נבחרת בנגלדש בכדורגל
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | הנמרים של בנגלדש | ||
| התאחדות | התאחדות הכדורגל של בנגלדש | ||
| השתייכות | AFC | ||
|
דירוג פיפ"א (4 באפריל 2024) |
184  +1 | ||
| - ניקוד פיפ"א | 905.30 | ||
| - דירוג שיא | 110 (נמדד באפריל 1996) | ||
| - דירוג שפל | 197 (נמדד בדצמבר 2017) | ||
| מאמן |
 חביאר פרננדס קבררה | ||
| קפטן | ג'מאל בויאן | ||
| מירב השערים | אשרף עודין אחמד צ'ונו (17) | ||
| מירב ההופעות | ג'מאל בויאן (81) | ||
| אצטדיון ביתי | האצטדיון הלאומי בנגבנדהו | ||
|
bff | |||
| תלבושת | |||
| |||
| משחק בינלאומי ראשון | |||
 בנגלדש 2 - 2 תאילנד  קואלה לומפור, מלזיה; 26 ביולי 1973 | |||
| הניצחון הכי גדול | |||
בנגלדש 8 - 0 המלדיביים  דאקה, בנגלדש; 23 בדצמבר 1985 | |||
| ההפסד הכי גדול | |||
|
 איראן 9 - 0 בנגלדש קראצ'י, פקיסטן; 25 בפברואר 1982 | |||
| גביע אסיה | |||
| הופעות | 1 (הראשונה ב-1980) | ||
| ההישג הטוב | סיבוב ראשון (1980) | ||
נבחרת בנגלדש בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של בנגלדש. הנבחרת הוקמה בשנת 1972 וצורפה לפיפ"א בשנת 1974.
הדירוג הנוכחי של נבחרת בנגלדש ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-184 בעולם, נכון ל-4 באפריל 2024; הניקוד הוא 905.30 - עלייה של נקודה אחת לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 110 נמדד לראשונה[2] באפריל 1996, והדירוג הנמוך ביותר 197 נמדד לראשונה[2] בדצמבר 2017. הנבחרת הופיעה פעם אחת בלבד בגביע אסיה, בשנת 1980. קיימת סברה כי חולשת הנבחרת היא בעקבות חוזקה של נבחרת הקריקט, מאחר שרוב העניין הציבורי בספורט סובב סביב הקריקט בבנגלדש.
ההישג הגדול עד כה של הנבחרת הוא הזכייה בגביע דרום אסיה לפדרציות בכדורגל בשנת 2003 כאשר הטורניר נערך על אדמת בנגלדש. בגמר ניצחה הנבחרת את נבחרת המלדיביים החלשה יחסית ובכך זכתה בתואר האזורי. הנבחרת ידעה מדי פעם תקופות טובות כמו במוקדמות מונדיאל 1986 כאשר ניצחה במוקדמות את נבחרות תאילנד ואינדונזיה, טורניר מוקדמות הגביע העולמי הראשון בו השתתפה נבחרת בנגלדש.
כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל גביעי אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סיבוב | משחקים | ניצחונות | תיקו* | הפסדים | שערי זכות | שערי חובה |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1956 עד 1968 | הייתה חלק מפקיסטן | ||||||
| 1972 |
לא הייתה חברה בקונפדרציית הכדורגל של אסיה | ||||||
 1976 |
פרשה | ||||||
 1980 |
סיבוב ראשון | 4 | 0 | 0 | 4 | 2 | 17 |
 1984 |
לא העפילה | ||||||
 1988
| |||||||
 1992
| |||||||
 1996 |
פרשה | ||||||
 2000 |
לא העפילה | ||||||
 2004
| |||||||
   2007
| |||||||
| 2011
| |||||||
 2015
| |||||||
| 2019
| |||||||
| 2023
| |||||||
 2027
|
|||||||
| סה"כ | 1/13 | 4 | 0 | 0 | 4 | 2 | 17 |
- משחקי תיקו כוללים גם משחקים שהוכרעו בבעיטות הכרעה
כל גביעי האתגר של ה-AFC[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2006 - רבע גמר
- 2008 - לא העפילה
- 2010 - סיבוב ראשון
- 2012 עד 2014 - לא העפילה
כל גביעי פדרציית הכדורגל של דרום אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1993 - לא נכנסה
- 1995 - חצי גמר
- 1997 - סיבוב ראשון
- 1999 - מקום שני
- 2003 - מקום ראשון
- 2005 - מקום שני
- 2008 - סיבוב ראשון
- 2009 - חצי גמר
- 2011 - סיבוב ראשון
- 2013 - סיבוב ראשון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
- ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
| נבחרות הכדורגל של אסיה (AFC) | |
|---|---|
|