משתמש:Eyal777/בישול טיפולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Recipes for Healthy Kids - Sante Fe - Flickr - USDAgov.jpg

טיפול בבישול היא גישת טיפול בתרפיה, שנועדה לסייע לקשיים נפשיים, רגשיים והתנהגותיים דרך עבודה במטבח. המטפלים והמטופלים מכינים יחד מזון במטבח הטיפולי ודרך תהליך משותף זה עוסקים גם באופן סמלי בקשיים, במגבלות, במצוקות ובמשברים. טיפול זה, שמתאים לעבודה עם ילדים ומבוגרים כאחד, מושפע מהטיפול באמצעות אומנות, מהריפוי בעיסוק, מפסיכולוגית ההתקשרות ומתיאוריות נוספות.

אוכלוסיית היעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיות היעד לבישול הטיפולי הם אוכלוסיות בעלי קשיים, מגבלות, מצוקות ובמשברים, לדוגמה:

  • מבוגרים וילדים המתמודדים עם מחלה (סוכרת, מחלב לב, סרטן ועוד) ונדרשים לשינויים משמעותיים בתזונתם ובאורח חייהם. מטופלים המרגישים כי לצד החרדה מהמחלה עליהם להתמודד גם עם מגוון קשיים נוספים הנגזרים מאובדן השליטה בגוף ומהקושי לעשות שינוי.
  • מבוגרים וילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ומתמודדים עם קשיים משמעותיים ליצור קשר, לשמר קשרים וליצור אינטראקציות חברתיות וויסות רגשי.
  • מבוגרים, ילדים ומתבגרים המתמודדים עם בעיית השמנה ומחפשים דרך לעבור תהליך שיהיה אחר מדיאטות, תהליך שיבחן במשולב את הקשיים הרגשיים והפיזיים ויחפש פתרון אישי עבורם.
  • מבוגרים, ילדים ומתבגרים המתמודדים עם קושי רגשי או תקופה קשה בחייהם ומעוניינים בטיפול שיבחן איתם דרכים להשיב איזון ולחזק כוחות.
  • מבוגרים, ילדים ומתבגרים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז או סירבול וקשיים מוטוריים.
  • ילדים עם צרכים מיוחדים ממגוון סוגים אשר מחפשים טיפול רגשי שאינו מילולי.
Parents and their kids cook healthy and tasty meals 150321-A-ZT122-040.jpg

מטרות עיקריות של הבישול הטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבישול הטיפולי נועד לפתח את התחומים הבאים:

מטרות בתחום חברתי, רגשי והתנהגותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיתוף פעולה ועבודה קבוצתית, תוצר משותף והכנת תוצר לחבר בקבוצה.
  • תקשורת, ישירה לחברים בקבוצה, יצירת קשר עין ועזרה לחבר במיומנות המצריכה יותר מאדם אחד.
  • מודעות חברתית והעדפות של האחר.
  • ויסות רגשי והתנהגותי והמתנה בסבלנות לתורי או לתוצר סופי אותו ניתן לאכול.
  • תחושות רגשיות חיוביות, סיפוק והנאה וחיזוק ביטחון עצמי.

מטרות בתחום קוגניטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיכרון, מיקום של מצרכים וציוד, רצף פעולות במהלך הכנת מתכון וכמויות של מצרכים במתכון.
  • פתרון בעיות, החלפת כלי גדול בקטן, חיפוש אביזר מתאים לבישול ופניה חוזרת להוראות.
  • יכולת חשיבה מופשטת, קטגוריזציה ומיון, שימור כמות, מיון מצרכים של פי סוג ומקור והעברת כמויות מכלים לכלים.
  • יצירתיות.
  • העברה (טרנספר).

מטרות בתחום הניהולי (Executive Functions)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תכנון וארגון, הכנת מצרכים מראש ובאופן שיאפשר ביצוע מסודר של המתכון, עמידה בלוח זמנים ועבודה על פי רצף.
  • ניטור (בקרה), בדיקה כי כל המצרכים הוכנסו למתכון וסימון של ביצוע השלבים.
  • גמישות.
  • התמודדות עם שינוי במתכון.
  • קשב ושימת לב לפרטים.

מטרות בתחום השפתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למידת אוצר מילים באמצעות המחשת פעולה ומשחק או מישוש.
  • תחביר, חיזוק השימוש במשפטים שלמים והסבר מילולי לאחר קריאת הוראות במתכון.
  • פרגמטיקה, איך להפנות ולבקש דברים מחברים, איך להסביר את עצמי בבהירות ובחירת טון דיבור מתאים.

מטרות התחום המוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויסות מוטורי ולמידה של הפעלת כוח נכון.
  • תיאום עין - יד ומזיגה לתוך כף/כוס.
  • מוטוריקה עדינה, לישה וגזירה.

מטרות בתחום התחושתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טעם - חשיפה לטעמים ולמרקמים חדשים ומגוונים.
  • ריח - של מצרכים שונים.
  • ראיה - צבעים של מאכלים ומצרכים.
  • מישוש - של מרקמים, ציוד ומצרכים.
  • שמע - רחשי טיגון, מכשירים.

מטרות בתחום הדידקטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריאה והבנה של מתכון.
  • חישוב כמויות.
  • התאמה בין כמות במספר לכמות במשקל.
  • חלוקה של תוצרים לפי מספר תלמידים.
  • חלוקה של מצרכים למנות.
  • מדידה של כמויות.
  • צורות הנדסיות.
  • הקבלה לנושאים הנלמדים בכתה.

מטרות בתחום העשרת ידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ידע כללי, הרחבה של ידע בנוגע למקורם של מזונות ומצרכים שונים, שיטות בישול שונות ושימושים שונים במצרך מסוים והרחבת הידע על בישול בארצות שונות.

מטרות בתחום כישוריי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תזונה בריאה.
  • עצמאות תפקודית.
  • התאמת מרחב אישי.
  • היגיינה.
  • פיתוח מודעות לגורמי סיכון.
  • התנסות בקניות

מהלך הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול מתנהל במטבח טיפולי, בקבוצה כ-5-10 מטופלים, תלוי ברמת תפקודם על הספקטרום, משך הטיפול כ-45 דקות עד שעה וחצי, תלוי ברמת תפקודם של המטופלים, הטיפול מתבצע פעם עד פעמיים בשבוע, נוכחים שני אנשי מקצוע: שף ומרפאה בעיסוק או מורה לחינוך מיוחד, מחלקים לכולם מתכון, כתוב או מלווה בתמונות ומבינים את אופן ההכנה, אוספים את המצרכים והציוד הנדרשים, מכינים את המתכון תוך מתן דגש על שיתוף פעולה בקבוצה והכנה של תוצר משותף, כשהתוצר המשותף מוכן, טועמים אותו ביחד ומחווים דעה, המטופלים לוקחים הביתה תוצר ומתכון.

יתרונות הבישול הטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבישול הוא נושא שיוצר הנאה והנעה אצל רוב המטופלים, כל ילד בקבוצה מקבל התייחסות ותמיכה על פי יכולותיו הקוגניטיביות והמוטוריות, ניתן לשלב שיטות התערבות שונות עם שיטה זו.

מחקרים מראים שבישול כחלק ממערכת הלימוד תורם לפיתוח עצמאות ולבחירת מזון נכונה בקרב ילדים וכן מסייע במתן כישורי חיים.

הבישול הטיפולי מהווה מקום לפריצת פיקסציות ולהתמודדות אצל ילדים ומתבגרים עם אוטיזם, הטיפול אינו מוגבל בזמן.

חסרונות הבישול הטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיימת הגדרה לגבי מי מוסמך להעביר סוג טיפול זה, הטיפול מתבצע בקבוצה ולא תמיד תואם ליכולות כל המטופלים במידה שווה.

אין מספיק מחקרים בתחום המוכיחים את יעילותה של דרך אחת להעברת השיטה לעומת דרך אחרת, כמו כן אין מספיק מחקרים המתעדים אילו מיומנויות מפתחות שיטות של בישול.

אין מחקרים הבודקים את יעילות השיטה, וכן השיטה בעייתית למטופל בקבוצה עם קבעונות בתחום האכילה והמזון.

נדרשים משאבים גדולים לבניית המטבח הטיפולי.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Students with Moderate Disabilities”, 2005, Belva C. Collins, John W. Schuster and Harold Kleinert, University of Kentucky

  • “Using a Personal Digital Assistant to Increase Independent Task

Completion by Students with Autism Spectrum Disorder”, 2009, Linda C. Mechling , David L. Gast, Nicole H. Seid

  • "תיאור טיפול קבוצתי: קבוצת בישול", רנה שיינפלד
  • תיאור לימודי שילוב בישול בטיפול מאתר האוניברסיטה העברית באינטרנט
  • טיפול בבישול, אילת ברק, אתר "על הספה" למטפלים באינטרנט