משתמש:Jonathan.bluestein/טיוטה

בחינה פסיכומטרית היא בחינה המשמשת להערכת כישורים מנטליים וקוגניטיביים של אדם ביחס ליכולותיהם של אנשים אחרים. ישנם סוגים רבים מאוד של מבחנים פסיכומטריים. הנפוצים בהם כוללים את בדיקת החשיבה המספרית, המרחבית והמילולית.

בישראל מתייחס המושג הבחינה הפסיכומטרית או הפסיכומטרי לבחינה פסיכומטרית המשמשת ככלי מיון לכניסה לאוניברסיטאות השונות ולמוסדות נוספים להשכלה גבוהה ולפעמים כמבחן קבלה למשרה בחברה.

הבחינה מורכבת משלושה נושאים: חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית, כשלאחרון יחס נמוך יותר בציון. רף הקבלה ברוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל מורכב, בין השאר (ופעמים רבות בעיקר) מהציון הפסיכומטרי. ממוצע הציונים בפסיכמוטרי בישראל הוא 536 בערך, מתוך כ-80 אלף שניגשים בשנה פחות מ-10 מקבלים את הציון המקסימלי 800. השיקולים של תוקף ומהימנות הם אלמנטים נחוצים לקביעת איכות של כל מבחן. עם זאת, אגודות מקצועיות מציבות את הנתונים הללו בהקשרים רחבים יותר בעת פיתוח תקנים לשפיטת איכות של מבחן בהקשר נתון. אחד השיקולים שיש לקחת בחשבון במחקר היישומי הוא האם מדדים פסיכולוגיים הם נתון משמעותי או שרירותי.

היסטוריה

טרם המצאתה של הבחינה הפסיכומטרית, היו נהוגים בישראל מבחנים מקצועיים ייעודיים למקצועות מסוימים (בתשלום) בשקלול ציוני הבגאות של המועמד, בעוד קבלה לתארים אחרים הסתמכה על ציוני הבגרות בלבד.

הבחינה הפסיכומטרית בישראל הביאה להקמתה של תעשיה נרחבת של 'מכוני הכנה' לבחינה זו. מכונים אלו מעבירים שיעורים בתשלום עבור אנשים המעוניינים לשפר סיכוייהם להצליח בבחינה. התשלום הנהוג לרוב הוא בסכומים הנעים בין 3000 ל-8000 ש"ח, כאשר קבוצות אוכלוסיה שונות מסובסדות לעיתים על-ידי המדינה, וכן ניתן לשלם בעבור השיעורים באמצעות הפיקדון שניתן למשרתים בצה"ל. מקובל כי הלומדים באמצעות מכוני ההכנה הם לרוב בעלי סיכויים טובים יותר להוצאת ציון גבוה בבחינה מאלה שאינם למדו במכון שכזה.

ביקורת על השיטה והשיח הציבורי בנושא

בהתאם לכל אשר תואר עד כה, הועלו הטענות הבאות לאורך השנים בתקשורת ובציבור, אשר בגינן קוראים לביטולה:

- המחירים של מכוני ההכנה מונעים מאוכלוסיות חלשות סיכוי שווה להשכלה אקדמאית, וכפועל יוצא ליציאה ממעגל העוני. מחיר הבחינה עצמה, העומד על כמה מאות שקלים, אף הוא שיקול העשוי למנוע מיוצאי אוכלוסיות חלשות לגשת לבחינה יותר מפעם אחת. בג"צ אף העביר ביקורת חריפה על הבעייתיות שבדבר.

- בו-בעת, המגיעים מאוכלוסיות חזקות מסוגלים למממן קורסים 'יוקרתיים' יותר, ובמידת הצורך קורסים ומבחנים חוזרים, ובכך מגדילים את סיכויים לרכוש השכלה אקדמאית כפי שחפצה נפשם. הסטטיסטיקה מראה כי אכן, מועמדים מבוססים יותר כלכלית נוטים להצליח יותר בבחינה (וכך גם גברים יותר מנשים, אשכנזים יותר ממזרחים, ובעלי הורים עם השכלה אקדמאית לעומת אלה שהוריהם לא רכשו השכלה שכזו).

- בחינת הפסיכומטרי היא כללית, בעוד שהנבחנים אליה מבקשים להתקבל למוסדות כדי ללמוד מקצועות ספציפיים. יש הגורסים כי טיבה ואופיה של הבחינה נחותים ביכולתם לחזות מידת התאמתו של סטודנט למקצוע ספציפי. בין השאר לא נכללים בבחינה: יכולות הבעה מתקדמות בכתב או בעל-פה, יכולות הבנה של הנאמר בעל-פה, יכולות ניתוח של טקסטים שאורכם יותר מכמה פסקאות קצרות, תפיסה מרחבית, יכולת קישור חזותית בין צורות וסימנים, יכולת מוסיקלית, 'אינטיליגנציה רגשית', יכולת להבין או לכתוב הוראות בצורה אלגוריתמית, יכולת אסוציאציה חופשית, ידע כללי מעמיק בתחומים כלשהם, זיכרון לטווח ארוך, יכולת למידת שפות, יכולת בין-אישית, יכולת עמידה והתמודדות מול קהל, ועוד. כל האמורות הינן יכולות בעלות רלוונטיות גבוהה למקצועות שונים הנלמדים באקדמיה (ולאינספור מקצועות בחיי היום-יום), אשר הבחינה הפסיכומטרית אינה נותנת עליהן את הדעת.

- הבחינה הפסיכומטרית היא במובן 'מידה אחת המתאימה לכולם'. בהתאם, היא סותרת תיאוריות בפסיכולוגיה בדבר אינטליגנציות מרובות וסוגי אישיות שונים (דוגמת אלה של הווארד גרדנר ו-קארל יונג), הגורסות כי לאנשים שונים ישנן בבסיסם יכולות קוגנטיביות שונות וצרכים שונים, ולפיכך ראוי שייבחנו בצורות שונות המותאמות לנטיותיהם ויכולותיהם.

- הלמידה לבחינה לא בהכרח מעשירה את הידע או היכולות של המועמד, אלא מלמדת אותו או אותה להתמודד עם אתגרי הבחינה בלבד.

- הבחינה היא כפל מיותר לתוצאות מבחני הבגרות.

- אישי ציבור מפורסמים יצאו לאורך השנים כנגד הבחינה בהתבסס על טיעונים אלה. אמנון רובינשטיין מפורסם באמירתו כי "לו היתה הבחינה מתקיימת בימיו, לא היה יכול להתקבל לאוניברסיטה". יוסי שריד, לשעבר שר החינוך, יצא אף הוא בצורה תקיפה כנגד הבחינה הפסיכומטרית. הרב נוריה גוטל, נשיא מכללת אורות, יצא אף הוא נגד הבחינה.

מנגד לטיעונים אלה, נטען בעד הבחינה כי:

- הבחינה הפסיכומטרית היא מדד אפקטיבי ואמין לצורך חיזוי "ביצועים אקדמאיים" (טענה שיש לה מתנגדים מקרב חוקרים באקדמיה, ושאינה מקובלת על רוב הסטודנטים עצמם). נטען כי תוצאות הפסיכומטרי מנבאות הצלחה כלכלית עתידית.

- הבחינה הפסיכומטרית עדיפה משום שהיא בוחנת מגוון רחב של מיומנויות לכאורה (הבעה ולשון עברית, מתמטיקה ו-אנגלית), בעוד שמבחן ייעודי למקצוע מסוים יבחן רק יכולות מסוימות. טענה זו יוצאת מתוך הנחה כי מבחן ייעודי למקצוע המשפטים, לדוגמא הוא בהכרח נחות לבחינה הפסיכומטרית משום שאינו מתייחס למועמד בצורה הוליסטית מספיק.

- מבחני הבגרות אינם אמינים מסיבות שונות (למשל, זיופים והעתקות המתרחשים במידה כזו או אחרת מדי שנה), ועל כן רצוי שיהיה עוד מדד, שהוא לכאורה יותר אמין ומבוקר, כגון הפסיכומטרי.

- בשיטה לפיה ניגשים למבחנים יעודיים, סטודנט ייאלץ לשלם מחדש לכל מוסד אקדמאי בנפרד על כל בחינה ייעודית, ויש בכך למעשה נטל כלכלי וחוסר שיוויון יותר גדולים מאשר תשלום בודד בעבור בחינה פסיכומטרית, המכובדת על-ידי כלל המוסדות.

- הבחינה הפסיכומטרית נותנת הזדמנות יותר שיוויונית ליוצאי אוכלוסיות חלשות אשר לא הצליחו לקבל ציונים גבוהים במבחני הבגרות.

______________

כתגובה חלקית לביקורת, החליט שר החינוך שי פירון בתחילת שנת 2014 לאפשר לתלמידי תיכון אשר ישיגו רף ציונים מסוים להתקבל ללימודים אקדמאיים גם ללא בחינה פסיכומטרית. באותה השנה, החליטה גם הנהלת אוניברסיטת בן-גוריון לאפשר לסטודנטים להתקבל ללימודים ללא בחינה פסיכומטרית, וזאת בהתבסס על קורס הכנה מטעם האוניברסיטה.

בארצות הברית

בארצות הברית נהוג מבחן דומה, הנקרא SAT, הבוחן בשלושה נושאים: מתמטיקה, קריאה ביקורתית וכתיבה, ומתקיים 7 פעמים בשנה. ב-SAT הוכנס לאחרונה גם חלק הבודק כישורי כתיבה. בנוסף ל-SAT הכללי, אמנם, קיימים גם מבחנים הקרויים SAT Subject Tests, המקבילים במידה מה למבחני בגרות, ובהם ניתן להיבחן באופן ספציפי ונרחב על מגוון רב של נושאים, כגון ביולוגיה, פיסיקה ו-היסטוריה כללית. ניתן להיבחן במבחני ה-SAT במדינות רבות בעולם, ביניהן ישראל.

בסין נהוג מבחן הנקרא גאוקאו שקובע באיזו אוניברסיטה ואיזה תחום לימוד יהיה הנבחן רשאי ללמוד, לא ניתן בסין ללמוד לימודים אקדמיים ללא מבחן זה.

קישורים חיצוניים

• הפסיכומטרי באתר של המרכז הארצי לבחינות והערכה

[[קטגוריה:פסיכולוגיה קוגניטיבית]] [[קטגוריה:מבחנים סטנדרטיים]]