אמלי

אמלי
Amélie
בימוי	ז'אן-פייר ז'נה
הופק בידי	ז'אן מארק דהשאמפ; קלודי אוסאר
תסריט	ז'אן-פייר ז'נה, גיום לוראן
עריכה	הרווה שנייד
שחקנים ראשיים	אודרי טוטו; מתייה קסוביץ; סרג' מרלין; ג'אמל דבוז
מוזיקה	יאן טירסן
צילום	ברונו דלבונל
מדינה	צרפת
חברת הפקה	MMC Movies, UGC Images, Tapioca Films, מירמקס, Canal+, France 3 Cinéma
חברה מפיצה	מיראמקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה, הפצה לאולמות הקולנוע
הקרנת בכורה	25 באפריל 2001
משך הקרנה	122 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	קומדיה רומנטית, סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט ריאליזם קסום
תקציב	€11,400,000
הכנסות באתר מוג'ו	amelie
פרסים	פרס אמנדה לסרט הזר הטוב ביותר; פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לצילום (ברונו דלבונל); פרס האקדמיה האירופית לקולנוע - בחירת הקהל לבמאי הטוב ביותר (ז'אן-פייר ז'נה); פרס לומייר; פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לבמאי הטוב ביותר (ז'אן-פייר ז'נה); פרס סולקלומפן לסרט הזר הטוב ביותר; פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (France 3 Cinéma, ז'אן-פייר ז'נה, UGC Images, Tapioca Films, MMC Movies); פרס גלובוס הקריסטל ;
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

אמלי (בצרפתית: Le Fabuleux Destin d'Amélie Poulain - הגורל הנפלא של אמלי פולן או בקיצור: Amélie) הוא סרט קולנוע צרפתי מסוגת קומדיה רומנטית או אגדה מודרנית, בבימויו של ז'אן-פייר ז'נה משנת 2001.

הסרט, בכיכובה של אודרי טוטו זכה להצלחה רבה. הוא זכה בארבעה פרסי סזאר^[1], כולל הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר בחמש קטגוריות^[2].

בארצות דוברות אנגלית הופץ הסרט בשם "אמלי ממונמארטר" (באנגלית: Amélie from Montmartre) אולם בהמשך הסרט נודע בשם "אמלי".

פסקול הסרט הולחן על ידי יאן טירסן, פסקול המתאפיין בקו מינימלסיטי. אחת מהיצירות המפורסמות מהסרט היא "חרוז מקיץ אחר" (תרגום חופשי) או בצרפתית: "Comptine d'un autre été"

תקציר עלילה

הפרוטגוניסטית היא בחורה צעירה בשם אמלי. אמהּ של אמלי מתה עוד בילדותה, ואביה, רופא במקצועו, מעולם לא חיבק אותה. המגע היחיד בינה ובין אביה היה בעת הבדיקה הרפואית החודשית שלה. מגע זה גרם לה התרגשות רבה וללבה לפעום במהירות, ועל כן אביה האמין שיש לה הפרעות בקצב הלב, ושמר עליה בבית תוך שהוא מונע ממנה לשחק עם ילדים אחרים. בשל בדידותה פיתחה אמלי עולם פנימי עשיר והיו לה חברים דמיוניים.

בהגיעה לגיל 22 החלה אמלי לעבוד כמלצרית בבית קפה קטן במונמארטר שבפריז, שנוהל על ידי לוליינית קרקס לשעבר. אמלי נהנית מהנאות קטנות בחייה - לשבור את ציפוי הסוכר של קרם ברולה בכפית, ללכת לטייל ברחובות פריז, להקפיץ אבנים בתעלת סן מרטן, לנסות לנחש כמה אנשים חווים אורגזמה ברחבי פריז ברגע נתון (15 בעת שהדבר מוצג לצופים).

יום אחד מגלה אמלי כי אריח קיר בחדר האמבט שלה רופף, ומאחוריו היא מוצאת קופסת מתכת של ילד שהתגורר בדירה לפני שנים רבות. היא מחליטה למצוא אותו ולהשיב לו את הקופסה. בנוסף מחליטה אמלי שאם אכן תמצא אותו היא תקדיש חייה לעשיית טוב.

לאחר עבודת בילוש היא מוצאת את בעל הקופסה ומניחה אותה בתא טלפון ציבורי המצלצל בדיוק כשהוא עובר לידו. ברגע שהוא מגלה את הקופסה הוא מתרגש עד דמעות. אמלי מחליטה להמשיך ולעשות טוב בחייה - עוזרת לעיוור לחצות את הרחוב, ומתארת לו את הנעשה בו. עוזרת לעובד בחנות המכולת להתגונן מפני בעליה המציקים לו, מאיצה באביה לצאת לטייל בעולם, ואף עוזרת לצעיר תימהוני לאסוף תמונות דרכון גרועות שהושלחו ליד מכשירי הצילום העצמי בתחנות המטרו.

צייר המתגורר בשכנות אליה מראה לה שכדאי לה לעזור גם לעצמה, והיא מתאהבת באוסף תמונות הדרכון, החייב לגלות את דרכו אליה באמצעות מסלול רמזים שהסתירה ברובע מונמרטר, בדרך לכנסיית הלב הקדוש וברחבי פריז. משם הם עוברים יחד לילה רומנטי, שהמשכו אושר מובטח לבחור ולאמילי עצמה.

פרסים והשפעות

הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר בשנת 2002. הוא זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרס האקדמיה האירופית לקולנוע בשנת 2001 בקטגוריות: הסרט, הבמאי, הצילום ופרס הקהל^[3]. בנוסף זכה בפרס גלובוס הבדולח בפסטיבל הסרטים הבינלאומי קרלובי וארי בשנת 2001, בפרס "בחירת הקהל" בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו. במרץ 2002 היה הסרט מועמד ל-13 פרסים לפרס סזאר^[4], וזכה ב-4 עבור הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר והבימוי האומנותי הטוב ביותר^[5]. זכה בפרס לומייר לסרט הטוב ביותר.

הסרט נבחר על ידי הניו יורק טיימס כאחד מ-1,000 הסרטים הטובים ביותר.

בסרט "תלוי באוויר", משנת 2009, מבקשת כלה מידידיה, כמתנת חתונה, תצלומים שלה ושל החתן מאתרים ברחבי ארצות הברית, בעקבות הסרט "אמלי"^[6].

שחקנים

במקור דמותה של אמלי יועד לשחקנית הבריטית אמילי ווטסון, ובהתאם הדמות הייתה בתו של אנגלי, אולם הצרפתית של ווטסון לא הייתה טובה דיה והיא לא יכלה להשתתף בצילומים בשל צילומי הסרט "פארק גוספורד", ולכן שונה התפקיד והותאם לשחקנית צרפתייה. אודרי טוטו הייתה הראשונה שנבחנה לתפקיד.

אודרי טוטו - אמלי פולן (Amélie Poulain)
מתייה קסוביץ - נינו קנקמפואה (Nino Quincampoix)
רופוס נארסי - רפאל פולן - אביה של אמלי (Raphaël Poulain)
יולנד מורו - מדלן וולאס (Madeleine Wallace), שוערת הבניין
ארת'וס דה פנגוור - היפוליטו (Hipolito), הסופר
אורבן קנסלייה - קוליניון (Collignon), בעל חנות הירקות
ג'מאל דבוז - לוסיין (Lucien)
דומיניק פינון - ז'וזף (Joseph)
איזבל ננטי - ג'ורג'ט (Georgette)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אמלי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אמלי (באנגלית)
"אמלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אמלי", באתר נטפליקס
"אמלי", באתר AllMovie (באנגלית)
"אמלי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אמלי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אמלי", באתר Metacritic (באנגלית)
"אמלי", באתר אידיבי
"אמלי", באתר דיסני+ סרטים (באנגלית)
"אמלי", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"אמלי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נילי ברקן, ‏הצרפתים שוב מלהיבים, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2001
נסים דיין, ‏אמלי היא דורותי, אליס וגם קצת אמה, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2001
דניאל זלווסקי, עיר האור הפנימי, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2001
שמוליק דובדבני, עד שיגמרו לך המילים, באתר ynet, 9 בדצמבר 2001
"אמלי", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", 17 בפברואר 2002
זוהר אורבך, ‏חולמת בצרפתית, באתר ‏מאקו‏, 10 ביוני 2021
Amélie – the most stylish film ever made? - ה-BBC בוחן את השפעת הסרט 20 שנה אחרי צאתו לאקרנים

הערות שוליים

^ מרב יודילוביץ', הסרט "אמלי" זכה בארבעה פרסי הסזאר, באתר ynet, 3 במרץ 2002
^ גיורא יהלום, ‏בין גאווה להתנצלות, באתר גלובס, 25 במרץ 2002
^ פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט "אמלי", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2001
^ גואל פינטו, הסרט "אמלי" מועמד ל-13 פרסי סזאר, באתר הארץ, 4 בפברואר 2002
^ "אמלי" זכה בפרס הסזאר לסרט הטוב, באתר הארץ, 3 במרץ 2002
^ חן חדד, תלוי באוויר: הכריזמה של ג'ורג' קלוני עושה את העבודה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2010

[1] מרב יודילוביץ', הסרט "אמלי" זכה בארבעה פרסי הסזאר, באתר ynet, 3 במרץ 2002

[2] גיורא יהלום, ‏בין גאווה להתנצלות, באתר גלובס, 25 במרץ 2002

[3] פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט "אמלי", באתר הארץ, 2 בדצמבר 2001

[4] גואל פינטו, הסרט "אמלי" מועמד ל-13 פרסי סזאר, באתר הארץ, 4 בפברואר 2002

[5] "אמלי" זכה בפרס הסזאר לסרט הטוב, באתר הארץ, 3 במרץ 2002

[6] חן חדד, תלוי באוויר: הכריזמה של ג'ורג' קלוני עושה את העבודה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר
1990‏-2010	הודו סין (1992) • שלושת הצבעים: כחול (1993) • ממזר קטן (1994) • אמריקה (1995) • סודות ושקרים (1996) • ללכת עד הסוף (1997) • המתאגרף (1998) • החיים יפים (1999) • רוקדת בחשכה (2000) אמלי (2001) • הפסנתרן (2002) • להתראות לנין! (2003) • עם הראש בקיר (2004) • נקודת מפגש (2005) • המלכה (2006) • הפרפר ופעמון הצלילה (2007) • 4 חודשים, 3 שבועות ויומיים (2008) • נער החידות ממומביי (2009) • נאום המלך (2010)
2011‏-היום	הארטיסט (2011) • מחוברים לחיים (2012) • אהבה (2013) • אידה (2014) • ילדות פרא (2015) • היא (2016) • הריבוע (2017) • אהבה בימים קרים (2018) • עלובי החיים (2019) • האב (2020) • עוד סיבוב (2021) • האדם הגרוע בעולם (2022)