נבוכדנצר השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבוכדנצר השלישי
תבליט מכתובת ביסותון. נבוכדנצר השלישי הוא השני משמאל מבין השבויים.
תבליט מכתובת ביסותון. נבוכדנצר השלישי הוא השני משמאל מבין השבויים.
לידה המאה ה־6 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 522 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בבל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נבוכדנצר השלישיפרסית: بختنصر سوم) היה מלך בבל לתקופה קצרה בשנת 522 לפנה"ס. הוא מרד במלך ממלכת פרס האחמנית דריווש השלישי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבוכדנצר נולד בשם נידנטו-בל (Nidintu-Bêl). שם אביו מצוין בכתובת ביסותון, אולם הכתובת נשחקה בקטע זה ולא ניתן לקרוא בבירור מה כתוב.[1] הוא חי בעיר בבל אשר נכבשה בידי כורש הגדול מלך אנשאן בשנת 539 לפנה"ס. בבבל לא היו מרוצים מהשלטון הפרסי, ובפרס עצמה שררה אי יציבות מסוימת לאחר שהנסיך דריווש הראשון רצח בהפיכת חצר את גאומתה והכתיר עצמו כמלך. לטענת המקורות הפרסיים, נידנטו-בל ניצל את המצב שנוצר, הדיח את המושל הפרסי המקומי והכתיר עצמו כמלך "נבוכדנצר השלישי". לטענת המקורות הפרסיים נידנטו-בל ביסס את טענתו למלוכה על שקר על פיו הוא בנו של אחרון מלכי בבל נבונאיד. עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות שהוא אכן היה בן לאחד מענפי משפחת המלוכה הבבלית, וכי הפרסים ביקשו לגרום למרד שלו להיראות לא צודק.

"כה אמר דריווש... שם היה אדם אחד בבלי נידנטו-בל שמו בנו של... הוא קם בבבל וכך הוא הוליך שולל את העם אני נבוכדנצר בנו של נבו-נאיד"[2]

אזור ההשפעה של נבוכדנצר השלישי הגיע עד החידקל. דריווש הורה לארגן משט במסגרתו הושטו חיילים פרסים על גבי עורות צפים, וכך חצו את החידקל. אחרים חצו על גבי גמלים או סוסים. הבבלים לא הצליחו למנוע את חציית החידקל, והם נסוגו מהאזור אל העיירה זאזאנה (Zazana).[3] באזור העיירה התרחש קרב, שהסתיים בניצחון פרסי מוחץ. הבבלים נסוגו, ונבוכדנצר נמלט עם קומץ פרשים אל בבל. דריווש כבש את העיר, והוציא להורג את נבוכדנצר.[4] בכתובת ביסותון ישנו תבליט המתאר את נבוכדנצר השלישי שבוי.[1] זמן קצר לאחר מכן יזם נסיך ארמני בשם ארכחה (Arakha) הנהיג מרידה דומה והכתיר עצמו כנבוכדנצר הרביעי. גם המרד שלו דוכא.

הרודוטוס מזכיר מרידה דומה שהתרחשה בבבל בימי דריווש, אולם לא מזכיר מי עמד בראשה. יש הסוברים שהכוונה למעשה לנבוכדנצר השלישי,[1] אולם ייתכן גם שמדובר במרידה של נבוכדנצר הרביעי. הרודוטוס טוען כי הבבלים "התכוננו היטב מאוד לדבר". הוא מביא תיאורי זוועה של מעשי אכזריות שביצעו הבבלים בבני משפחותיהם כדי לחסוך במזון.[5] על פי הרודוטוס הפרסים הטילו מצור על בבל, אולם הבבלים בזו להם ובבלי אחד אף צעק ממרומי החומות כי בבל תיכבש רק כאשר פרדות תלדנה. הרודוטוס מוסיף נופך פנטסטי לסיפור כאשר הוא טוען כי מצביא פרסי בשם זופירוס גילה לפתע שאחת מפרדותיו ילדה. הוא פירש זאת כסימן טוב וחדר לעיר תוך שהוא משכנע את הבבלים שהוא בוגד במלכו. לאחר שהבבלים האמינו לו, פתח זופירוס את השערים והכניס את הפרסים פנימה.[6] עם זאת, תאריכי המאורע אינם ברורים, ולא ברור באיזו מרידה בבלית מדובר. יתירה מכך, על פי המקורות הפרסיים האציל אינטפרנס, אחד הקושרים שסייעו לדריווש לעלות לכס המלוכה, עוד היה חי אותה תקופה.[7] אולם על פי הרודוטוס, אינטפרנס הוצא להורג כבר זמן רב לפני המרד שהוא מתאר.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
בלשצר
543-552 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל בתקופת השלטון הפרסי
522 לפנה"ס
הבא:
נבוכדנצר הרביעי