משתמש:Lashonpelech/טיוטה

כריסטיאן דייויס, אשר נולדה בשנת 1667, הייתה אישה אירית, שהצטרפה לשירותי הצבא הבריטי בשנת 1693 כשהיא מוסוות כגבר. היא נלחמה  עם חיל הרגלים בפלנדריה שבבלגיה במלחמת תשע השנים עד שנת 1697. לאחר מכן, היא נלחמה ביחידת הפרשים המלכותית השנייה לצפון בריטניה ולבסוף, במלחמת הירושה הספרדית בשנת 1701 עד 1706.

הסופר דניאל דפו פגש אותה כשהייתה פנסיונרית בבית האבות המלכותי צ׳לסי לקשישים מוותיקי צבא בריטניה. הוא  הפך את סיפור חייה לספר בשם ״החיים וההרפתקאות של גברת כריסטיאן דיוויס״.

ילדות והתבגרות

כריסטיאן ״קיט״ קבנה נולדה בשנת 1667 בדבלין, אירלנד. במהלך חייה, היא השתמשה בשמות המשפחה: וולש, וול׳צ, רוס, ג׳ונס, ודיוויס (Welsh, Welch, Ross, Jones, and Davies). היא הייתה בתו של בריסטה מקומי. למרות שהוריה היו פרוטסטנטים, הם תמכו בקמפיין של המלך ג'יימס השני באירלנד. אבא שלה שירת עם הצבא של היעקוביטים (בתחילת המאה ה-18 הם תמכו בהשבת ג'יימס השני למלכות בריטניה, סקוטלנד ואירלנד, לאחר שהודח בשל היותו קתולי). הוא מת כתוצאה מפצעיו בקרב האהוגרים . הקרקעות של המשפחה שלה הוחרמו בגלל תמיכתה בתנועה היעקבית.

כמתבגרת, היא התקרבה אל בת משפחתה של אמה. אמא שלה לא יכלה לטפל בה כראוי, יש האומרים שקיט ברחה מטעם עצמה והלכה לגור עם דודתה שניהלה פאב בדבלין. היא התחתנה עם ריצ'רד וולש (יש מקומות בהם הוא נקרא ריצ'רד וואלש), משרת של דודתה. אחרי מותה של הדודה, היא ירשה את הפאב. למרות גילה היחסית צעיר, היא ניהלה את הפאב בעצמה, כאשר ריצ׳רד היה אחד המלצרים. נולדו להם שני ילדים, והיא הייתה בהריון שלישי כאשר ריצ'רד נעלם בפתאומיות בשנת 1691.

חיפוש בעלה האבוד

חייל רגלי

בנסיבות לא ברורות, בעלה של כריסטיאן הגיע לצבא הבריטי. יש האומרים כי הוא התנדב והתגייס ברצון, וכאלה המציינים כי חייבו אותו להתגייס. הוא ניסה לשלוח לכריסטיאן מכתבים רבים כדי להודיע לה על מצבו ועל היותו בשירות צבאי. בסופו של דבר, רק אחד מהמכתבים הגיע אליה ובישר לה את הימצאות בן זוגה בשירות בצבא הבריטי בהולנד. קוואנה, שלא הייתה מוכנה לאבד את בעלה, מסרה לאמה את הטיפול בילדיה, גזרה את שערה והתחפשה לגבר במטרה להתגייס לצבא הבריטי ולמצוא את בעלה.

תחילה, הצטרפה קוואנה לחברת הרגל של קפטן טיכבורן תחת השם כריסטופר וולש. כגבר בחיל רגלים היא נלחמה בקרב לנדן, נפצעה, ונלכדה על ידי הצרפתיים. בשנת 1694 היא הייתה חלק מעסקה החלפת השבויים והוחזרה לצבא הבריטי, שעדיין לא היה מודע למין האמיתי שלה. לאחר שהוחזרה, היא המשיכה לשרת בצבא הבריטי בעוד היא מחפשת את בעלה. היא שירתה בפלגה של טיכבורן, עד שהסתכסכה עם סמל הפלוגה בריב על אישה והרגה אותו בדו קרב. בעקבות הדו-קרב וייתכן שכתוצאה ממנו, כריסטיאן השתחררה מהצבא.

כחיילת רכובה

לאחר שהשתחררה, היא התגייסה מחדש, הפעם ליחידת הפרשים המלכותית (הידועים אז כסקוטס גרייס) בשנת 1697. היא לקחה חלק בלחימה עד שהיה שלום ברוסוויק. אחרי המלחמה, כריסטיאן השתחררה מבלי שמצאה את בעלה. בעת שהיא המשיכה את חיפושה, היא בסופו של דבר התגייסה שוב לסקוטס גרייס בתחילת מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1701.

גם שם הצליחה איכשהו להסתיר את העובדה שהיא אישה. כפי שציינה מריאן ברודריק, "באופן מדהים היא הצליחה לעשות זאת מבלי שהתגלתה: היא אכלה איתם, שתתה איתם, ישנה לידם, שיחקה איתם בקלפים, ואפילו השתינה לצידם באמצעות מה שהיא מתארת ​​כ"צינור כסף עם רצועות עור ".  ואף אחד לא עלה עליה. ההסוואה שלה הייתה כה מוצלחת שפרוצה טענה שכריסטיאן היא האב של ילדיה. במקום להפריח את טענה זו בקלות, שילמה כריסטיאן דמי מזונות.

בתקופתה כחייל רכוב, קוואנה למדה להנות מתפקיד החיילת. היא נהנתה במיוחד מהבזילות שבאו בעקבות הקרבים. למרות היותה אשת עסקים מוצלחת, נאמר שהיא הייתה בוזזת מוצלחת לא פחות.

כאשר היא נלחמה עם סקוטס גרייס, היא נפצעה בקרב על שלנברג . היא לא הייתה מוכנה להיות מושבתת מהפצע, ושהתה עם הגדוד בקרב בלנהיים. לאחר הקרב, שמרה כריסטיאן על אסירים צרפתים. שם מצאה את בעלה, לאחר 13 שנות חיפוש. היא זיהתה אותו בזמן שניסה להתחיל עם אישה הולנדית. וולש טען כי שלח לה מכתבים רבים, ואף אחד מהם לא הגיע אליה. לאחר שמצאה את בעלה עם אישה אחרת, היא סירבה לחזור אליו, והעדיפה להישאר בתור חייל רכוב בסקוטס גרייס.

למרות הכעס שלה על כך שבעלה בגד בה, נשארו כריסטיאן ווולש קרובים אחד לשני. הזוג הסכים שלא לחשוף את זהותה של כריסטיאן, ובמקום זאת, העמידו פנים שהם אחים. התחכום עבד, אף אחד לא חשד שהיא אישה, למרות הכינוי שלה ״החייל היפיוף״.

חייה של כריסטיאן כחייל נמשך עד קרב ראמיאיי בשנת 1706. שם היא שוב נפצעה, והפעם שברה את גולגולתה. כאשר המנתח הגדודי טיפל בה, הוא גילה שכריסטופר הוא למעשה אישה. גילוי זאת התפשט במהרה לשאר החיילים. בסופו של דבר התערב לורד ג'ון היי, מפקד החטיבה הסקוטס גרייס, והביא את בעלה של קוואנה מגדודי הרגל הראשונים. לאחר ששמע את כל הסיפור מקוואנה, הוא החליט כי על כריסטיאן לקבל משכורת בעוד היא נשארת תחת השגחת הצבא עד שתתרפא.

אשת מכירות

כשהיא החלימה, כריסטיאן, עכשיו עוד הפעם תחת השם גברת וולש, השתחררה רשמית מהסקוטס גרייס. כחלק משחרורה, המפקדים של הסקוטס גרייס שילמו על מלתחה חדשה עבור גברת וולש. יש מקורות הטוענים כי היא נלחמה באופן גלוי בתור אישה; אך זה לא סביר. אחרי קרב ראמיאיי, אין אף הוכחה המצביעה על המשך השירות של כריסטיאן בתור חיילת רכובה. ניתן לה אישור להישאר עם הצבא בתור אשת מכירות צבאית רשמית.

למרות מקורות המתארים אותה בתור אישה נאמנה, המוניטין של בעלה היה בדיוק ההפך. גם אחרי ההתאחדות בחזרה עם אשתו,  ריצ'רד וולש המשיך לצאת עם עוד נשים. כשאר כריסטיאן גילתה שאחת מהמאהבות שלו עדיין עקבה אחר היחידה, כריסטיאן תקפה את האישה, וחתכה את האף שלה לחלוטין. אחרי קרב מלפלקט , בן זוגה של כריסטיאן מת. כריסטיאן בילתה את רוב היום אחרי הקרב בחיפוש אחר גופתו, כשהיא הופכת 200 גופות במטרה למצוא את בן זוגה לשעבר ולקבור אותו.

אחר מות בן זוגה, היא התחילה לצאת עם קפטן רוס של הסקוטס גרייס. אחרי זה, היא הייתה מוכרת בתור "אמא רוס" לתמיד. היא אף פעם לא התחתנה עם קפטן רוס. במקום זאת, היא התחתנה עם חייל רוכב אחר בשם היו ג'ונס, שלושה חודשים לאחר קרב מלפלקט. ג'ונס מת במצור על סנט וננט ב-1710.

חזרה מהיבשת

בשנת 1712, כאשר מלחמת הירושה הספרדית החלה להירגע, כריסטיאן שבה הביתה עם החיילים. בגלל הסיפור יוצא הדופן שלה, היא הוצגה בפני המלכה אן. המלכה אן העניקה לה פרס של 50 פאונד ושילינג בכל יום במשך שאר חייה, כקצבת פנסיה.

סוף כל סוף בחזרה לדובלין ב-1713, היא התחתנה בפעם השלישית והאחרונה. בן זוגה השלישי היה כמו השאר, חייל, בשם דייויס.

היא חייה בדובלין מספר שנים ופתחה פב חדש. אך שנותייה בצבא הותירו אותה ואת בן זוגה לא מתאימים לחיים רגילים. במשך מספר שנים, הם עברו בין אנגליה ואירלנד, והתפרנסו ממגוון עבודות בנוסף לסטטוס הסלבריטי של כריסטיאן בקרב הצבא.

בסופו של דבר, היא אושפזה בבית האבות המלכותי צ'לסי בתור פנסיונרית. כריסטיאן נקברה, לפי בקשתה, בהצטיינות צבאית מלאה עם פנסיונרים צבאיים אחרים בבית החולים המלכותי צ'לסי.

הערות שוליים

1. ^ Daniel Defoe, Roxana; or, The fortunate mistress: and The life and adventures of Mother Ross, New York: H. G. Bohn, 1855