משתמש:Uri R/קווים מנחים לכתיבה על אנשי צבא (טיוטא)

ככלל, יצירת ערכים על אנשי צבא צריכה לעלות בקנה אחד עם העקרונות והקווים המנחים ליצירת ערכי אישים. הכללים הבאים נועדו להמהיר מתי יש לכתוב ערך על איש צבא ומתי אין לעשות כן. הרק הראשון יפרט מתי יש להחשיב ערך על אישיות כ"ערך על איש צבא" שתכולת קווים מנחים אלו עליו. הפרק השני יציג מספר שיקולים כלליים לבחינת החשיבות האנציקלופדית של איש צבא פלוני. הפרק השלישי יגדיר כמה מקרים כלליים וגורפים שהם יישומו של הפרק השני. הפרקים הבאים יידונו במקרים ספציפיים (למשל צה"ל או מלחמת העולם השנייה) והם מתווספים על הכלליים שקדמו להם.

פרק ראשון: האמנם "איש צבא"?

אנשי צבא רבים פעלו גם תחת כובעים אחרים, למשל כפוליטיקאים או ראשי מדינה. כלל, על מנת לכתוב ערך על אישיות שהמרכיב הצבאי בקריירה שלה ובעשייתה הוא העיקר, יש לבחון אם הערך עומד בכללים שבדף זה. בו בזמן יתכן שאדם היה איש צבא, אולם כתיבת הערך עליו תהיה בשל פעולותיו האזרחיות (למשל חידושיו הטכנולוגים כמהנדס או פעילותו הציבורית לאחר שירותו). בשני המקרים גם יחד יש לבחון את מידת האנציקלופדיות של הערך על פי המרכיב המרכזי במקרה הספציפי ולהתייעץ בקווים המנחים הרלוונטיים.

כלומר, אין לכתוב ערך ארוך ומפורט על אישיות שכולו נסוב סביב הקריירה הצבאית שלה, רק משום שבשורה האחרונה ייצויין בלקוניות שעם סיומה של הקריירה התמנה האיש לראש עיר פלונית ולהסביר שחשיבות הערך נובעת מהעשייה הציבורית. כן אין לכתוב ערך על אדם שכלו נסוב סביב פעילותו בעמותה ציבורית זניחה וחסרת חשיבות אנציקלופדית ולהצדיקו בכך שמדובר באיש צבא.

במילים אחרות, כללים אלו תכולתם על ערכים שהצבא עמד במרכז עשייתם והדבר בא לידי ביטוי גם בערך שנכתב עליהם, גם אם הוא כולל פרקים על תחומי עשייה אחרים בהם שלחו ידם.

פרק שני: עקרונות כלליים לכתיבת ערכים על אנשי צבא

לפני יצירת ערך על אנשי צבא יש לבחון את מידת האנציקלופדיות שלו באופן כללי לפי השיקולים הבאים:

1. מלחמה ותקופות שלום: בזמן מלחמה ועימותים צבאיים חריפים בעוצמתם ובאינטנסיביות שלהם ישנה חשיבות למפקדים שפועלים גם בדרגים נמוכים שבזמן שלום לא יהיו חשובים כל כך. בו בזמן בצבאות שונים קיימות דרגות ומינויים הייחודיים לזמן מלחמה, ושאינם מתקיימים בזמן שלום (למשל: גנרל הצבא וגנרל הצבאות בצבא ארצות הברית]]. סביר להניח שבתקופות שלום חשיבותו האנציקלופדית של מפקד חטיבת שריון, למשל, פחותה משל מקבילו שפעל בזמן מלחמה.
2. ההקשר המקצועי וההיסטורי: לאורך ההיסטוריה האנושית השתנו ממדי המלחמות בצורה ניכרת. כך, למשל, בקרב הייסטינגס נלחמו כמה אלפי חיילים, בקרב הארדנים השתתפו כמעט 300,000 איש, ואילו קרב ורדן גבה למעלה ממליון קורבנות. בהקשר הישראלי, למשל, תפקיד מפקד פלוגה במלחמת שלום הגליל היה תפקיד זוטר למדי שהשפעתו על המערכה זניחה ביותר בעוד שאותו בעל תפקיד במלחמת העצמאות זכה לעצמאות טקטית רבה והשפיע אישית על תוצאות הלחימה בזירה רחבה. אי לכך אין להשוות בצורה עיוורת בין דרגות ותפקידי פיקוד ויש לקחת בחשבות את רוח הזמן ואת מבנה הצבא הרלוונטי.
3. מפקדים וחיילים: מכיוון שערכים ביוגרפיים עוסקים באינדבידואלים להם יש חשיבות אנציקלופדית נדיר יהיה המקרה בו איש צבא שלא נשא בתפקיד פיקודי בכיר יענה על קריטריון זה. מקרים שכאלו יפלו לרוב תחת הקטגוריה של הצטיינות אישית שלא רק ששימשה אות ומופת אלא גם היוותה הישג בפני עצמו.
4. מפקדים וקציני מטה: כלל, בעשייה הצבאית מפקדים הם מקבלי ההחלטות והנושאים באחריות. קציני המטה מסייעים להם בתחומם הספציפי (מודיעין, לוגיסטיקה, מבצעים) אולם המפקד הוא הרואה את התמונה הכוללת ומשכלל את הנתונים לכלל פעולה אופרטיבית מלאה. אי לכך, כלל, נדירים יהיו הערכים על קציני מטה, גם של יחידות גדולות
5. התפקיד עושה את האדם: בכל צבא ישנם תפקידים שהם מכריעים בחשיבותם ואשר הממלאים אותם אוחזים בידיהם אחריות עליונה והחלטותיהם הרות גורל הן בזמן שלום ועל אחת כמה וכמה בזמן מלחמה. אי לכך, ומתוך ההקשר הראוי, יהיו מספר תפקידים שהממלאים אותם זכאים לערך, ללא קשר לאופן בו מילאו הם עצמם את התפקיד. המקרה הבולט ביותר הוא המפקד העליון של הצבא בכל רגע נתון.
6. האדם עושה את התפקיד: ישנם תפקידים צבאיים שעל פניהם אינם חשובים ביותר בראיה כוללת. אולם, לעתים האדם הממלא את התפקיד הופך אותו לקריטי ומכריע בנקודת זמן מסויימת. במקרים שכאלו יש מקום לכתוב על האדם בשל עשייתו החריגה, ולא בשל התפקיד, וכן אין להשליך ממקרה זה על שאר הממלאים אותו התפקיד לפניו ואחריו. למשל ראש ענף מצרים בחטיבת המחקר של חיל המודיעים הישראלי איננו תפקיד שעל פניו יש לממלא אותו חשיבות אנציקלופדית בשל התפקיד. אולם תפקודו של יונה בנדמן בתפקיד זה היה מכריע להתפתחות הקונספציה ועל כן הוא ראוי לערך. בו בזמן אין להסיק מכך שמעתה ואילך יש לכתוב על שאר ראשי הענף האמור.
7. גודל היחידה: ככלל ככל שהיחידה עליה מפקד הקצין גדולה יותר, כך יש לה חשיבות גדולה יותר. בו בזמן בכל צבא ישנן יחידות מיוחדות שלהן יש לעתים השפעה טקטית ואף אסטרטגית עצומה, והן לעתים קרובות קטנות בגודלן. יש מקום לכתוב הן על אלו והן על אלו.
8. חיים מול נופלים: לעתים נפילתו של חייל בקרב זוכה להבלטת יתר על פני עמיתיו החיים. בעוד שהדבר נכון, אולי, מבחינה לאומית, חינוכית או מוסרית, אין הוא רלוונטי מבחינה אנציקלופדית. למקרה הישראלים גובשו קווים מנחים ספציפיים למקרה זה (עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים על חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה) בהם יש לעמוד ואילו בצבאות אחרים אין לקחת נתון זה בחשבון בבואנו לבחון את חשיבותו האנציקלופדית של הערך.
9. איזה צבא?: במדינות רבות קיימים גופים רבים המרכיבית את "הכוחות המזויינים" ובהם ה"צבא" איננו אלא "צבא היבשה" בלבד. במדינות אחרות קיימים כוחות ביטחון נוספים שהם גדולים וחשובים ועוסקים גם הם, בדומה לצבא, בשמירה על בטחון המדינה מפני התערבות אלימה חיצונית. כך למשל, הקרביניירוס של צ'ילה שהם מעיין שילוב של משמר הגבול ומשטרה, נחשבים לחלק מהכוחות המזויינים של מדינה זו. הוראת כללים אלו, אם כך, חלה על הכוחות המזויינים של אותה המדינה וכאשר כתב "מפקד הצבא" הכוונה היא ל"מפקד הכוחות המזויינים".