משתמש:Slav4/ארגז חול היזק שאינו ניכר
היזק שאינו ניכר - הוא כלל הלכתי הקובע, כי מדאורייתא, אין לשלם עבור נזק, אם סימניו בגוף החפץ הניזוק, אינם ניכרים, משום שאינו גורם לשינוי בחפץ, או להפסד בצורתו.
המחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחלוקת היא האם היזק שאינו ניכר שמיה היזק (האם הוא נחשב נזק), או לאו שמיה היזק (אינו נחשב נזק).
- לדעת רבי יוחנן - היזק שאינו ניכר, אינו נחשב נזק.
- נימוק:מצאנו בראשונים 3 הסברים:
- ראשית - משום שנזק שלא ניתן לראותו אינו נחשב נזק. לשיטה זאת מי שהרטיב פירות, והכשיר אותם לקבל טומאה, וכעת שהם רטובים הנזק נראה לעין, אין זה היזק שאינו ניכר.[1]
- שנית - משום שרק נזק בגוף החפץ עצמו, נחשב נזק. לשיטה זאת מי שטימא פירות גם אם רטובים כרגע, היות שהפירות שלמים ולא נפגעו בגופם, זה נחשב היזק שאינו ניכר.[2]
- נימוק נוסף - משום שאין לערב בין נזיקין לאיסורין, ולכן נזק הנובע מאיסורין, ואינו ניכר, אינו נחשב נזק. [3]
- לדעת חזקיה - היזק שאינו ניכר, נחשב נזק.
- נימוק: נזק הוא נזק, ואין זה משנה אם ניתן לראותו אם לאו, ואין זה משנה אם הנזק הוא בגוף החפץ או בשוויו ואין זה משנה אם הנזק נובע מאיסורין, תמיד חייב לשלם.
להלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
להלכה נקבעה דעתו של רבי יוחנן שהיזק שאינו ניכר - לאו שמיה היזק, אך כדי שלא ילך אדם במזיד, ויזיק את ממונו של חברו (לדוגמא: יטמא את תרומתו), קנסו חכמים, את מי שגורם להיזק שאינו ניכר, במזיד, ולא בשוגג, [4] [5] וחייבו אותו לשלם את מה שהפחית משוויו של הנכס על ידי פעולת ההיזק.
לשיטת רבי יוחנן קנסו חכמים רק את המזיד, ולא את השוגג, כי השוגג אינו הולך ומזיק בכוונה את ממון חברו.
לשיטת חזקיה קנסו חכמים רק את המזיד ולא את השוגג, כדי שהשוגג לא ימנע את עצמו ללכת ולדווח לניזוק על הנזק.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדוגמאות המקובלות בתלמוד.
מי שעירב יין נסך, בתוך יינו של חברו.
- הנזק: היין אסור בהנאה, ובעליו אינו יכול לשתותו ואף לא למוכרו ולקבל את דמיו.
- הסימנים: אין שינוי ביין שכן הוא נשאר בכמותו, בצבעו, בטעמו ובאיכותו.
מי שטימא את תרומתו של חברו.
- הנזק: כהן אינו יכול לאכול את התרומה
- הסימנים: אין כל שינוי בתרומה שכן היא נשארת בכמותה, בצבעה, בטעמה ובאיכותה.
מי שגזל את חמצו של חברו לפני פסח, ומחזירו לו לאחר הפסח, ואומר לו "הרי שלך לפניך".
- הנזק: חמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה.
- הסימנים: אין שינוי, החמץ לאחר הפסח, הוא אותו החמץ שהיה לפני הפסח.
דין היזק שאינו ניכר בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם בימינו ישנן סיטואציות, אשר לא היו בימי חז"ל, וניתן לדון בהן על פי דין היזק שאינו ניכר.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי שלקח המחאה מחברו, והחזירה לו לאחר שפג תוקפה.
- הנזק: להמחאה אין ערך ובעליה אינו יכול לגבותה.
- הסימנים: אין כל הבדל בהמחאה לפני מועד פקיעתה ולאחריו.
יש מי שרוצה לדמות להיזק שאינו ניכר את מי ששותל במזיד וירוסים במחשב של חברו.
- הערה: יתכן שרק המחשבים הניזוקים הראשונים, יידונו משום היזק שאינו ניכר, ואילו האחרים כבר יידונו משום חציו או אשו.
שימוש באינטרנט אלחוטי של השכנים
- הנזק: היות וכל מנוי אינטרנט מקבל רוחב פס מסוים, שימוש ללא רשות מקטין את מהירותו של המנוי.
- הסימנים: בדרך כלל המנוי אינו מבחין בכך שמישהו גולש ביחד איתו ומשתמש בפס שהוקצה לו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "היזק שאינו ניכר", באתר ויקישיבה
- הרב משה טרגין, הזק שאינו ניכר, בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון.
- הרב שלמה דיכובסקי, האינטרנט בהלכה, אתר הישיבה בית-אל Yeshiva.org
- הרב ניר אביב, שימוש באינטרנט אלחוטי של השכנים - כולל דיינות פסגות, אתר הישיבה בית-אל Yeshiva.org