משתמש:NimNir/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספיגתיות פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב פסיכולוגי שמעודד ספיגת דימויים מנטליים או פנטזיות.

הגדרה מורחבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיגתיות פסיכולוגית הנה נטייה או תכונה אישיותית בה האדם סופג ומושפע עמוקות מדימויים מנטליים, במיוחד פנטזיות[1]. נטייה זו נמצאת במתאם גבוה עם אישיות מועדת לפנטזיות.

המחקר הראשוני בנושא ספיגתיות פסיכולוגית נערך על ידי הפסיכולוג האמריקני איוק טלגן[2], שפיתח את התאוריה כדי להתייחס לממדי אישיות אינדיבידואלים המשפיעים על היפנוטביליות (כלומר, הקלות בה ניתן להכניס אדם מסוים למצב היפנוטי). המתאם בין ספיגתיות פסיכולוגית להיפנוטביליות משתנה בין מחקר למחקר (r =.13-.89), ככל הנראה משום שמעבר להשפעת ממדי אישיות (כמו ספיגתיות פסיכולוגית), ההיפנוטיבליות תלויה במידה רבה במשתנים מצביים ובאופן התפעול[1].

ספיגתיות פסיכולוגית היא אחת מנטיות האישיות שנמדדות בשאלון האישיות הרב ממדי (Multidimensional Personality Questionnaire), שפותח על ידי טלגן ב- 1980 ומשמש ככלי מרכזי במחקרי אישיות רבים[3][4].

מדידת ספיגתיות פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיגתיות פסיכולוגית נמדדת על ידי סולם הTAS (סולם הספיגתיות הפסיכולוגית של טלגן) הכולל תשעה מדדי משנה[5].

מדדי המשנה בסולם הTAS הנם:

•       תגובתיות לגירוי מערב

•       תגובתיות לגירוי אינדוקטיבי

•       חשיבה חזותית

•       יכולת להעלות דימויים שופעים וסוגסטיביים (מרומזים)

•       חוויות חוצות-מודאלים (סינסתזיה)

•       ספיגה של מחשבות ודימויים

•       זכרונות עוצמתיים של העבר

•       רגעים של מודעות מורחבת

•       מצבי תודעה משתנים

ישנם סולמות ומדדים נוספים שפותחו למדידת ספיגתיות פסיכולוגית, בין השאר על ידי גראהם ג'ימיסון[6].

השפעת ספיגתיות פסיכולוגית והקשר שלה לתכונות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיגתיות פסיכולוגית קשורה לתכונות ומשתנים אישיותיים שונים, כמו הפתיחות לחוויה והיפנוטיביליות[7]. בניתוח גורמים נחשפים קשרים בין חלק מפריטי סולם התכונה למשתנים כמו פנטזיה, אסתטיקה, ורגשות מסוימים – המנבאים את רמת ההיפונוטביליות וקשורים לפתיחות לחוויות[7]. שאר פריטי הסולם אינם קשורים לממדים אלו וכנראה שמבטאים פקטור נוסף. ספיגתיות פסיכולוגית אינה קשורה לנוירוטיות או מוחצנות כפי שנחשד בעבר[7], אך היא חולקת קשר חזק עם התעלות עצמית (self-transcendence) כפי שזו נמדדת בסולם המזג והאופי (Temperament and Character Inventory) [8]

ההשפעה הרגשית של ספיגתיות פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בממד הרגשי, ספיגתיות פסיכולוגית יכולה להוביל הן לחוויות רגשיות חיוביות והן לחוויות רגשיות שליליות. מחד היא נמצאה קשורה ליכולת ליהנות מאסתטיקה, הנאה מהטבע, הנאה מאומנות, חלימה בהקיץ ועוד. מאידך, המאופיינים בה סובלים משיעור גבוה של סיוטים, מרגישות חרדתית ומסימפטומים דיסוציאטיביים. ספיגה פסיכולוגית עלולה להגביר סימפטומים סומטיים, שכן בעלי ספיגתיות פסיכולוגית גבוהה נוטים לתת משקל ופרשנות מוגזמים לתחושות גופניות וגירויים אחרים[9].

ההשפעה ההכרתית של ספיגתיות פסיכולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיגתיות פסיכולוגית מייצרת קשב במסגרתו "מיקוד באובייקטים מעניק להם משקל וחשיבות מוגברים, כמו גם תפיסה אינטימית, השמורים בדרך כלל לתחושות החלות כלפי ממדים בעצמי. הם לובשים צורה זמנית של חלק מהתפיסה העצמית"[2]. הקשב הספיגתי מייצר מצבי תודעה משתנים, כמו למשל חלומות בהקיץ, היפנוטביליות מוגברת, המזכירים מצבי תודעה שנגרמים במדיטציה, שימוש במריחואנה ועוד[10]. נמצא גם כי אנשים בעלי ספיגתיות פסיכולוגית גבוהה, נוטים לזכור יותר חלומות מאשר אנשים בעלי ספיגתיות פסיכולוגית נמוכה[11].

לקריאה נוספת:[עריכת קוד מקור | עריכה]


  1. ^ 1 2 Suzanne M. Roche, Kevin M. McConkey, Absorption: Nature, assessment, and correlates., Journal of Personality and Social Psychology 59, עמ' 91–101 doi: 10.1037/0022-3514.59.1.91
  2. ^ 1 2 A. Tellegen, G. Atkinson, Openness to absorbing and self-altering experiences ("absorption"), a trait related to hypnotic susceptibility, Journal of Abnormal Psychology 83, 1974-06-01, עמ' 268–277
  3. ^ Phares, E.J.; Chaplin, W.F., "Chapter 15. "Personality and Intellect". Introduction to personality (Fourth ed.)., New York: Longman. p. 522. ISBN 0-673-99456-2., 1997
  4. ^ MPQ Standard — University of Minnesota Press, www.upress.umn.edu (באנגלית)
  5. ^ Tellegen Absorption Scale | ISCMR, www.iscmr.org (באנגלית)
  6. ^ Graham Jamieson, The Modified Tellegen Absorption Scale: A clearer window on the structure and meaning of absorption. ., Australian Journal of Clinical and Experimental Hypnosis 33, עמ' 119–139
  7. ^ 1 2 3 Martha L. Glisky, Douglas J. Tataryn, Betsy A. Tobias, John F. Kihlstrom, Absorption, openness to experience, and hypnotizability., Journal of Personality and Social Psychology 60, 1991-02-01, עמ' 263–272 doi: 10.1037/0022-3514.60.2.263
  8. ^ Tannis M. Laidlaw, Prabudha Dwivedi, Akira Naito, John H. Gruzelier, Low self-directedness (TCI), mood, schizotypy and hypnotic susceptibility, Personality and Individual Differences 39, 2005-07-01, עמ' 469–480 doi: 10.1016/j.paid.2005.01.025
  9. ^ The dark side of Absorption: Empirical associations between an experiential response style and hypochondriacal concerns, ResearchGate (באנגלית)
  10. ^ Erich Studerus, Alex Gamma, Michael Kometer, Franz X. Vollenweider, Prediction of Psilocybin Response in Healthy Volunteers, PLOS ONE 7, 2012-02-17, עמ' e30800 doi: 10.1371/journal.pone.0030800
  11. ^ David Watson, To dream, perchance to remember: individual differences in dream recall, Personality and Individual Differences 34, 2003-01-01