פאני ארדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאני ארדן
Fanny Ardant
פאני ארדן, 2004
פאני ארדן, 2004
לידה 22 במרץ 1949 (בת 72)
סומיר, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Fanny Marguerite Judith Ardant עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קולנוע
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1974–הווה (כ־47 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, תסריטאית, שחקנית תיאטרון, קריינית ספר מוקלט, במאית קולנוע, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Sciences Po Aix עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Dominique Leverd עריכת הנתון בוויקינתונים
פרנסואה טריפו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר (1997)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר (2002)
  • פרס סזאר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פאני ארדן, מתוך צילומי הסרט "Hello Goodbye", במלון אינטרקוננטיננטל בתל אביב, 2007. עוד בתמונה צמד שחקני משנה ZNS)

פאני ארדןצרפתית: Fanny Marguerite Judith Ardant; נולדה ב-22 במרץ 1949) היא שחקנית קולנוע צרפתיה אשר הופיעה בלמעלה מחמישים סרטי קולנוע מאז שנת 1976. ארדן זכתה בפרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 1997 על משחקה בסרט Pédale douce ובפרס לומייר על משחקה בסרט Ridicule.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארדן נולדה במונטה קרלו שבמונקו[1]. אביה היה נספח צבאי[2]. היא גדלה במונקו עד גיל 17, אז עברה לאקס-אן-פרובאנס כדי ללמוד בגרנד אקול למדע המדינה.

ארדן החלה בקריירת משחק בתחילת שנות ה-20 לחייה. בשנת 1981 הופיעה לראשונה בסרט בולט, "אלה והאחרים" (Les Uns Et Les Autres), בבימויו של קלוד ללוש. באותה שנה הפכה ארדן לכוכבת קולנוע מוכרת בעולם לאחר ששיחקה לצידו של ז'ראר דפארדיה בסרט "האשה ממול" (La Femme d'à côté). הסרט בבימויו של פרנסואה טריפו הביא למועמדותה הראשונה של ארדן לפרס סזאר לשחקנית הטובה ביותר. בשנת 1984 הייתה מועמדת בפעם השנייה לפרס על תפקידה בסרט לפתע ביום ראשון (1983) Vivement dimanche!. ארדן הייתה לבת-זוגו של טריפו וב-28 בספטמבר 1983 ילדה להם בת, שמה ז'וזפין טריפו.

בתחילת דרכה בקולנוע יופייה ועלומיה של ארדן הביאו לה אהדה, אולם במהלך השנים הכיר הציבור את התחכום ומיומנויות המשחק של ארדן והיא הפכה לאחת השחקניות הצרפתיות הנערצות בשלהי המאה ה-20 בצרפת. את מגוון הדמויות שהיא מסוגלת לשחק הדגימה במשחקה בסרט הקומי Pédale douce, אשר זיכה אותה בפרס סזאר, הנחשב ליוקרתי ביותר.

ב-1993 שיחקה בסרט הישראלי "אישה זרה" של הבמאית מיכל בת-אדם, בדמותה של פנסתרנית בשם נינה. בשנת 1995 שיחקה בסרטם המשותף של וים ונדרס ומיכלאנג'לו אנטוניוני "מעבר לעננים", לצד אנסמבל שחקנים כמו איירין ג'ייקוב, ג'ון מלקוביץ' וסופי מרסו, ז'אן רנו ומרצ'לו מסטרויאני.

בנוסף לצרפתית, ארדן דוברת אנגלית ואיטלקית באופן שוטף ושיחקה במספר סרטים בהוליווד ובבריטניה. באנגלית שיחקה בסרטו של פרנקו זפירלי "קאלאס לנצח" (2002), בו שיחקה את דמותה של זמרת האופרה הנודעת מריה קאלאס.

בשנת 2007 שיחקה בסרטו של אבי נשר "הסודות". ב-2008 שיחקה בסרט "שלום ולהתראות" (Hello Goodbye) עם ז'ראר דפארדיה. בסרט, שצולם בישראל, גילמו היא ודפארדיה זוג יהודים העולה לישראל ואת התלאות הפוקדות אותם כעולים חדשים. הסרט, בבימויו של גרהם גואיט, לא זכה להצלחה וגם בישראל הביקורות אודותיו היו קשות, כולל ביקורת קשה אודות משחקו של דפארדיה[3]. בשנת 2009 החלה ארדן לביים ולכתוב תסריטי קולנוע. סרטה הראשון היה "עפר ודם", בכיכובה של רונית אלקבץ[4]. הסרט במימון צרפתי-רומני-פורטוגלי הוקרן בפסטיבל קאן באותה שנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאני ארדן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי מקורות אחרים במחוז מן ולואר (Maine-et-Loire) בצרפת
  2. ^ Fanny Ardant Biography. Film reference
  3. ^ מאיר שניצר, שלום ולא להתראות: עוד סרט מיותר, מעריב, 19 ביוני 2009
  4. ^ מרב יודילוביץ', פאני ארדן ורונית אלקבץ חוזרות לקאן, באתר ynet, 29 באפריל 2009