משתמש:Tamarsirkis/מחנות עקורים באיטליה

במחנות העקורים באיטליה (DP camps), היו ניצולי מחנות ריכוז ששוחררו בידי בעלות הברית על אדמת גרמניה.

בספטמבר 1943, פלשה גרמניה למרכזה וצפונה של איטליה, שם ישבו מרבית יהודי איטליה, והחלה בגרוש יהודים. כ-80,000 יהודים גורשו מאיטליה, רובם לאושוויץ. מרבית המגורשים לא שרדו. בסוף אפריל 1945 נכנעו הכוחות הגרמניים על אדמת איטליה. בתוך שלושה חודשים הגיעו לאיטליה בין 13,000 ל-15,000 ניצולי שואה - פרטיזנים וניצולי מחנות וגטאות, בעיקר מפולין, הונגריה והמדינות הבלטיות. לאחר המלחמה הקימו בעלות הברית המערביות מחנות עקורים באזורים בהן שלטו, גרמניה, אוסטריה ואיטליה. במחנות אלה שכנו כרבע מיליון ניצולים ממחנות הריכוז ושרידי  השואה, וכן ניצולים שברחו מזרחה, לעומק שטחי ברית המועצות, ושבו לאחר המלחמה. בסוף אפריל 1945 נכנעו הכוחות הגרמניים על אדמת איטליה. בתוך שלושה חודשים הגיעו לאיטליה בין 13,000 ל-15,000 ניצולי שואה - פרטיזנים וניצולי מחנות וגטאות - בעיקר מפולין, הונגריה והמדינות הבלטיות.

תנועת הבריחה

מפני שהבריגדה היהודית הייתה מוצבת בצפון איטליה משך השבועות הראשונים של 1945, אפשר היה לעבור דרך האלפים האוסטרים יחסית בקלות, אך במהרה, הבריטים התחילו ליישם ביקורת קשוחה באיזור.  מעבר ברנר, שדרכו מדריכי הבריחה הביאו פליטים לגבול האיטלקי בלילה, ומשאיות של ה"בריחה" אשר הגיעו ממראנו אספו אותם, תמיד הייתה הדרך הראשית (בעיקר בגלל סיבות של גיאוגרפיה – מעבר ברנר היה המעבר הנמוך ביותר בהרי האלפים ונשאר פתוח כל ימות השנה).  אפילו אפשר היה להבריח קבוצות גדולות דרך מעבר זה. לדברי סוכן "הבריחה", קבוצות של מאות פליטים באו לאיטליה בדרך הזאת. הפליטים שהגיעו לאיטליה הועברו למחנות עקורים וביניהם גרוגליאסקו, אבילינה, טרוויזו וכו'.

הבריטים הקימו מאחז בברנר אשר איפשר להם פיקוח קשוח יותר.  כתוצאה, התחילו להשתמש יותר במעבר רזיה.

ניהול המחנות

כמו בגרמניה ואוסטריה, המחנות היו תחת ניהולו של ארגון UNRRA (אונר"א- גוף של האומות המאוחדות שמטרתו הייתה לטפל בכל הפליטים תחת אזור הכיבוש של בעלות הברית באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה באירופה והמזרח הרחוק). לאחר הכניסה לאיטליה, הפליטים יכלו לגשת לאחד משלושה משרדי קבלה וזכאות של  UNRRA אשר היו אחראים לרווחת העקורים (רשמו את הפליטים כדי שיוכלו לקבל סיוע מ-UNRRA). משרדים אלה היו במילאנו (מחנה סקואולה קרדונה) ורומא (מחנה צ'ינצ'יטה), שם הם קיבלו פליטים והעבירו אותם למחנות שפעלו באיטליה – סה"כ  כ-25,000 פליטים. רוב הקהילות היהודיות באיטליה קיבלו פליטים בתחילת 1945, כאשר המצב היה מאוד קשה, לאיטלקים לא היה עבודות והיה משבר בכלכלת איטליה. בשנים שאחרי המלחמה, היו פליטים בכמעט כל עיר. למרות שאין מספרים מדוייקים, המקורות השונים מצביעים כעל כך שרק ב-1945, כ-15,000 פליטים נכנסו לאיטליה ובין ספטמבר 1946 ל-יוני 1948, עוד כ-30,000 נכנסו. בין סוף קיץ 1945 ל-1948, כ-50,000 פליטים עברו דרך איטליה.  למרות שנראה שהמספר של 70,000 הוא הגזמה, כי לעתים קרובות, מנהיגי הפליטים ומנהגי ארגוני הרווחה נטו להגזים מסיבות משלהם, המספר של 50,000 פליטים אינה הגזמה ודי תואם למקורות איטלקיים. בקיץ 1950, נשארו באיטליה רק כ-2,000 פליטים יהודים. את מחנות העקורים החלו להקים בסוף מלחמת העולם השנייה ובאוגוסט 1947, היו כ-17 מחנות של אונר"א אשר סיפקו מקלט לפליטים יהודים באזורים שונים באיטליה. בצפון איטליה, בנוסף למחנות מעבר במירן ובפונטבה, היה מחנה בקזרן, בארנטל, שניים במילאנו, אחד באזור ברצ'יה ואחרים בקרמונה, בולוניה וג'נובה.  המחנה הגדול ביותר היה בגרוגליאסקו הקרוב לטורינו, אך היו מחנות גדולים וחשובים גם במודנה וברג'יו אמיליה. מחנות הוקמו במרכז איטליה בפרמו, סניגליה, ג'זי ובצ'ינצ'יטה. המחנות העיקריים בדרום איטליה היו באזור פוליה, ששם הגיעו בדרך לא חוקית כאשר חצו את הים האדריאטי מיוגוסלביה בספינות קטנות בעיקר בנובמבר 1945, כאשר המעברים דרך האלפים היו סגורים בחורף בגלל הקור והשלג. במהלך קיץ 1947 יצאו מאוסטריה כ-5,000 ניצולי שואה וחצו ברגל את האלפים בדרכם לאיטליה בעזרת תנועת הבריחה. ‫

ארגון "הגו'ינט" במחנות

במחנות העקורים השתתפו גם ארגון הג'וינט, ארגון יהודי שהוקם ב-1914 (אשר עזר לטפל בצרכים של פליטים יהודים). מטרת הארגון היו הצלת יהודים בסיכון- הקלה ליהודים נזקקים, בנוסף לסיוע חירום, תמיכת הג'וינט בונה את יכולתן של הסוכנויות המקומיות לקיים ולשפר את איכות החיים של הקהילות הנאבקות. חידוש חיי הקהילה היהודית. המומחיות של הג'וינט היא תגובה למשבר, הארגון עובד עם גורמים מקומיים כדי לענות על הצרכים המידיים. הג'וינט פועל בשיתוף עם ממשלת ישראל וארגונים מקומיים נוספים לשיפור חיי הזקנים, העולים, הילדים בסיכון, הנכים והמובטלים כרונית. בשנת 2007 זכה הג'וינט בפרס ישראל על הישגיו ותרומתו המיוחדת לחברה ולמדינת ישראל.

ארגון "אורט" במחנות

ארגון "אורט" הציע קורסים בנושאים מקצועיים עבור המבוגרים.  (שם הארגון באנגלית הוא ORT, ארגון לשיקום באמצעות הדרכה, שמקורו בשפה הרוסית ,שמטרתו הייתה לקדם את נושא החקלאות בקרב יהודים ברוסיה.  הארגון נוסד ברוסיה במאה ה-19 אבל מאוחר יותר פעולותיו התרחבו בהרבה מדינות והוא הפך להיות אחד מהארגונים היהודים החשובים יותר לסיוע בינ"ל עבור יהודים במצבים קשים). קורסי ה"אורט" במחנות באיטליה הופעלו הרבה יותר מאוחר מאשר באוסטריה ובגרמניה.  הקורסים באיטליה התחילו רק ב-1946 כי משם, היו יותר אפשרויות להעפיל לארץ ישראל ולכן היה יותר קשה להחליט אם אלה שהצטרפו לקורסים של "אורט" יישארו באיטליה מספיק זמן כדי לסיים ולקבל תעודות.

כבר בנובמבר 1947, היו 58 בתי ספר בחצי האי איטליה וב-1948, נוספו עוד 12 קורסים.  התחלת פעילות "אורט" באיטליה מאוד עודדה את הפליטים היהודים, במיוחד הקורסים, אשר יכלו להעניק תחושה מחודשת של כבוד עצמי. לפליטים היהודים הייתה מוטיבציה רבה לרכוש מיומנויות כדי להגדיל את סיכוייהם לקבל אישור לעלות לארץ ישראל ולמצוא עבודה שם. הקורסים התנהלו באיטלקית וכללו קורסים בנגרות, סריגה (במחנה גרוגליאסקו) ותפירה, הדפסה במכונת כתיבה (במחנה אדריאטיקה), הרכבת רדיו (רומא), קורסים עבור נפחים (ריבולי), מכונאים (רומא) וחשמלאים.  בנוסף, בניגוד לקורסים שהתקיימו בגרמניה ובאוסטריה, ניתנו קורסים במקצועות הקשורים לים, במיוחד בדייג.

קריאה נוספת

• אתר יד ושם
• (Sara Vincon, Screw in transit. The Jews in Grugliasco refugees (1945-1949
• Suanna Kokkonen, The Jewish Refugees in Postwar Italy. 1945-1951, LAP LAMBERT Academic Publishing
• מנקוביץ זאב, בין זיכרון לתקווה, יד ושם ירושלים תשס"ז, 2007
• לבסקי חגית, לקראת חיים חדשים, ספרי יד ושם ירושלים הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניבסיטה העברית, ירושלים, תשס"ו 2006
• Robert Eli Rubinstein, AN ITALIAN RENAISSANCE, Urin Publications, 2010
• אתר ORT
• אתר YIVO
• דוח שנכתב על ידי אירגון "אורט" על פעילויות המחנה בגרוליאסקו