשלבים קודמים, חלק מהקבורות הן קבורות רבים כלומר נטמנו מספר גופות יחדיו. בחלק אחר של קברים נמצאו גם קבורות משניות בהן נאספו עצמות המת מקבורה ראשונית והובאו שוב לקבורה במקובץ. קבורה משנית כזו עשויה להורות על כך שחלק מן האוכלוסייה חי בריחוק-מקום מן היישוב במשך פרקי- זמן ארוכים למדי ולכן נזקק להביא את המתים לקבורה בעינן. בשלב זה נמצאו גם מספר מנחות קבורה לצד הנקברים: קרני-צבי ושרדי אוכרה אדומה. ניכרת ירידה באיכות הבנייה של הקברים וכמות ואיכות קישוטי הגוף. האבנים הגדולות שנחשפו בתוך בורות הקבורה ומעליהם נועדו כנראה לסמן את מקום הקבר.

מאפייני הקבורה בשלב הנטופי הסופי בעינן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין חשוב לשלב זה הוא שהקברים היו קשורים באופן הדוק למבנים, כאשר יותר ממחצית השלדים שנמצאו (כ-25 שלדים), היו מונחים מתחת לרצפות הבתים. הקבורות היו מפוזרות בשטח האתר באופן לא שווה, לרוב הן היו קבורות יחיד וראשוניות, שנמצאו בבורות רדודים הקרובים לפני השטח. בחלק מהמקרים נצפו הפרעות במנח העצמות אחרי הקבורה דבר המעיד על הפרעה כתוצאה מפעילות אנושית. רוב הנקברים נמצאו בתנוחה מכווצת והחלל שהם תפסו הוא מינימאלי, אין קישוט של הנקברים ומספר מנחות הקבר מועט. במספר מקרים נמצאו שלדים

ללא גולגולת (בחלק משמעותי של מקרים מדובר בקברות ילדים) וחלק מהעצמות הוסרו באופן מכוון, מה שמצביע על שינוי במנהגי הקבורה.

הקבורה ( H 104 )[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכניסה למבנה 131 השייך לשלב הקדום ביותר ( 15,000-13,600 לפני זמננו ) וכ- 25 ס"מ מתחת לוח גדול העשוי אבן גיר שנמצא ברצפת המבנה, נתגלתה הקבורה (שמספרה 104H ). הקבר שנחשף הכיל שלד אדם מבוגר (הגיל נקבע על פי המשנן ), נראה כי מדובר בקבורת אישה למרות שקשה לקבוע בוודאות את מינו של הנקבר בגלל הנזק שנגרם לאגן. שלד האדם היה מונח בתנוחה עוברית מכווצת לצידיו הימיני ופרק כף היד השמאלית מונח מתחת המצח באופן חלקי, וידו הימנית מונחת על גופו של כלבלב שהיה מונח מכורבל ליד ראשו של הנקבר. כל שיני החלב של הכלבלב צמחו באופן מלא והעצמות הארוכות, עצם הזרוע והמפרקים בקצה העצמות היו לא מאוחים, גילו של הכלבלב נקבע לבין 3-5 חודשים בשעת המוות. קבורת כלב ואדם יחדיו מעידה על קרבה וקשר חזק ביניהם. קבורה זו היא אינדיקציה ראשונה לביות הכלב בלבנט. כיום ידועות שתי קבורות של אדם וכלב מן התקופה הנטופית. הקדומה בניהן היא בעינן והקבורה השנייה נחפרה בטרסת מערת היונים (קבורה זו הייתה מורכבת יותר, הכילה שלושה בני אדם וכלב ).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר ,בר-יוסף. ויוסף, גרפינקל.2008. הפרהיסטוריה של ארץ ישראל :תרבות האדם לפני המצאת הכתב.ירושלים : אריאל :111-124.

עינן .1992.בתוך האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל כרך ג' .ירושלים: החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כרטא: 1211-1216 .

יצחק, גלעד.1994.'מתים ומנהגי קבורה בארץ –ישראל בתקופת האבן הקדומה' .בתוך א' זינגר (עורך),קברים ונוהגי קבורה בארץ –ישראל בעת העתיקה.ירושלים: יד יצחק בן- צבי:9-30.

Brian.F.Byrd.Christopher M.monahan.1995.'Death Ritual,and Natufian Social Structure' ,Journal of Anthropological Archaeology 14(3): 251-287.

Fanny,Bocquentin .Teresa, Cabellos . and Nicolas, Samuelian . 2013. 'Graves in context: field anthropology and the investigation of interstratified floors and burials'. In F. Valla and O. Bar-Yosef(ed), Natufian Foragers in the Levant.(Ann Arbor, Michigan):International Monographs in Prehistory : 185-192.

François Raymond,Valla .1995. ' The first settled societies – Natufian (12,500-10,200 BP)'.In Thomas , Levy(ed), The Archaeology of Society in the HolyLand . London: Leicester University Press: 169-187.

François Raymond,Valla.Hamoudi, Khalaily.Nicolas, Samuelia.fanny,Bocquentin .2010.'What Happened in the Final Natufian?',Mitekufat Haeven:Journal of The Israel Prehistoric Society 40:131-148.

Grosman ,Leore .2013.'The Natufian Chronological Scheme – New Insights and their Implications'. In F. Valla and O. Bar-Yosef(ed), Natufian Foragers in the Levant.(Ann Arbor, Michigan):International Monographs in Prehistory:622-637.

Simon J,Davis. François R,Valla.1978.' Evidence for domestication of dog 12,000 years ago in the Natufian of Israel',Nature 276:608-610