מתאדון
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| (RS)-6-(Dimethylamino)-4,4-diphenylheptan-3-one | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| מתדון, אדולן | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C21H27NO |
| מסה מולרית | 309.445 גרם/מול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | 40-90% (אורלי) |
| זמן מחצית חיים | 24-36 שעות |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | בישראל נכלל בפקודת הסמים המסוכנים, בארצות הברית נכלל ב-Schedule II |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון C (אוסטרליה), קטגוריית סיכון C  |
| מזהים | |
| קוד ATC |
N07BC02 |
| מספר CAS | 76-99-3 |
| PubChem | 4095 |
| ChemSpider | 3953 |
  | |
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתדון סונתז לראשונה בשנת 1937 על-ידי המדענים הגרמניים מקס בוקמיל וגוסטב ארהארט מחברת IG Farben. הם חיפשו משכך כאבים שיהיה פשוט יותר להשתמש בו במשך ניתוח, ושיהיה פוטנציאלית ממכר פחות ממורפיום ומהרואין. המתדון הובא לשימוש בארצות הברית בשנות ה-40 כמשכך כאבים.
מתאדון
[עריכת קוד מקור | עריכה](methadone) - משמש להקלה על כאב כרוני (ארוך טווח) חמור כאשר משככי כאבים פחות חזקים אינם יעילים. אסור להשתמש בו על ידי מישהו שלא ניסה משככי כאבים אחרים. אופיואידים מפחיתים את הכאב על ידי עבודה על המוח כדי להגביר את סבילות הכאב. לשיכוך כאבים, מתדון פועל במהירות ונשאר בגוף הרבה יותר זמן מאשר משככי כאבים אופיואידים אחרים. מנגנון הפעילות שלו נשען על קישורו לרצפטורים האופיאטים במוח ובשרירים החלקים, המייצרת את הקלת הכאב.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף הוא גם סם נרקוטי מלאכותי החוסם השפעות של סמים אחרים. הוא אגוניסט אופיואיד סינתטי, בעל טווח פעולה ארוך המסייע במניעת תסמיני גמילה ובהפחתת הכמיהה לסם בקרב מכורים לאופיאטים. השפעתו נמשכת בין 22-48 שעות, במהלכן המתאדון מונע את הופעתם של תסמיני הגמילה ועוזר במיתון הכמיהה לשימוש הסם.
משמש לעיתים בטיפול בהתמכרות להרואין. בניגוד להרואין שנצרך בדרך כלל בהזרקה לווריד והשפעתו קצרה, המתאדון ניטל דרך הפה בבליעה והשפעתו ממושכת. באופן צריכה זה מושג דיוק במינון הנצרך וכן צריכה בפרקי זמן ארוכים. עם זאת המתאדון יוצר תלות (כמו בתלות במורפיום) והגמילה ממנו טראומטית כגמילה מכל נגזרות האופיאטים האחרות.
שימוש בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטיפול בישראל מאפשר מענה רחב ממענים ציבוריים ועד מענים פרטיים ושיטות הטיפול ממגוונות. מרכזים טיפוליים נועדו לנפגעי התמכרות לסמים שלא הצליחו להיגמל באופן מלא משימוש בסמים אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים. כדי להימנע מהצורך הגופני לצרוך סמים, המטופלים מקבלים טיפול תרופתי ממושך באמצעות התרופות "מתדון" וסובוטקס". בנוסף על הטיפול התרופתי, המרכזים מספקים טיפול נפשי, חינוך לבריאות והדרכה למניעת מחלות זיהומיות מדבקות. ישנם מטופלים היכולים לעבור בהדרגה, ותוך ליווי מתאים, למסלול של גמילה מלאה. בחלק מהמרכזים מתחיל גם הליך השיקום של המטופלים.
זכאות לטיפול
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושב ישראל (או תייר בתנאים מסוימים) העונה על שני התנאים הבאים:
1 - בראיון לוועדת הקבלה נמצא כי הוא נכשל בעבר בשני ניסיונות או יותר של גמילה מסודרת.
2 - הוא מוכיח מוטיבציה לטיפול ולשמירה על כללי המסגרת הטיפולית.
השפעות פסיכולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתאדון הוא תרופה שעלולה לגרום גם לנזק נפשי. יש אנשים שחווים הזיות מנטילת החומר. זה עלול לפתח הפרעות שינה או אשליות. עבור חלק מהמשתמשים, תופעות הלוואי של מתאדון כוללות מחשבות על התאבדות והפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה.
מתאדון, בשימוש נכון, עשוי להשפיע לטובה על אלה שחווים כאב כרוני או שיש להם הפרעת שימוש באופיואידים. ישנם מחקרים שמראים תוצאה חיובית עבור אלה המשתמשים בו כתרופה חלופית להתמכרות להרואין.
הבעיה היא כפולה: אנשים משתמשים בו לרעה כי זה יכול לגרום להם להרגיש טוב, או שהם משתמשים בו נכון ומתמכרים אליו. לרוע המזל, הסיכויים למעבר לשימוש לרעה בתרופה זו גבוהים מאוד, מה שאומר שאנשים עלולים לחוות תופעות לוואי ארוכות טווח משימוש במתאדון.
ייצור המתדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתדון מיוצר מהחומרים הבאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]SOL. METHADONE 5 %: 50 MG IN 1 CC
SOL.ADOLAN – 40 MG IN 100 CC
תופעות לוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות לוואי קצרות טווח
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעות הלוואי הבאות דווחו על ידי לפחות 1% מהאנשים הנוטלים תרופה זו. ניתן לטפל ברבות מתופעות הלוואי הללו, וחלקן עשויות להיעלם מעצמן עם הזמן: עצירות, ירידה ביכולת או בעניין בפעילות מינית, סחרחורת, התנמנמות, פה יבש, כאבי ראש, עקצוץ, סחרחורת, בחילה, תיאבון ירוד, הזעה, בעיות שינה, הקאה, חולשה.
תופעות לוואי ארוכות טווח
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתדון הוא חומר ממכר לא פחות מכל תרופה/סם ממשפחת האופיואידים. מכיוון שמתדון מתפקד בגוף האדם ככל אופיואיד אחר, במקור הוא לא יועד לשימוש ארוך טווח בדיוק בשל העובדה שהוא גורם לתלות שקשה לשבור, הכוללת תסמיני גמילה גופנית מאוד אינטנסיביים. ברפואה הכללית ומחוץ לטיפול תרופתי בהתמכרות, מתאדון ניתן במקרים נדירים, לרוב כאשר מדובר על ניסיון לשלוט בכאב עז במטופלים הסובלים ממחלה חשוכת מרפא או כטיפול בכאב שלא מגיב לתרופות אחרות.
תופעות הלוואי ארוכות טווח של שימוש בחומר זה דומות מאוד למה שרואים מכל אופיואיד והן יכולות לגרום לשינויים במוח, זה יכול גם לפגוע באיברי מפתח כמו הכבד ולגרום לבעיות בעצבים.
