משתמש:YoavR/ערכים בעלי זיקה לערך זה, שטרם נכתבו

טקסט זה הוא הדמייה של ערך, על בסיס הערך קביים

קבי עץ

קב - ובצורה הזוגית קביים - הוא עזר-ניידות שמשמש להתמודדות עם ליקוי בניידות או פציעה אשר מגבילים את יכולת ההליכה, בדרך כלל כאשר אחת מהרגליים או שתיהן אינן מתפקדות כשורה. בצורתו הבסיסית זהו מקל גבוה, שבראשו תמיכה לזרוע, ובתחתיתו לרוב סוליה מחומר שמונע החלקה.

סקירה

ישנם מספר סוגים שונים של קביים. קב-אמה הוא אחד המקובלים ביותר בעולם המערבי, והוא קב שבראשו מעין חישוק שמקיף את הזרוע, כשמתחתיו במורד המקל מצויה ידית לאחיזה, כשהחולה מתקדם באמצעות אחיזה זו. סוג זה היה במשך שנים רבות בשימוש על ידי אנשים עם לקות קבועה. סוג נפוץ אחר הוא קב-שעינה, מקל מפוצל שחלקו העליון נושא רפידה וממוקם תחת הזרוע, כנגד אזור הצלעות, והידיים אוחזות ב"שלב" שממוקם במרכז המקל, במקביל לרפידה. קביים אלו בשימוש בייחוד בקרב בעלי פציעה זמנית ומכונים גם "קבי בית שחי". יש גם סוגים פחות נפוצים, בהם קב עם סוליה רחבה במיוחד ושטוחה, שנועד לשפר את צורת ההילוך תוך חלוקת משקל גוף שונה מזו של קב שעינה; קב למוגבלי-אחיזה (בעלי לקות זו או אחרת ביד) שבו הזרוע נחה על פלטפורמה אופקית וחפותה ברצועה, וקב לבעלי פגיעה באחת השוקיים, שמותקן סביב הרגל והמשתמש אינו נדרש להיעזר בידיו כלל בעת לכתו.

הטיפוסים השונים של הקביים מאפשרים תבניות הליכה שונות, כשהנפוצה היא זו שבה החולה, בעוד רגלו הפגועה מורמת, מציב את צמד הקביים מרחק מה מלפניו, ואז מניע את הרגל הבריאה קדימה ליישור-קו עם הקביים. במקרה שבו שתי הרגליים פגועות, נהוג אופן הליכה אחר, וכך גם במקרה של בעיה אורתופדית של נשיאת משקל לקויה לאחר ניתוח.

שימוש בקביים שממוקמים תחת הזרועות עשוי לגרום לבעיה בעצבים באזור בתי השחי. לפי חוקרי אנטומיה, מקלעת הזרוע ניזוקה כתוצאה מהלחץ שמופעל על ידי הקב. העצב הרדיאלי הוא הראשון להיפגע, ואחריו עצב הגומד.

אלטרנטיבה לקביים, לפציינטים שאינם יכולים, או אינם אוהבים, להשתמש בקביים, מצויה בדמות כסא גלגלים או אף הליכון גלגלים. חסרונם של האחרונים מול הקב הוא בכך שהם מוגבלים במדרגות.

החומרים שמהם עשויים קביים הם עץ, סגסוגות מתכת, פולימרים מחוזקים (בפחמן או בפיברגלס) או חומר תרמופלסטי (פלסטיק מתרכך).

מספר אבות-טיפוס של הקב המודרני עוצבו במרוצת המאה ה-20, ופטנטים נרשמו, תחילה על פיתוחו של האמריקני פיליפ סדרסטום (Cederstom) ב-1915, כעבור שנתיים על הפיתוח של הצרפתי אמיל שליק (Schlick), וב-1945 הקנדי א. ר. לופסטרנד ג'וניור (Lofstrand) רשם פטנט על קב שניתן לכוונן את אורכו. בצפון אמריקה מכונים לעתים קבי-אמה "קבי לופסטרנד". בשוק ניתן למצוא גם גרסה שהיא שילוב בין מקל הליכה מסורתי וקב, שהומצאה על ידי מייקל אדמס (Adams).

בלהטוטנות

הליכה על קביים גבוהים היא אחת מהמיומנויות בלהטוטנות. היא מהווה תרגיל מבדר של שיווי משקל ויציבות, ונפוצה בין אומנויות הקרקס. הלהטוטן עומד למעשה על זוג קביים שמשווים לרגליו תוספת אורך, ועם ה"רגליים המוגבהות" הוא מהלך כענק להנאת הקהל.

ראו גם

• הליכון

ערכים בעלי זיקה לערך זה, שטרם נכתבו

(הנכם מוזמנים לתרום לויקיפדיה ולכתוב אותם)

• מקל הליכה

קישורים חיצוניים

• מידע על קביים, כולל סקירה היסטורית