יונה בנדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יונה בנדמן (6 ביוני 1933 - 1 בספטמבר 2007) היה ראש ענף 6 (ענף מצרים) בחטיבת המחקר של אגף המודיעין של צה"ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, גורם מרכזי בכישלון של אגף המודיעין לתת התרעה על המלחמה הקרבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה בנדמן נולד בברלין, ועלה ב-1934 עם הוריו לארץ ישראל. למד בבית הספר "תיכון חדש", היה חבר בנוער העובד ויצא במסגרת זו להכשרת הנח"ל במעגן מיכאל. התגייס לנח"ל, עבר קורס סיירים והצטרף ליחידה 101[1] בה שירת עד פירוקה. ב-1954 סיים קורס קצינים והוצב במודיעין פיקוד הדרום. במלחמת סיני היה קצין מודיעין באוגדה 38. למד מדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו, עבר קורס קציני מודיעין והוצב באגף המחקר, שם התמחה בתחום מצרים. לאחר מלחמת ששת הימים עסק בחקירת שבויים מצריים.

בשנת 1972 מונה לראש ענף מצרים בחטיבת המחקר ("ענף 6"), בדרגת סגן-אלוף, ונמנה עם מטפחיה של התפיסה שזכתה לכינוי "הקונספציה", לפיה מצרים לא תפתח במלחמה נגד ישראל לפני שתשיג מערכות נשק מסוימות לצורך השגת איזון אסטרטגי עם ישראל, ואילו סוריה לא תצא למערכה ללא מצרים. חרף סימנים רבים שהעידו על כוונתה של מצרים לצאת למלחמה דבק באמונה כי אין פניה למלחמה. בדעה זו החזיקו גם מפקדיו, רמ"ח מחקר, תא"ל אריה שלו, וראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא. ביום השני למלחמה הגיש בנדמן את התפטרותו לזעירא, אך זה דחה אותה. למחרת, ה-9 באוקטובר, הוחלף על ידי זיזי קניאזר, שהיה ראש ענף 2, ירדן.

בנדמן העיד בפני ועדת אגרנט, ובין השאר סיפר על לקט המודיעין שכתב ב-5 באוקטובר, ובו הסימנים המעידים על מלחמה. ללקט זה הוסיף בנדמן את סעיף 40, שבו קבע כי למלחמה סבירות נמוכה. בעניין זה ציין: "את הגרסה הראשונה של הלקט הזה אני כתבתי בלא סעיף 40, ואני הרגשתי לפני כתיבתו שאני צריך ללכת להוסיף את זה... הרגשתי שאם אני לא אומר את סעיף 40, אני לא ממלא את חובתי"[2]. הוועדה קבעה שאין להעסיק את בנדמן בתפקיד הקשור בהערכה מודיעינית. הוא עבר למחלקת היסטוריה, שם כתב מאמרים תחת שם העט "אבי שי" (שם זה פורסם רק בשנת 2000). החל משנות השמונים פרסם מאמרים תחת שמו.

השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.

כתב ספר בשם "מתי מפנים את ירושלים? - העימות בין הדרג הצבאי לנציב העליון בסוגיית הפינוי מירושלים", שיצא לאור בשנת 2004 בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. הספר מתאר את המחלוקת שהייתה בשנת 1948 בצמרת הבריטית בשאלה מתי לפנות את ירושלים.

מאמרים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלחמת יום הכיפורים - מצרים - מטרות המלחמה ותוכנית המתקפה, אג"מ-מה"ד-היסטוריה, 1981
  • מתי מפנים את ירושלים?: העימות בין הדרג הצבאי לנציב העליון בסוגיית הפינוי מירושלים, הוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2004

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הצנחנים בעשור הראשון
  2. ^ אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה ביתן, 2001, עמ' 157