מתאדון
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (RS)-6-(Dimethylamino)-4,4-diphenylheptan-3-one | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| מתאדון, אדולן | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C21H27NO |
| מסה מולרית | 309.445 גרם/מול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 40-90% (אורלי) |
| זמן מחצית חיים | 24-36 שעות |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | בישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, בארצות הברית נכלל ב-Schedule II |
| קטגוריית סיכון בהיריון |
קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C  |
| מזהים | |
| קוד ATC |
N07BC02 |
| מספר CAS | 76-99-3 |
| PubChem | 4095 |
| ChemSpider | 3953 |
  | |
מתאדון (בגרמנית: Methadon) הוא אופיואיד סינתטי. נעשה בו שימוש רפואי לשיכוך כאב כרוני חמור. לעיתים משתמשים בו במכוני גמילה מסמים כדי להקל על תסמיני הגמילה. מתאדון פועל במהירות ונשאר בגוף למשך יותר זמן מאשר משככי כאבים אופיואידים אחרים. מנגנון הפעילות שלו נשען על קישורו לרצפטורים האופיאטים במוח ובשרירים החלקים, המייצרת את הקלת הכאב.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לשימוש כמשכך כאבים, המתאדון הוא גם סם נרקוטי מלאכותי החוסם השפעות של סמים אחרים. הוא אגוניסט אופיואיד סינתטי, בעל טווח פעולה ארוך המסייע במניעת תסמיני גמילה ובהפחתת הכמיהה לסם בקרב מכורים לאופיאטים. השפעתו נמשכת בין 48-22 שעות, במהלכן המתאדון מונע את הופעתם של תסמיני הגמילה ועוזר במיתון הכמיהה לשימוש הסם.
משמש לעיתים בטיפול בהתמכרות להרואין. בניגוד להרואין שנצרך בדרך כלל בהזרקה לווריד והשפעתו קצרה, המתאדון ניטל דרך הפה בבליעה והשפעתו ממושכת. באופן צריכה זה מושג דיוק במינון הנצרך וכן צריכה בפרקי זמן ארוכים. עם זאת המתאדון יוצר תלות (כמו בתלות במורפיום) והגמילה ממנו טראומטית כגמילה מכל נגזרות האופיאטים האחרות.
השפעות פסיכולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתאדון הוא תרופה שעלולה לגרום גם לנזק נפשי. יש אנשים שחווים הזיות מנטילת החומר. זה עלול לפתח הפרעות שינה או אשליות. עבור חלק מהמשתמשים, תופעות הלוואי של מתאדון כוללות מחשבות על התאבדות והפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.
בשימוש נכון עשוי מתאדון להשפיע לטובה על אלה שחווים כאב כרוני או שיש להם הפרעת שימוש באופיואידים. ישנם מחקרים שמראים תוצאה חיובית עבור אלה המשתמשים בו כתרופה חלופית להתמכרות להרואין.
מתאדון עלול לגרום להתמכרות גם כאשר נעשה בו שימוש רפואי מבוקר. שימוש לא מבוקר בתרופה כרוך בסיכון גבוה להתפתחות תלות ולתופעות לוואי ארוכות טווח.
הרכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]SOL. METHADONE 5 %: 50 MG IN 1 CC
SOL.ADOLAN – 40 MG IN 100 CC
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות לוואי קצרות טווח
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות הלוואי הבאות דווחו על ידי לפחות 1% מהאנשים הנוטלים תרופה זו. ניתן לטפל ברבות מתופעות הלוואי הללו, וחלקן עשויות להיעלם מעצמן עם הזמן: עצירות, ירידה ביכולת או בעניין בפעילות מינית, סחרחורת, התנמנמות, פה יבש, כאבי ראש, עקצוץ, סחרחורת, בחילה, תיאבון ירוד, הזעה, בעיות שינה, הקאה, חולשה.
תופעות לוואי ארוכות טווח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתאדון הוא חומר ממכר לא פחות מכל תרופה/סם ממשפחת האופיואידים. מכיוון שמתאדון מתפקד בגוף האדם ככל אופיואיד אחר, במקור הוא לא יועד לשימוש ארוך טווח בדיוק בשל העובדה שהוא גורם לתלות שקשה לשבור, הכוללת תסמיני גמילה גופנית מאוד אינטנסיביים. ברפואה הכללית ומחוץ לטיפול תרופתי בהתמכרות, מתאדון ניתן במקרים נדירים, לרוב כאשר מדובר על ניסיון לשלוט בכאב עז במטופלים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא או כטיפול בכאב שלא מגיב לתרופות אחרות.
תופעות הלוואי ארוכות טווח של שימוש בחומר זה דומות מאוד למה שרואים מכל אופיואיד והן יכולות לגרום לשינויים במוח, זה יכול גם לפגוע באיברי מפתח כמו הכבד ולגרום לבעיות בעצבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתאדון סונתז לראשונה בשנת 1937 על-ידי המדענים הגרמניים מקס בוקמיל וגוסטב ארהארט מחברת IG Farben. הם חיפשו משכך כאבים שיהיה פשוט יותר להשתמש בו במשך ניתוח, ושיהיה פוטנציאלית ממכר פחות ממורפיום ומהרואין. המתאדון הובא לשימוש בארצות הברית בשנות ה-40 כמשכך כאבים.
