מתייה קסוביץ
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: טעויות הקלדה.
| |
 | |
| מתייה קסוביץ | |
| לידה |
3 באוגוסט 1967 (בן 54) פריז, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
 צרפת |
| תקופת הפעילות |
1978–הווה (כ־43 שנים) |
| עיסוק |
שחקן, שחקן אופי, עורך סרטים, שחקן קולנוע, תסריטאי, מפיק קולנוע, במאי קולנוע, שחקן טלוויזיה |
| בן או בת זוג |
ז'ולי מאודואש |
| פרסים והוקרה |
Young European Film of the Year (1995) |
| http://www.mathieukassovitz.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מתייה קסוביץ (בצרפתית: Mathieu Kassovitz; נולד ב-3 באוגוסט 1967) הוא שחקן ובמאי צרפתי ממוצא יהודי, המוכר כשחקן מהופעותיו בסרטים "אמלי", " מינכן", "משחקים מפתים" ו"אמן". במסגרת עבודתו כבמאי ביים את הסרטים הצרפתיים המצליחים "השנאה", "נהרות הארגמן" ו"בבילון לספירה" ואת מותחן האימה ההוליוודי שובר הקופות "גוטיקה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסוביץ נולד בפריז לבמאי היהודי-צרפתי ממוצא הונגרי פטר קסוביץ (נ' 1938). אמו, העורכת שאנטל רמי, היא צרפתייה בת למשפחה קתולית. לקסוביץ בת בכורה מהשחקנית ז'ולי מאודואֶש ושתי בנות עם השחקנית Aurore Lagache.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסוביץ התגלה לראשונה לצרפת ולעולם כבמאי בשנת 1995 כאשר ביים וכתב את סרט הפשע "השנאה" בכיכובו של ונסן קאסל. קסוביץ זכה בתואר הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן. במסגרת פרס סזאר זכה הסרט בקטגוריית סרט השנה וקסוביץ זכה בפרס העריכה הטובה ביותר ביחד עם השחקן סקוט סטיבנסון. כמו כן זכה בפרס לומייר לסרט הטוב ביותר ולבמאי הטוב ביותר. בשנת 2000 כתב וביים את המותחן הפסיכולוגי הצרפתי "נהרות הארגמן". לסרט ליהק את כוכבי הקולנוע הצרפתיים ז'אן רנו וונסן קאסל. על עבודתו זו היה קסוביץ מועמד בפעם השנייה לפרס במאי השנה של פרס סזאר והאקדמיה האירופאית. ב-2003 ביים את סרטו ההוליוודי היחיד, מותחן האימה "גוטיקה", בכיכובן של זוכות האוסקר האלי ברי ופנלופה קרוז. הסרט, אותו הפיק רוברט זמקיס, היה לרווחי ביותר בקריירה של קסוביץ עם הכנסות של למעלה מ-140 מיליון דולרים. ב-2008 ביים וכתב את התסריט לסרט הפעולה הבדיוני "בבילון לספירה". לסרט לקח קסוביץ את כוכב סרטי הפעולה וין דיזל, מה שעזר לכסות את עלויות ההפקה.
משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפרסם לראשונה בקולנוע הצרפתי בדרמה "גיבור בזכות עצמו" בתור אלבר דֶאוּס, אזרח צרפתי בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן השתתף בהפקה של לוק בסון, "האלמנט החמישי", ובעיבוד הקולנועי של אביו הבמאי פטר קסוביץ לספר השואה "יעקב השקרן". ב-2001 התפרסם בקומדיה הצרפתית המצליחה "אמלי" בתפקיד נינו בו מאוהבת גיבורת הסרט אמלי פולן (אודרי טוטו). בנוסף שיחק בדרמת הפשע "משחקים מפתים" בתור יורי בן דודה של הכלה הרוסייה נדיה (ניקול קידמן) המוזמנת דרך האינטרנט. ב-2002 שיחק בסרט השואה "אמן" בתור הכומר ריקרדו פונטנה המנסה לשכנע את הוותיקן לעצור את הפתרון הסופי. ב-2005 השתתף בדרמה ההיסטורית של סטיבן ספילברג " מינכן" אודות "מבצע זעם האל". בסרט גילם את הצעצוען הבלגי רוברט שמתמחה בחומרי נפץ, מצוותו של סוכן המוסד אבנר קאופמן (אריק באנה).
פילמוגרפיה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיבור בזכות עצמו (1995)
- רוצחים (1997)
- האלמנט החמישי (1997)
- יעקב השקרן (1999)
- אמלי (2001)
- משחקים מפתים (2001)
- אמן (2002)
- מינכן (2005)
- אווידה (2006)
- לואיס- מישל (2008)
- בגידה כפולה (2011)
- חיים של אישה אחרת (2012)
- ולריאן ועיר אלף הכוכבים (2017)
- סוף טוב (2017)
- טלוויזיה
- לשכת האגדות (2020-2015)
- מלחמה ושלום (2016)
פילמוגרפיה כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השנאה (1995)
- רוצחים (1997)
- נהרות הארגמן (2000)
- גוטיקה (2003)
- בבילון לספירה (2008)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מתייה קסוביץ
מתייה קסוביץ, ברשת החברתית טוויטר
מתייה קסוביץ, ברשת החברתית אינסטגרם
מתייה קסוביץ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- מתייה קסוביץ, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
מתייה קסוביץ, באתר AllMovie (באנגלית)
מתייה קסוביץ, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- מתייה קסוביץ, באתר Metacritic (באנגלית)
- אבנר שביט, קאן, "הסרטים חרא והמבקרים מעניינים את הביצים": ריאיון עם מתייה קסוביץ' על "סוף טוב", באתר וואלה!, 21 בנובמבר 2017