ערך מומלץ

מערת הנחל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אתרי ההתפתחות האנושית על הר הכרמל: מערות נחל מערות
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
El-Wad cave & terrace.JPG
הכניסה למערת הנחל ומרכז הטרסה שלפניה. בטרסה נראים שרידים מהיישוב הנאטופי: קיר תמך ומכתשים חצובים בסלע
מדינה ישראלישראל  ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2012, לפי קריטריונים 3, 5
קואורדינטות 32°40′14.74″N 34°57′58.54″E / 32.6707611°N 34.9662611°E / 32.6707611; 34.9662611

מערת הנחל (תרגום שמה הערבי המודרני, מע'רת אל-ואד; ידועה במחקר בשם מערת אל-ואד) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל. האתר כולל מערה גדולה וטרסה טבעית בפתחה, ויחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתה: מערת תנור, מערת גמל ומערת הגדי, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות. מערת הנחל ידועה בעיקר בזכות שכבות היישוב העשירות מן התרבות הנאטופית (כ-15,000 עד 11,700 שנים לפני זמננו, תיארוך פחמן 14 מכויל) שהיא תרבות המעבר מאורח חיים נוודי של ציידים-לקטים בתקופה הפלאוליתית לקהילות החקלאיות בתקופה הנאוליתית. במערה התגלו גם שכבות ארכאולוגיות קדומות יותר, מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה.

מערת הנחל היא האתר הנאטופי הראשון שנחפר בהיקף נרחב, החל משנת 1928, ומחקרו נמשך עד היום. הממצא הארכאולוגי העשיר מתרבות זו באתר כולל בנייה נרחבת של בתים מאבן, בתי קברות מובחנים, תרבות חומרית עשירה וניצול אינטנסיבי של משאבי הסביבה. הגדרת התרבות הנאטופית כחברה ייחודית ומורכבת של ציידים-לקטים יושבי קבע שנמצאת על סף המעבר לאורח חיים חקלאי, התבססה בעיקרה על תוצאות החפירות במערת הנחל[1].

ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה, יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית[2][3].

האתר וסביבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצא נחל מערות אל מישור חוף הכרמל, מבט לכיוון צפון-מערב

ארבע המערות הפרהיסטוריות בנחל מערות (תנור, גמל, הנחל וגדי) נמצאות בשיפולי המצוק המערבי של הר הכרמל, במקום שבו מגיח הנחל למישור החוף, כ-17 קילומטרים דרומית לחיפה ו-4 קילומטרים מזרחית לקו החוף הנוכחי של הים התיכון. מערת הנחל נמצאת בגובה של כ-45 מטרים מעל פני הים הנוכחיים. זוהי המערה הגדולה ביותר בנחל מערות ואחת הגדולות בכרמל: אורכה כ-70 מטרים, שטחה כ-700 מטרים רבועים, והיא נפתחת אל טרסה טבעית רחבה הנמצאת כעשרה מטרים מעל קרקעית הנחל. מערת הנחל יושבה מאוחר יותר יחסית לשאר המערות בנחל, בערך ב-50,000 השנים האחרונות.

ירידת מפלס הים העולמי בשיא תקופת הקרח האחרונה (כ-19,000 שנים לפני זמננו) גרמה להתרחקות חוף הים התיכון ממערת הנחל ולהתרחבות מישור חוף הכרמל. מפלס הים היה עדיין נמוך משמעותית ממפלסו כיום, והיה במגמת עלייה במהלך קיומה של התרבות הנאטופית במערת הנחל (כ-15,000 עד 11,700 שנה לפני זמננו). כך, היה החוף בתחילת ההתיישבות הנאטופית נמוך בכ-60 מטרים ממפלסו בימינו, ומרוחק מהמערה כ-14 קילומטרים מהים[4]. תושבי מערת הנחל יכלו לנצל את מישור החוף הרחב, על רכסי הכורכר והמרזבות שביניהם, וגם נהנו מגישה נוחה לבמת ההר המיוערת דרך נחל מערות. שרידי בעלי חיים וצמחים שהורבדו באתר מעידים שסביבתו, במשך זמן קיומו של היישוב הנאטופי, הייתה מורכבת מפסיפס ים-תיכוני אופייני של חורש ושטחים פתוחים, בדומה להיום[5].

תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מברקו של למברט המודיע על מציאת החפץ הפרהיסטורי בנחל המערות בשנת 1928: "נמצאה עצם מגולפת, פלאוליתית, חשיבות גדולה".
ידית עצם מגולפת בצורת בעל חיים, נמצאה בידי למברט בכניסה למערת הנחל, 1928
חוד אל-ואד, כלי צור מסותת האופייני לתקופה הפלאוליתית העליונה. נקרא ע"ש המערה.
קיר תמך בטרסת מערת הנחל, התרבות הנאטופית הקדומה
שרידים מהתרבות הנאטופית בטרסת מערת הנחל: קיר תמך, מכתשי סלע והעתק של קבורה

גילוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר הארכאולוגי השיטתי במערות הכרמל בכלל ובמערת הנחל בפרט החל בשנת 1928, כאשר מחלקת העתיקות המנדטורית שלחה את החוקר הבריטי צ'ארלס למברט לבדוק אם יש שרידים ארכאולוגיים במצוק נחל מערות. למברט חפר שש תעלות בדיקה גדולות בטרסה, בפתח המערה ובתוכה[6]. בשלוש מתעלות הבדיקה – בצפון הטרסה, במרכזה ובמרכז החדר הראשון של המערה - זיהה למברט רצף שכבות פרהיסטוריות הכוללות קירות, מתקנים וקבורה, וייחס אותם נכונה לתרבות הנאטופית, אשר נחשפה באותה שנה במערת שוקבא (בנחל נטוף שביהודה) וטרם הוגדרה בשם זה. למברט מצא בתעלת הבדיקה שבמרכז הטרסה את אחד מחפצי האמנות הפרהיסטוריים הראשונים שהתגלו במזרח התיכון – ידית מגולפת מעצם, בצורת בעל חיים. בעקבות מציאת חפץ האמנות, שלח למברט מברק לירושלים המודיע על הממצא שמצא.

חפירות גארוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ממצאיו של למברט הוכרה חשיבותו הארכאולוגית של אתר נחל מערות. לאתר נשלחה הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד שהפסיקה בשל כך את חפירת הבדיקה שלה במערת שוקבא. גארוד ערכה את החפירה הנרחבת והידועה ביותר במערת הנחל בשנים 1929–1933, כחלק ממפעל חפירות רחב היקף במערות הכרמל[7]. היא הרחיבה את תעלות הבדיקה שחפר למברט, וחפרה את כל מרכז הטרסה ואת שני החדרים הראשונים של המערה בשלמותם, עד סלע האם.

הרצף הסטרטיגרפי שהתגלה בחדרים הראשונים של המערה הוא:

(התאריכים לשכבות C-G מקורבים ונקבעו לפי סטרטיגרפיה ולפי תיארוך פחמן 14 בשכבות זהות באתרים סמוכים)

בטרסה התגלו רק שכבות A ו-B.

הממצאים בשכבות הקדם-נאטופיות במערה מילאו תפקיד חשוב בבניית רצף התרבויות הפרהיסטוריות של התקופה הפלאוליתית בארץ ישראל. השלבים השונים של התקופה הפלאוליתית העליונה מיוצגים ברובם בשכבות C-F בחדר הראשון של המערה. לפני חפירת גארוד לא הייתה התרבות האוריניאקית מוכרת במזרח התיכון, אף שהייתה מוכרת היטב במערב אירופה ונחשבה כמייצגת את השתלטותו של האדם המודרני על היבשת. מאז התגלו בארץ ישראל אתרים אוריניאקיים מעטים נוספים, המתוארכים ליותר מ-30,000 שנים לפני זמננו. בנוסף, הגדירה גארוד לראשונה את התרבות העתליתית על פי ממצאי שכבה C, וקראה לה על שם המושבה עתלית הסמוכה[7]. גארוד הבחינה שבשכבה זו נמצאו כלי צור שונים במקצת יחסית לשכבות התרבות האוריניאקית שמתחתיה. שכבה C מאופיינת בנתזים רבים ולהבים מעטים, ובכלים מסוג נקר[8].

השכבה העשירה, העבה והנרחבת ביותר באתר היא שכבה B, בה התגלתה סדרה של התיישבויות המייצגות את כל שלבי התרבות הנאטופית[9]. גארוד חשפה בה ריכוזים של קבורות, ארכיטקטורה ופריטי אמנות, וכן כמות גדולה של כלים ועצמות בעלי חיים. השכבה חולקה לשני חלקים לפי שינויים בשכיחות טיפוסי הכלים (השלב הקדום סומן B2, והמאוחר B1), כאשר עושר ומגוון הממצאים גדול יותר משמעותית בשלב הקדום. ממצאי החפירה בשכבות הנאטופיות במערת הנחל מילאו תפקיד מרכזי בהגדרת תרבות זאת על ידי גארוד, כשלב חשוב בין התרבויות הפלאוליתיות הנוודיות הפשוטות שלפניה, לבין התרבויות הנאוליתיות החקלאיות שלאחריה[1]. ספרה של גארוד (שנכתב יחד עם הפלאונטולוגית הבריטית דורותיאה בייט) The Stone Age of Mount Carmel מביא תיאור מלא של חפירותיה במערת הנחל ובאתרים האחרים בנחל מערות, ואחראי לפרסום הרב של אתר נחל מערות בעולם.

המחקר המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי חפירות בדיקה מצומצמות נערכו באתר בשנות השמונים. פרנסואה ואלה (המרכז הצרפתי למחקר בירושלים) ועופר בר-יוסף (האוניברסיטה העברית) בדקו שטח קטן בטרסת המערה בשנים 19801981, צפון-מזרחית לגבול חפירת גארוד בטרסה וצמוד אליה[10]. הם בדקו את הסטרטיגרפיה הפנים-נאטופית שהוגדרה בידי גארוד, וזיהו שלב התיישבות נוסף – השלב הנאטופי הסופי, ברצף ההתיישבויות באתר.

בשנים 19881989 ערכה מינה עברון חפירת הצלה מצומצמת בחדר השלישי, החשוך, של המערה וזיהתה במקום שכבה מהשלב הנאטופי הקדום[4]. במקום זה נתגלה מתקן עגול, כמות גדולה של ממצאים, ביניהם צלמיות וכלים מעוטרים, וכן שרידים מפוחמים של עצים וגרגירי אבקת פרחים (פולן).

החפירה הנוכחית באתר, פרויקט רב-תחומי המתמקד בשרידי התרבות הנאטופית, החלה בשנת 1994 ומנוהלת על ידי עברון, דניאל קאופמן וראובן ישורון, מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה[11]. שטח של כ-70 מטרים רבועים נחקר בטרסה הצפון-מזרחית של האתר, כ-5 מטרים מזרחה לגבול חפירת גארוד. בשטח זה נחשף רצף התיישבויות נאטופיות (שלב קדום, מאוחר וסופי). החפירה התמקדה בחשיפת ריכוז קברים נאטופיים מהשלב המאוחר, ובשנים האחרונות נחשף ונחקר אזור מגורים מן השלב הנאטופי הקדום.

התרבות הנאטופית במערת הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חפירת מבנה נאטופי בטרסת מערת הנחל
איור של סהרון, מיקרולית (להבון צור משוברר) אופייני לתרבות הנאטופית
אגן של יחמור ושתי קרני צבי מתגלות בחפירה בטרסת מערת הנחל (התרבות הנטופית, כ-14,000 שנה לפני זמננו).
צילום תקריב של רצפת בית מהשלב הנאטופי הקדום בטרסת מערת הנחל. פריטי צור מסותתים ושברי עצמות פזורים בין אבני הריצוף.
דוגמה לקבורה מעוטרת שהתגלתה על ידי גארוד בטרסת מערת הנחל: גבר בתנוחה מכווצת שלראשו מחרוזת מקונכיות. הקבורה מוצגת במוזיאון רוקפלר.

שמונים שנות מחקר ארכאולוגי במערת הנחל מאפשרים לשרטט תמונה מורכבת של היישוב הנאטופי לשלביו ולשפוך אור על חיי היום-יום באחד מכפרי הקבע הראשונים.

המבנים ושלבי ההתיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרסומי גארוד, מידע ארכיוני, חפירות הבדיקה של שנות השמונים ותוצאות החפירה הנוכחית, מוצע לחלק את היישוב הנאטופי באתר לארבעה שלבים ארכיטקטוניים עיקריים – שלושה שלבים מן התרבות הנאטופית הקדומה, ושלב מן התרבות הנאטופית המאוחרת והסופית. שכבות התרבות הנאטופית הקדומה עבות ועשירות בהרבה מאשר שכבות הנאטופית המאוחרת והסופית בכל חלקי האתר[12].

  • השלב הקדום ביותר מיוצג על ידי מכתשים חצובים בסלע בטרסת המערה, וכן מספר מתקנים קטנים וכירה בנויה בטרסה ובחדרים הראשון והשלישי של המערה.
  • השלב השני מייצג שימוש באתר כבית קברות. נתגלו לפחות שני ריכוזים של עשרות קבורות, בצפון הטרסה ובחדר הראשון של המערה.
  • השלב השלישי הוא שלב המגורים העיקרי מן התרבות הנאטופית הקדומה. שלב זה מצטיין במספר רב של שרידי רצפות וקירות בנויים אבן. באחד הבתים השמורים היטב התגלתה סדרה של מספר רצפות אחת מעל השנייה, תופעה המעידה על בנייה חוזרת ונשנית באותו מקום. ניתן לשחזר לפחות שלושה מכלולי בנייה בשלב זה באתר, הכוללים קירות תמך גדולים ושרידי בתים שככל הנראה קשורים אליהם. הבתים חפורים-חלקית באדמה, והבורות מדופנים ולעיתים מרוצפים באבן. אין לדעת אם שלושת מכלולי הבנייה הגדולים האלה היו בו-זמניים ובכך מעידים על תוכנית היישוב הנאטופי בשלב זה, או שמדובר בשרידי התיישבויות נפרדות באותו שלב ארכיטקטוני. רצף ההתיישבות מן התרבות הנאטופית הקדומה נמשך מעל לשרידי המבנים.
  • השלב הרביעי והעליון ביותר כולל את שרידי התרבות הנאטופית המאוחרת והסופית. לא נתגלו באתר שרידי בנייה משלב זה, אך מספר ריכוזים של קבורות בטרסה וכמויות בלתי מבוטלות של אשפת מחייה מצביעים על כך ששלב זה שימש למגורים ולקבורה, ככל הנראה עם הפרדה מרחבית ביניהם.

ניתן, אם כן, להניח שתפקיד האתר, עוצמת היישוב בו וחשיבותו השתנו מספר פעמים במהלך זמן קיומה של התרבות הנאטופית.

התרבות החומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממצאים השכיחים ביותר הם פריטי צור מסותתים, כאשר טיפוסי הכלים הבולטים הם הסהרונים (להבונים משובררים לצורת סהר) ולהבי המגל. כלים עשויים מעצמות בעלי חיים נפוצים גם הם, בעיקר חודים ומרצעים ששימשו ככל הנראה לאריגה וייצור סלים, קרסים שייתכן ושימשו לדיג, וידיות של מגלים[13]. כמה פריטי עצם מעוטרים בדגמים נאים התגלו עד כה באתר. פעילות הכתישה, ככל הנראה של חומרים צמחיים ומינרלים שונים, מיוצגת על ידי מכתשים חצובים בסלע במרכז הטרסה, מכתשים חצובים בגושי אבן שנתגלו בעיקר בחדר הראשון של המערה, ומספר רב של עליים עשויים בזלת. כלי הבזלת הובאו ממרחקים של לפחות 80 קילומטרים, ככל הנראה כמוצרים מוגמרים, אולי במסגרת סחר חליפין. חרוזים רבים עשויים מקונכיות שמקורן בחוף הים התיכון התגלו בקבורות ובמפלסי מגורים. אוכרה יובאה לאתר באופן סדיר ממקורות קרובים בהר הכרמל[4].

הכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי מערת הנחל בתקופה הנאטופית, בניגוד לקודמיהם שצדו בעיקר פרסתנים גדולים, הסתמכו על תפיסת מגוון רחב של בעלי חיים ועל עיבוד עתיר עבודה של מזון צמחי[14]. הכלכלה הנאטופית באתר התבססה על ציד ולקט אינטנסיביים בכרמל ובמישור החוף[15]. ניתן לזהות את מקורות המזון לפי שיירי הארוחות (בעיקר עצמות בעלי חיים) שהושארו כדרך קבע על או בסמוך לרצפות המגורים. קיימות עדוית ללכידת מגוון רחב ביותר של בעלי חיים למאכל, בעיקר צבי ארץ-ישראלי ושפע רב של חיות קטנות, כצב יבשה מצוי, ארנבת מצויה, שועל מצוי, נחשים ולטאות. בעלי חיים נוספים שנתפסו היו פרסתנים כיחמור פרסי, אייל הכרמל, חזיר בר ובקר בר; יונקים קטנים כגירית מצויה, סמור, דלק הסלעים, נמייה מצויה וחולד; עופות, בעיקר חוגלת סלעים, ודגים מהים התיכון. הציידים השתמשו בחץ (עם מיקרולית בראשו) וקשת לציד הפרסתנים, וייתכן שעשו שימוש נרחב במלכודות שהיו פזורות בחורש מסביב לאתר ללכידת החיות הקטנות.

המכתשים ולהבי המגל הנפוצים באתר מעידים על חשיבות המזון הצמחי בכלכלת הנאטופים. שרידי פחם-עץ וזרעים מפוחמים, גרגרי אבקת פרחים (פולן) ופיטוליתים מצביעים על שימוש במקורות צומח מגוונים, הכוללים עצים (אלון, אשל, זית והדס) לחלקיהם ועשבים לשם בנייה, דלק למדורות ואוכל[16][17]. בין השאר התגלו באתר זרעי הפול הקדומים ביותר שנמצאו בעולם. ככל הנראה מדובר באב הקדום של המין שבוית לאחר מכן, בתקופה הנאוליתית[18].

ארגון אתר המגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך הבתים הנאטופיים ובסביבתם התגלתה כמות עצומה של אשפת יישוב. האשפה כללה פסולת סיתות של כלי צור וכן שיירים משחיטת בעלי החיים וצריכתם, מונחים ישירות בין או על אבני הריצופים. שרידי בעלי החיים מפגינים סימנים להרס שנגרם לאחר זריקתם כשיירי מזון לאחר הארוחה, כגון סימני שריפה בלתי ישירה, רמיסה ובלייה באתרם. חלק מהעצמות נרמסו לתוך הרצפות ונשארו כך, מוגנות ושלמות יחסית. לפיכך הציעו חופרי האתר כי הנאטופים במערת הנחל לא נהגו לפנות את שיירי הפסולת מבתיהם, ולא הקצו אזורים מסוימים באתר לזריקת אשפה, לייצור כלים או לצריכת מזון. הארגון המרחבי הפשוט בתקופה זו דומה למנהגי הציידים-לקטים במחנות הארעיים של התקופה הפלאוליתית ושונה מהארגון והניקוי הקפדניים ביחס המתגלים בכפרי הקבע של התקופה הנאוליתית. זאת, למרות משך היישוב הארוך יחסית בתרבות הנאטופית הקדומה של מערת הנחל[19].

חיי הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי הקברות מהתרבות הנאטופית הקדומה והתרבות הנאטופית המאוחרת באתר כוללים יותר ממאה נקברים, אשר נטמנו בדרך כלל בנפרד מאזורי המגורים או בזמנים שונים[20]. אופי הקבורה מגוון ביותר וכולל קבורות יחיד לצד קבורות של שני אנשים או יותר; קבורות של גברים, נשים וילדים; ומגוון תנוחות - מפרקדן ועד כיווץ הגופה. בחלק מהקברים מהשלב הנאטופי המאוחר נפתח הקבר והגולגולת נלקחה לאחר שהרקמות הרכות התכלו. חלק מהנקברים מהשלב הנאטופי הקדום עוטרו במחרוזות עשויות מקונכיות ימיות, בחלקי בעלי חיים ובמנחות קבורה נוספות ככלי אבן. אחת הדוגמאות היפות של מחרוזת העשויה מקונכיות שהשתמרה צמודה לראש הנקבר היא מקבורה 25, שהעתק שלה מוצג באתר. נטען כי קיומם של פרטים שעוטרו לעומת פרטים שנקברו באופן פשוט יותר מייצג את תחילתו של ריבוד חברתי בתרבות הנאטופית, אך טענה זאת אינה מוסכמת על הכול[21]. באתר התגלו חרוזים רבים שיוצרו מעצמות בעלי חיים, מאבן ומקונכיות, ופריטי אמנות כצלמיות וכלים מעוטרים, אשר פותחים צוהר לעולם הרוחני העשיר של תושביו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Garrod, D.A.E, 1957, The Natufian culture: the life and economy of a Mesolithic people in the Near East, Proceedings of the British Academy 43:211-227
  • Garrod, D.A.E, Bate, D.M.A. 1937, The Stone Age of Mount Carmel. Vol. I. Excavations at the Wadi Mughara; Oxford: Clarendon Press
  • Valla FR, Bar-Yosef O, Smith P, Tchernov E, Desse J. 1986, Un nouveau sondage sur la terrasse d'El Ouad, Israel. Paléorient 12: 21-38
  • Weinstein-Evron, M. 1998. Early Natufian el-Wad revisited; Liege: ERAUL 77
  • Weinstein-Evron, M. 2009. Archaeology in the Archives: Unveiling the Natufian Culture of Mount Carmel. Boston: ASPR Monograph Series, Brill
  • Weinstein-Evron, M., Kaufman, D., Bachrach, N., Bar-Oz, G., Bar-Yosef Mayer, D.E., Chaim, S., Druck, D., Groman-Yaroslavski, I., Hershkovitz, I., Liber, N., Rosenberg, D., Tsatskin, A., Weissbrod, L. 2007, After 70 years: new excavations at the el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel, Journal of the Israel Prehistoric Society 37:37-134
  • Weinstein-Evron M., Kaufman D., Yeshurun R. 2013, Spatial organization of Natufian el-Wad through time: Combining the results of past and present excavations. In: Bar-Yosef O., Valla F.R. (Eds.). Natufian Foragers in the Levant: Terminal Pleistocene Social Changes in Western Asia. International Monographs in Prehistory, Ann Arbor, pp. 88-106
  • Weinstein-Evron M., Yeshurun R., Kaufman D., Boaretto E., Eckmeier E, 2012, New 14C dates for the Early Natufian of el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel, Radiocarbon 54:813-822

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערת הנחל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Garrod, D.A.E. 1957. The Natufian culture: the life and economy of a Mesolithic people in the Near East. Proceedings of the British Academy 43:211-227.
  2. ^ Committee Decisions ההכרזה על אתר מורשת לאומית באתר אונסק"ו
  3. ^ נחל מערות - אתר מורשת עולמית, עוזי ברוך, ערוץ 7
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 Weinstein-Evron, M. 1998. Early Natufian el-Wad revisited. Liege: ERAUL 77.
  5. ^ לדוגמה: Weissbrod, L., Dayan, T., Kaufman, D., Weinstein-Evron, M. 2005. Micromammal taphonomy of el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel: Distinguishing cultural from natural depositional agents in the late Natufian. Journal of Archaeological Science 32:1-17.
  6. ^ Weinstein-Evron, M. 2009. Archaeology in the Archives: Unveiling the Natufian Culture of Mount Carmel. Boston: ASPR Monograph Series, Brill. Chapter 2.
  7. ^ 7.0 7.1 Garrod, D.A.E., Bate, D.M.A. 1937. The Stone Age of Mount Carmel. Vol. I. Excavations at the Wadi Mughara. Oxford: Clarendon Press.
  8. ^ burin כלי צור בעל קצה רחב וחד, דמוי קצה של אזמל. באנגלית
  9. ^ Weinstein-Evron M., Yeshurun R., Kaufman D., Boaretto E., Eckmeier E. 2012. New 14C dates for the Early Natufian of el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel. Radiocarbon 54: 813-822.
  10. ^ Valla FR, Bar-Yosef O, Smith P, Tchernov E, Desse J. 1986. Un nouveau sondage sur la terrasse d'El Ouad, Israel. Paléorient 12: 21-38.
  11. ^ Weinstein-Evron, M., Kaufman, D., Bachrach, N., Bar-Oz, G., Bar-Yosef Mayer, D.E., Chaim, S., Druck, D., Groman-Yaroslavski, I., Hershkovitz, I., Liber, N., Rosenberg, D., Tsatskin, A., Weissbrod, L. 2007. After 70 years: new excavations at the el-Wad Terrace, Mount Carmel, Israel. Journal of the Israel Prehistoric Society 37:37-134.
  12. ^ Weinstein-Evron M., Kaufman D., Yeshurun R. 2013. Spatial organization of Natufian el-Wad through time: Combining the results of past and present excavations. In: Bar-Yosef O., Valla F.R. (Eds.). Natufian Foragers in the Levant: Terminal Pleistocene Social Changes in Western Asia. International Monographs in Prehistory, Ann Arbor, pp. 88-106.
  13. ^ Campana D.V. 1989. Natufian and Protoneolithic Bone Tools: The Manufacture and Use of Bone Implements in the Zagros and the Levant. British Archaeological Reports 494, Oxford
  14. ^ ר' סיכום אצל Yeshurun, R., Bar-Oz, G., & Weinstein-Evron, M. (2014). Intensification and sedentism in the terminal Pleistocene Natufian sequence of el-Wad Terrace (Israel). Journal of Human Evolution 70: 16-35.
  15. ^ Bar-Oz G., T. Dayan, D. Kaufman and M. Weinstein-Evron 2004. The Natufian economy at el-Wad Terrace with special reference to gazelle exploitation patterns. Journal of Archaeological Science 31: 217-231.
  16. ^ Portillo, M., Rosen, A.M., Weinstein-Evron, M. 2010. Natufian plant uses at el-Wad terrace (Mount Carmel, Israel): The phytolith evidence. Eurasian Prehistory. 7:99-112.
  17. ^ Caracuta, V., Weinstein-Evron, M., Yeshurun, R., Kaufman, D., Tsatskin, A., & Boaretto, E. (2016). Charred wood remains in the natufian sequence of el-Wad terrace (Israel): New insights into the climatic, environmental and cultural changes at the end of the Pleistocene. Quaternary Science Reviews, 131, 20-32.
  18. ^ Caracuta V., Weinstein-Evron M., Kaufman D., Yeshurun R., Silvent J., Boaretto E. 2016. 14,000-years-old seeds indicate the Levantine origin of the lost progenitor of faba bean. Scientific Reports 6.
  19. ^ Yeshurun R., Bar-Oz G., Kaufman D., Weinstein-Evron M. 2013. Domestic refuse maintenance in the Natufian: Faunal evidence from el-Wad Terrace, Mount Carmel. In: Bar-Yosef O., Valla F.R. (Eds.). Natufian Foragers in the Levant: Terminal Pleistocene Social Changes in Western Asia. International Monographs in Prehistory, Ann Arbor, pp. 118-138.
  20. ^ Weinstein-Evron, M. 2009. Archaeology in the Archives: Unveiling the Natufian Culture of Mount Carmel. Boston: ASPR Monograph Series, Brill.
  21. ^ Belfer-Cohen A. 1995. Rethinking Social Stratification in the Natufian Culture: The Evidence from Burials. In: S. Campbell and A. Green (Eds.). The Archaeology of Death in the Ancient Near East. Oxbow Monograph 51, Oxford, pp. 9-16.



ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg