משתמש:Maccabi8/אמיר שגיא
 | |
| לידה | 22 במאי 1956 (גיל: 67) |
|---|---|
| ענף מדעי | ביולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| פרסים והוקרה |
פרס החדשנות של ה-GAA (2013) פרס לנדאו (2014) |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים באנדוקרינולוגיה, גילויים יישומיים בביוטכנולוגיה | |
אמיר שגיא (נולד ב-22 במאי 1956) הוא פרופסור מן המניין ודיקן הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בעבר וחבר המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב. זוכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2014, בגין פעילות מדעית מצטיינת ותרומה לקידום המדע, בנושא חקלאות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיא נולד במושב בית זית לשרה ויעקב הוכמן. למד לתואר ראשון ולשני מדעי בעלי חיים ואוקיינוגרפיה במסלול ביולוגיה ימית באוניברסיטה העברית בירושלים וסיים בהצטיינות. נסע ללמוד בארצות הברית במסגרת התוכנית לחילופי סטודנטים עם אוניברסיטת קליפורניה. את תואר הדוקטור קיבל בשנת 1989 מהמחלקה לביוכימיה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית בירושלים. את הפוסט דוקטורט עשה כעמית פולברייט באוניברסיטת קונטיקט ובמעבדה לביולוגיה ימית בוודס-הול. פרופסור שגיא הוא חוקר בתחום אנדוקרינולוגיה השוואתית. בשנת 1992 התחיל ללמד באוניברסיטת בן-גוריון, ב-1996 מונה כמרצה בכיר במחלקה למדעי החיים, ב-2001 כפרופסור חבר והחל בשנת 2005 כפרופסור מן המניין. בין השנים 2008-2004 הקים את התוכנית לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית במדעי החיים בקמפוס אילת וכיהן בראשה.
בין השנים 1997-2001 כיהן כמופקד על הקתדרה ע"ש שוסטרמן לפיסיולוגיה.
בשנת 2001 נבחר לסגן נשיא האגודה הבינלאומית לרבייה והתפתחות בחסרי חוליות. בין השנים 2011–2013 שימש כנשיא האגודה.
מאז החל את הקריירה האקדמית שלו, הנחה פרופסור אמיר שגיא כ- 30 תלמידים לתואר השני, לתואר דוקטור ובתר דוקטוראנטים מרחבי העולם וקבוצת המחקר שלו מתברכת במימון מחקרי עשיר מקרנות תחרותיות בישראל, באיחוד האירופי, ארה"ב, אוסטרליה ודרום מזרח אסיה.[1]
מחקריו של פרופסור שגיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצת המחקר שבראשה עומד פרופסור שגיא גילתה הורמון אנדרוגיני דמוי-אינסולין המאפשר גידול אוכלוסיות סרטני Macrobrachium rosenbergii זכריות בלבד[2],
הפיתוח עובד כך שקבוצת המחקר של פרופסור שגיא מצאה הורמון דמוי אינסולין שכאשר משתיקים את הגן המקדד של ההורמון בקרב סרטנים זכרים הם הופכים לנקבות,בעקבות גילוי זה מצא פרופסור שגיא שכאשר מכליאים בין סרטן זכרי לבין סרטן זכרי שהפכו אותו לנקבה יוצאים צאצאים זכריים בלבד.[2]
לפיתוח זה יש השפעות כלכליות מרחיקות לכת מכיוון שסרטן זה נחשב כאוכל מבוקש בסין, תאילנד, וייטנאם וכו' ותעשיית הסחר בו נאמדת בכ2.5 מיליארד דולר.
ההורמון עומד לשימוש מסחרי אצל מגדלי הסרטנים ברחבי העולם, לאור העובדה שמיון ידני לפי מין מהווה מגבלה מרכזית על היקף הייצור.[3]
בשנת 2006 הצליח שגיא, יחד עם דוקטור אמיר ברמן, לשחזר במעבדה את תהליך הפקת סידן שאינו בצורת גביש אצל סרטנים כחולים.[4] בעקבות התגלית השתתף בהקמת חברת אמורפיקל,[5] החל משנת 2013 החברה משווקת תוסף סידן המבוסס על התגלית.[6] בשנת 2007 עמד בראש מחקר על חסילון ימי מהמין Litopenaeus vannamei, במהלכו התגלה כי במין זה יש מחזור רבייתי בזכרים.[7]
הנושאים שבהם חוקר פרופסור שגיא הם הסדרה של בידול מיני, רבייה, צמיחה והתגייסות סידן בחסרי חוליות ימיים וחסרי חוליות.[8]
פרופסור שגיא נחשב למומחה בעל שם עולמי בנושא הפיזיולוגיה של הסרטן.[8]
תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שגיא פרסם פרקים בספרים מקצועיים בתחומי הפיזיולוגיה והאנדוקרינולוגיה המשווה ובסך הכול פרסם מאז 1985 מעל ל-100 מאמרים מדעיים.[1]
- בשנים 1997 ו-2007 זכה שגיא לפרסים על הצטיינות בהוראה מטעם אגודת הסטודנטים והפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן-גוריון.
- חמישה פטנטים נרשמו על ידי קבוצת המחקר של פרופסור שגיא.[1]
- בשנת 2012 הצליחה קבוצת המחקר של פרופסור שגיא להשיג פריצת דרך מדעית בכך שהצליחה לפתח שיטה להפיכת סרטנים זכרים לנקבות וכך להשפיע על הרבייה של הסרטנים.
- ב-8 באוקטובר 2013 זכה בפרס החדשנות בתחום החקלאות הימית הגלובלית מטעם (GAA) - Global Aquaculture Alliance בטקס שנערך בפריז שבצרפת.[3]
- בנובמבר 2014 זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר מטעם מפעל הפיס, בגין פעילות מדעית מצטיינת ותרומה לקידום המדע, בנושא חקלאות.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 [http://in.bgu.ac.il/Pages/news/isird.aspx אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - פרופ' אמיר שגיא - נשיא האגודה הבינלאומית לרבייה והתפתחות בחסרי חוליות], באתר in.bgu.ac.il
- ^ 1 2 אורי בינדר, שיטה חדשה: הפיכת סרטנים מזכר לנקבה, באתר nrg, 17/10/2012
- ^ 1 2 פרופסור אמיר שגיא זכה בפרס החדשנות בתחום החקלאות הימית מטעם ארגון GAA באתר אוניברסיטת בן-גוריון
- ^ גלי וינרב, אמורפיקל שמפתחת סידן סיימה בהצלחה ניסוי קליני, באתר גלובס, 17 במרץ 2014
- ^ שני שילה, הסרטן שיציל מבריחת סידן, באתר TheMarker, 6 במרץ 2012
- ^ עדנה אברמסון, סידן, הדור הבא: התוסף שמצליח לבנות עצם מחדש, באתר ynet, 5 בדצמבר 2013
- ^ אוניברסיטת בן גוריון, חשיפה: התגלה זכר עם מחזור חודשי, באתר "הידען", 12 ביוני 2007
- ^ 1 2 אתר המעבדה של פרופסור שגיא
- ^ הזוכים בפרס לאמנויות ולמדעים ע"ש לנדאו 2014, באתר של מפעל הפיס