משתמש:LasNicole/אודו וון ווירש
אודו גוסטב וילהלם אגון פון ווירש (בגרמנית: ; 24 ביולי 1895- 14 בינואר 1983), היה מפקד אס אס בכיר בגרמניה הנאצית האחראית על הוצאה לפועל של מדיניות הגזע במהלך מלחמת העולם השנייה.
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחילת 1914 עד ה-9 בפברואר 1919, ווירש שירת בצבא הגרמני כחייל זוטר במהלך מלחמת העולם הראשונה. מה-10 בפברואר 1919 עד ה-23 באוגוסט 1920, ווירש היה מקושר עם ארגון בשם "גרנץ שוץ" (״הגנת גבולות״). הוענק לו צלב הברזל (דרגה ראשונה).
קריירה נאצית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי ההיסטוריון ריצ׳רד גרונברגר, ווירש היה חבר בפרייקור במהלך שנות ה-20 של המאה העשרים. ווירש הצטרף למפלגה הנאצית (חבר מספר 162,349) והאס אס (חבר מספר 3,689). היינריך הימלר פקד עליו לארגן את ה-SS בשלזיה הנאצית. ווירש מונה למפקד הראשון של ה- SS- oberabschnitt südost, פלוגת פיקוד אס אס שפעלה במערב גרמניה (אנ'). ב-1933, ווירש נבחר לרייכסטאג. הוא היה מפקד האס אס והמשטרה באלבה. ב-1934 ווירש השתתף בליל הסכינים הארוכות, והורה על הוצאתו להורג של יריבו מה-אס אס אמיל סמבאך. ב-30 ביוני 1934, הוא לקח פיקוד בשלזיה, ולפי פקודות הרמן גרינג אסר מספר מנהיגי אס אה, פירק את נשקם של כל שומרי מפקדת אס אה והתיישב במשרדי משטרת ורוצלב. אנשיו הוציאו להורג מספר קציני אס אה בעקבות סכסוך פרטי. ווירש היה בידידות קרובה עם היינריך הימלר וריינהרד היידריך, והיווה חלק מצוותו הפרטי של הימלר. ב1- בינואר 1935 הוא קודם לאס אס אובר-גרופנפיהרר הדרגה השנייה הגבוהה ביותר בSS).
איינזצגרופן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 1939 ווירש פיקד על האיינזצגרופן, האחראים על השלטת טרור ורציחת אוכלוסיית יהדות פולין. ווירש היה אחראי על כמה מטבחי היהודים הקטלניים ביותר בפולין ב-1939, ובמזרח עליון שלזיה הוא הוביל את הקבוצה שרצחה 500 יהודים בקטוביץ, בנדין וסוסנוביץ. האכזריות של האייזנצגרופן בקטוביץ הייתה כה נוראית שכמה קציני ורמאכט קישרו עצמם לגסטאפו בכדי לסגת מהאחריות על המעשים. עם זאת, הרבה מפקדי צבא זוטרים תמכו נמרצות בקמפיין של ווירש. בין 20 באפריל 1940 לפברואר 1944, ווירש היה מפקד האס אס והמשטרה בכיר במחוז צבאי IV ומפקד מחוז דרזדן. ווירש הודח ממשרתו ב-1944 בשל אי כשירות.
משפט והרשעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ווירש נעצר בידי הבריטים מ-1945 עד 1948. ב-1948, הוא נשפט ל-20 שנה בכלא בגין השתתפותו בליל הסכינים הארוכות ב-1934. עם זאת, שוחרר ב-1952. הוא נשפט שוב ב-1957 ונשלח ל10 שנים בכלא.