נוירוזה
| תחום |
פסיכואנליזה  |
|---|---|
| סיווגים | |
| ICD-10 |
F48.9 |
  | |
נוֹיְרוֹזָה (לפי חוקי האקדמיה: נֵירוזה, באנגלית: Neurosis, Neuroticism; ידועה גם בשם הפרעה נוירוטית), היא מונח מהתיאוריה הפסיכואנליטית המגדיר חוסר איזון נפשי אשר פוגע באיכות החיים וביכולת התפקוד וההתמודדות. בשונה מהפסיכוזה, אין הנוירוזה גורמת לנתק מהמציאות או לחוסר תפקוד מלא, ואינה פוגמת ביכולת החשיבה הרציונלית.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]"נוירוטי", או אדם הסובל מנוירוזה, לרוב סובל במידה מסוימת מדיכאון או חרדה, ריקנות, ביטחון עצמי נמוך ו/או אי יציבות רגשית. המונח נטבע בשנת 1769 על ידי ויליאם קולן, רופא ממוצא סקוטי, ביחס להפרעה כללית הנגרמת על ידי מערכת העצבים בחישה ובתנועה. הוא תיאר מגוון תסמינים והפרעות עצביות שלא ניתן היה להסבירן פיזיולוגית. מקור המונח הוא במילה היוונית נוירון (νεῦρον), כלומר עצב. בסוף המאה ה-19 חודש השימוש במונח, בהקשר של פסיכואנליזה, על ידי זיגמונד פרויד ומאוחר יותר על ידי חוקרים נוספים כמו קארל גוסטב יונג, מלאני קליין ועוד.
נוירוזה כיום, למרות שהמונח לא מופיע כקטגוריה רשמית ב-DSM, באה לידי ביטוי בו בתסמינים של הפרעות שונות שמציגות תסמינים של חרדה, מחשבות טורדניות, דיכאון ועוד. למרות היעדר המונח, התיאור הקליני והטיפול בנוירוזות נשמרים דרך האבחנה של DSM, תוך דגש על הפחתת סבל ושיפור התפקוד הנפשי.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנוירוזה מייצגת מגוון של מצבים בהם מצוקה או קונפליקט פנימי או לא-מודע מתבטאים דרך הפרעה נפשית שלעיתים יש לה גם ביטוי פיזי. נטיות שכיחות אלו עלולות להופיע בצורת דיכאון, הפרעות חרדה, נטיות אובססיביות-קומפולסיביות, פוביות והפרעות אישיות מסוימות. הנוירוזה מתבטאת בבעיית הסתגלות שגורמת סבל. הנוירוזה היא חוסר יכולת לשנות דפוסי התנהגות כפייתיים, בעיית הסתגלות לסביבה ו/או חוסר יכולת לפתח אישיות המסוגלת להכיל מורכבות והכרה במעמקי הנפש החבויים מהעין.
הנוירוזה מקושרת לירידה בנטייה לחוויית זרימה[1].
אדם הסובל מנוירוזה מודע למצבו ולרוב שואף להתמודד עם הבעיה, להבדיל מפסיכוזה בה האדם אינו מודע למצבו ואף מאבד מגע עם המציאות.
המונח עלול להעיד על הימצאותה של הפרעה ממשית, אך בשימוש הנפוץ הוא נוטה לשקף התנהגות אנושית שכיחה, וחלק מהמצב האנושי. נטען כי מרבית האנשים חווים נוירוזה בדרגה קלה מסוימת במהלך חייהם. הנוירוזה מתפתחת להפרעה נפשית משמעותית רק כאשר עוצמותיה גבוהות והיא מתחילה לפגום בתפקוד התקין וגם גורמת לסבל רב למי שחווה אותה.
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תסמינים נוירוטיים הם לעיתים תוצאה של מצבי לחץ, אך בדרך-כלל הם מייצגים אינטראקציה מורכבת בין מצבי לחץ לבין דפוסי אישיות. פרויד טען כי ביסוד הנוירזות עומד חוסר יכולתו של האדם להתמודד עם רגשות אמביוולנטיים לא מודעים. את גישתו של פרויד הרחיבו פסיכואנליטיקאים אחרים ביניהם קרל יונג (עם מושג הצל), שנדור פרנצי ומלאני קליין.
על פי גישה זו דחפים שמקורם באיד הם חלק מהמצב האנושי. חוסר הכרה או הדחקה של רגשות שליליים כמו כעס וקנאה, למשל, כלפי דמויות קרובות (שכלפיהן בו זמנית יש גם תחושות חיבה ואהבה) מהווים את מקור הקושי. כאשר הרגשות השליליים מצטברים ומופעלים בלא מודע, הם יוצרים לחץ פנימי מתמיד כמו, למשל, רגשות אשם בלתי מודעים. כל אלה עלולים להוביל להענשה עצמית ולנוירוזה. העלאתן למודע של הרגשות השליליים, הכרה בהן ושילובן בתודעה של הפרט מאפשרים הכרה רגשית שלמה ומורכבת יותר המפחיתה או אף מונעת את הופעת התסמינים הנוירוטיים.[2]
טיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיפול בנוירוזה יכול לכלול פסיכותרפיה - שיחות עם מטפל שמטרתן להעלות על פני השטח קונפליקטים לא מודעים שעומדים בבסיס הנוירוזה, טיפול התנהגותי שמתמקד בניהול הסימפטומים הנוירוטים ושואף לצמצמם באמצעות שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות וכן טיפול תרופתי.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים עלתה ביקורת כנגד השימוש במונח, וכך המדריך הפסיכיאטרי האבחוני האמריקאי DSM, במהדורתו השלישית מ-1980, חדל להשתמש בו. זאת כחלק ממגמת הירידה ביוקרתה של הפסיכואנליזה בשנים האחרונות וכחלק ממסע הטיהור מהטרמינולוגיה הפסיכואנליטית מה-DSM, (ענף הפסיכיאטריה המנסה להקנות לעצמו מעמד של מדע מדויק, משתדל לאמץ הסברים ביהיביוריסטים בעלי הדגם ה'מדעי' יותר, וזאת בניגוד למנגנונים הפסיכולוגים החבויים של הפסיכואנליזה המקשים לעיתים את מלאכת האיבחון). עם זאת המונח נמצא עדיין בשימוש נרחב על ידי גורמים שונים השומרים את הפרספקטיבה הפסיכואנליטית (בין השאר בצרפת ובישראל) וכן ממשיכות להופיע בספר הקטגוריות שהיו מאוגדות בעבר תחת נוירוזה, בהן הפרעת חרדה, הפרעה סומטית והפרעת דיסוציאציה.
המושג נוירוזה מוכר הן במחקר המדעי והן בפסיכולוגיה הפופולרית, כחלק מהתיאוריה הפסיכואנליטית. אך התיאוריה בכללותה זוכה לביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מספיק מבחינה מדעית אמפירית.[3][4] קיימת גם ביקורת על האפקטיביות הנמוכה של הטיפול הפסיכואנליטי.[5][6]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיל כרוז, האובססיבי ויקיצתו: תשעה שיעורים על הנוירוזה הכפייתית, הוצאת רסלינג, 2022.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נוירוזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
נוירוזות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Mosing, M. A., Magnusson, P. K., Pedersen, N. L., Nakamura, J., Madison, G., & Ullén, F. (2012). Heritability of proneness for psychological flow experiences. Personality and individual differences, 53(5), 699-704.
- ↑ Freud, S. (1917). Introductory Lectures on Psycho-Analysis
- ↑ Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
- ↑ Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37
- ↑ Evan Mayo-Wilson et al, Psychological and pharmacological interventions for social anxiety disorder in adults: a systematic review and network meta-analysis, The Lancet Psychiatry 1, 2014-10, עמ' 368–376 doi: 10.1016/S2215-0366(14)70329-3
- ↑ Xinyu Zhou et al, Comparative efficacy and acceptability of psychotherapies for depression in children and adolescents: A systematic review and network meta-analysis, World Psychiatry 14, 2015-06, עמ' 207–222 doi: 10.1002/wps.20217
| פסיכולוגיה | ||
|---|---|---|
| פסיכולוג • פסיכותרפיה • פילוסופיה של הפסיכולוגיה | ||
| ענפי מחקר | פסיכוביולוגיה • קוגניטיבית • התפתחותית • חברתית • אישיותית • השוואתית • פסיכופתולוגיה • פסיכופיזיקה • פסיכובלשנות • פסיכולוגיה אבולוציונית • נוירופסיכולוגיה • פסיכולוגיה תרבותית • פסיכולוגיה בין תרבותית • ראו גם: פסיכיאטריה |  |
| תחומי עיסוק | קלינית • חינוכית • ארגונית/תעסוקתית • שיקומית • רפואית • משפטית • צבאית • ספורט | |
| אסכולות | סטרוקטורליזם • פונקציונליזם • פנומנולוגיה • פסיכואנליזה • אינדיבידואלית • הומניסטית • ביהביוריזם • אקזיסטנציאליזם • גשטלט • פסיכולוגיה חיובית • פסיכודינמיקה | |
| מושגים כלליים | תודעה • תפיסה • לא-מודע • זיכרון • למידה • רווחה נפשית • הפרעה נפשית • טראומה נפשית • מבחני אישיות • אינטליגנציה • מיינד • רגש | |
| הקטגוריה "פסיכולוגיה" במיזמים אחרים של קרן ויקימדיה: ויקימילון • ויקיספר • ויקיציטוט | ||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.