נאג'ברן
 סמל נאג'ברן | |
 | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | דרום טרנסדנוביה |
| מחוז |
 שומוג' |
| נפה | נפת שיופוק |
| שטח | 23.14 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,285 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 55.83 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 46°47′56″N 18°09′53″E / 46.79886°N 18.16471°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.nagybereny.hu | |
הכפר נאג'ברן (בהונגרית: Nagyberény) שוכן במחוז שומוג', בנפת שיופוק.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר ממוקם כ-17 קילומטרים דרומית מזרחית לשיופוק. ניתן להגיע אליו על ידי פנייה מזרחה מכביש 65 אחרי שום, על כביש 6402, או ברכבת על קו הרכבת קאפושוואר-שיופוק. יש גם שירות אוטובוס סדיר משיופוק לנאג'ברן. הרכבת אליה פועלת לעיתים רחוקות ולאט, והישרדות הקו מוטלת בספק. התחנה המשותפת עם הכפר שום מוזנחת, יש צורך לשפץ את משטחי העץ שלה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם היישוב מופיע לראשונה במקורות הכתובים הידועים במכתב האישור שהוציא לאסלו הראשון, מלך הונגריה לבישוף של וספרם. לאחר תבוסתו של קופאן אישטוואן הקדוש, המלך אישטוואן הראשון, מלך הונגריה יישב שבטי ברן לוחמים, שקשורים קרבת דם לבוסנים, כדי להגן על גבולות רכושו, ולפי זה, היישוב היה קיים כבר ב-998.
במהלך הבנייה בתקופה האחרונה נמצאו ממצאים עתיקים אף יותר, הכלים והשלדים מעידים על נוכחות בתקופת האווארים ובתקופה הרומית המאוחרות. בחלקו הדרום מזרחי של הכפר נמצאו שרידי שתי טירות עפר, על מה שמכונה "הגבעה היהודית" וגבעת קרק, האחרונה שייכת לאחוזתה הענפה של מלכת שגשד. בנאג'ברן כבר נבנתה כנסייה לכבוד גאורגיוס הקדוש בשנת 1232, שם בשנת 1400 האפיפיור בוניפקיוס התשיעי העניק זכות יריד של מאה ימים למשך שלוש שנים. לאחר פלישת המונגולים לאירופה הגיעו מתיישבים בעלי ניסיון מתקדם בגידול גפנים.
בתקופת הכיבוש הטורקי, היישוב השתייך לסנג'קים של שימונטורניה, ובכפר הוצב משמר טורקי. בפנקס האוצר הטורקי של 1571–1572 היה רשום עם 32 בתים חייבים במס, אך מאוחר יותר פחתה אוכלוסייתו.
בשנים השלוות הראשונות של המאה העשרים גדל היישוב ללא הרף, במלחמת העולם הראשונה עלתה האוכלוסייה על 1,600 איש. 185 אנשי הכפר השתתפו בלחימה, 37 מהם נהרגו.
ייצור יין[עריכת קוד מקור | עריכה]
יינות ברן הגיעו גם לאזורים מרוחקים. בסוף המאה ה-13 היו המיסים על היין בברן מקור הכנסה חשוב לאוצר המלך. בשנת 1404 העניק ליישוב המלך זיגיסמונד רשות לקיים שוק שבועי, שבאותה תקופה כבר קיבל אופי של עיר שוק.
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מריה גרדוש (במקור מרישקה גרינפלד, 1885 – 1973) הייתה סופרת, עיתונאית יהודייה-הונגרייה, ממנהיגות תנועת הנשים הסוציאליסטית.
אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יש אנדרטה לגיבורי מלחמת העולם הראשונה-השנייה ליד הכנסייה הקתולית.
- לכפר יש פנסיון משלו עם מים תרמיים. המים בעלי הערך משמשים גם במרחצאות התרמיים בשיופוק.
- בסמוך למרכז הכפר, מאז קיץ 2010 פועלת בריכת דגים מלאכותית בשטח של 1.5 דונם באמצעות דילול מי הנחל.
- בכפר יש כמה כרמים ויינות מצוינים. מראש ההרים ניתן לראות את כל הדרך עד לאגן המזרחי של אגם בלטון.
- מעבר לגבול הדרום מזרחי של הכפר, למרגלות הגבעה היהודית שמכונה כך, ישנו מטווח ירי ספורט מודרני.
- האזור עשיר מאוד בציד קטן וגדול יותר. ביערות ניתן למצוא צבאים, חזירי בר ויעלים.
