משתמש:Itamar "Bloze" Cohen/יאן אברהם ברור
יאן אברהם ברור (בהולנדית: Jan Avraham Broer, 31 בדצמבר 1889 - 24 במאי 1992) היה מנהל סניף דואר בהולנד, שהוכר כחסיד אומות העולם לאחר שהציל יהודים בתקופת השואה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יאן נולד למשפחה נוצרית הולנדית. בבגרותו עבד כמנהל הדואר בעיירה פוכט שבמחוז צפון בראבנט בהולנד[1].ב-1930 נישא לטרזיה סייפרס היהודייה. עם פלישתה של גרמניה להולנד במאי 1940 , התגוררו בני הזוג ברור ברחוב ויקטוריה 4 בפוכט, והיו להם שלושה ילדים: הלנה בת השבע, ריק בת החמש ווים בן הארבע. המשפחה חיה על פי המסורת היהודית והשתייכה לקהילה היהודית[2].
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 במאי 1940 פלש הצבא הגרמני להולנד. עם הכיבוש, מצא את עצמו יאן במצב ייחודי, שכן אשתו וילדיו החלו לסבול מן ההגבלות שהוטלו על היהודים. יאן וטרזיה אף חשו בחלוף הזמן ביחסם המרוחק של שכניהם, אולם למרות הכול הצליחו להמשיך ולנהל שגרת חיים. במרץ 1941 נדרשה טרזיה להצהיר על יהדותה במועצה המקומית של פיכט, ולקראת פתיחת שנת הלימודים באותה שנה, קיבלו הלנה וריק מכתב ובו הודעה שהחל ב-1 בספטמבר 1941 הם יסולקו מבית הספר. החל ב-2 במאי 1942 חויבו יהודי הולנד לשאת את הטלאי הצהוב על בגדיהם.
בנובמבר הצליח יאן לפטור את ילדיו מחובת ענידת הטלאי הצהוב. עוד באותו החודש העניק יאן בביתו מקלט, שנועד להיות זמני, לדודיה של טרזיה, הדודה לוס (לואיזה) והדוד יוֹ (יוסף) שטאד, שהתגוררו בעיירה דן-בוס. יאן מצא עבורם מקומות מסתור שונים בבתי הולנדים מקומיים שכתובותיהם ניתנו לו על ידי המחתרת ההולנדית, לוס ויו נאלצו לעבור ממסתור למסתור עקב חיפושים שערכו הגרמנים או עקב חששם של המסתירים. בלילה ארוך וחשוך במיוחד בנובמבר הגיעו הזוג לביתם של יאן וטרזיה בפיכט, ושם הסתתרו בעליית הגג בחדר שהיה ממוקם בדיוק מעל חדרן של שתי בנות משפחת ברור.
יאן וטרזיה שמרו על דבר הימצאם של הדודה לוס והדוד יו בחשאיות כה רבה, עד שבמשך השנה הראשונה אפילו ילדיהם לא היו מודעים לכך. במהלך שעות היום נותרו לוס ויו בחדרם שבעליית הגג בדומייה מוחלטת, ורק לאחר שילדי המשפחה עלו על יצועם, יכלו לצאת מעליית הגג. שמירת הסוד דרשה מיאן וטרזיה מאמץ רב ותכנון קפדני. לדוגמה, הם נהגו להחליף את תלוש המזון שקיבלו באוכל כשר ולחלוק אותו עם הזוג שטאד מבלי שילדיהם ירגישו בכך, וטרזיה נהגה לרכוש לחם אצל שני אופים שונים שהגיעו אל ביתה. החודשים נקפו, ולאחר כמה אירועים שבהם חשדו הלן וריק בהימצאות אורחים בביתם, החליטו יאן וטרזיה לשתפם בסוד המכביד וסיפרו להם על הימצאותם של הדודים בביתם[1].
בערב חג הפסח 1943 אירחו יאן וטרזיה בביתם את הגברת קלק, שהייתה יהודייה ואלמנתו של כומר. הגברת קלק נשלחה למחנה הריכוז פיכט הסמוך לכפרם, אולם מפקד המחנה סבר שהיא הגיעה לשם בטעות ושחרר אותה עד לבירור העניין. היה עליה למצוא מקום מגורים זמני, ומכיוון שלא נמצא לה פתרון אחר, הסכימו בני הזוג ברור לקבלה בביתם למשך ימי החג. הם הבינו שהלנתה עלולה לסכן את לוס ויו המסתתרים בביתם, אולם ידעו שאם יסרבו להלין אותה, יעורר הדבר חשד שאף הוא עלול לסכן את לוס ויו. הגברת קלק שהתה עשרה ימים בבית משפחת ברור, ובתום חג הפסח שבה למחנה. היא שרדה את המלחמה[2].
ב-1 ביוני 1943 יאן פוטר ממשרתו בדואר בשל היותו נשוי ליהודייה. הפיטורים השליכו על מצבה הכלכלי של משפחת ברור, שממילא הייתה נתונה בחשש ובמתח תמידיים. עם זאת, ההנהלה המרכזית של משרד הדואר העבירה ליאן משכורת חלקית שאפשרה לו לספק למשפחתו ולזוג שטאד אוכל, בגדים, חימום, מענה רפואי בשעת הצורך ותחושת ביטחון יחסית. המחתרת ההולנדית הטילה על יאן לארגן מקומות מסתור עבור יהודים נוספים. הוא דאג למקום מסתור בבית איכר בכפר סמוך עבור ילדם של חברי המשפחה, דאג להעביר מזון לילד המסתתר, וכן ביקר את בני משפחתה של טרזיה שהסתתרו באמסטרדם וסייע להם[2].
בעיירה פיכט וסביבתה היו גם מחנות צבא גרמניים. כתוצאה מכך, קצינים גרמנים רמי דרג השתכנו בכמה בתים באזור, לרבות בית שכניה של משפחת ברור, ששימש כפנסיון פרטי. מכיוון שהפנסיון רחש פעילות והגרמנים נמצאו בצמידות לביתה ולגינתה של משפחת ברור, הטיל הדבר מורא גדול ומתח בלתי נסבל על דיירי הבית. למזלה של משפחת ברור, מרבית שכניהם, אף אלה שהשתייכו לתנועה הנציונל-סוציאליסטית ההולנדית, לא הסגירו את מוצאה היהודי של טרזיה ברור[1].
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שחרור העיר פיכט על ידי בעלות הברית, יאן חזר לעבודתו במשרד הדואר ולאחר זמן מה אף קיבל קידום. ב-1953 בתו הבכורה הלנה עלתה לישראל, ושנתיים לאחר מכן עלו גם ברור ושאר משפחתו. המשפחה שוכנה בצריף עולים בקריית חיים במשך כחצי שנה. לאחר מכן עברו להתגורר בקריית ביאליק. יאן התגייר, שינה את שמו לאברהם והתחיל לעבוד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. במהלך השנים נמנעו אברהם ואשתו מלדבר על קורותיהם בשואה, ואף ויתרו על ההכרה בהם כקורבנות הנאצים לפי חוקי הולנד, על מנת שלא לפתוח מחדש את הזיכרונות הקשים[1][2].
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 ביולי 1979 הוכר יאן ברור כחסיד אומות העולם, וב-5 בנובמבר קיבל תעודת הוקרה. בטקס שהתקיים ביד ושם נשתל עץ לכבודו בגן חסידי אומות העולם.
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר סיפורו ואותר קברו של יאן ברור. [3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרשון פינצ'בסקי. חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, הוצאת יד ושם, ירושלים, 2023