נבחרת יפן בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת יפן בכדורגל
Japan national football team crest.svg.png
מידע כללי
כינוי הסמוראים הכחולים
התאחדות התאחדות הכדורגל של יפן
השתייכות קונפדרציית הכדורגל של אסיה
מאמן האג'מה מוריאסו
קפטן מאיה יושידה
מירב השערים קונישיגה קמאמוטו (75)
מירב ההופעות יסוהיטו אנדו (152)
www.jfa.jp
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
יפןיפן יפן 0 - 5 סין הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
טוקיו, יפן; 9 במאי 1917
הניצחון הכי גדול
יפןיפן יפן 15 - 0 הפיליפינים הפיליפיניםהפיליפינים
טוקיו, יפן; 27 בספטמבר 1967
ההפסד הכי גדול
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 15 - 2 יפן יפןיפן
טוקיו, יפן; 10 בספטמבר 1917
גביע העולם בכדורגל
הופעות 6 (הראשונה ב-1998)
ההישג הטוב שמינית גמר: 2002, 2010, 2018
גביע אסיה
הופעות 9 (הראשונה ב-1988)
ההישג הטוב מקום ראשון: (1992, 2000, 2004 ו-2011)
קופה אמריקה
הופעות 2 (הראשונה ב-1999)
ההישג הטוב שלב הבתים (1999,2019)
נבחרת יפן לפני המשחק מול פולין במונדיאל 2018

נבחרת יפן בכדורגל מייצגת את יפן במשחקי כדורגל בינלאומיים. נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות ביותר באסיה. הדירוג הנוכחי של נבחרת יפן ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-28 בעולם, נכון ל-21 באוקטובר 2021 - ירידה של 2.77 מקומות לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 9 נמדד לראשונה[2] בפברואר 1998, והדירוג הנמוך ביותר 62 נמדד לראשונה[2] בפברואר 2000.

הנבחרת הופיעה 6 פעמים בגביע העולמי, והעפילה 3 פעמים לשלב שמינית הגמר (בשנים 2002, 2010 ו-2018), הישג השיא שלה בטורניר. נבחרת יפן היא שיאנית הזכיות בגביע אסיה בו זכתה 4 פעמים (בשנים 1992, 2000, 2004 ו-2011). כמו כן, העפילה הנבחרת לגמר גביע הקונפדרציות בשנת 2001.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגה המשמעותי הראשון של נבחרת יפן הגיע באולימפיאדת מקסיקו סיטי בשנת 1968, כאשר זכתה הנבחרת במדליית הארד. אף שההישג הגביר את ההכרה לה זכה הכדורגל ביפן, היעדר ליגת כדורגל מקצוענית עיכב את התפתחות הענף ביפן, והנבחרת העפילה לראשונה לגביע העולמי רק כעבור 30 שנה.

בשנת 1991 החליטו בעלי ליגת הכדורגל היפנית לפרק את הליגה, שהייתה ליגה חצי מקצוענית, והקימו במקומה את הג'יי ליג, ליגת כדורגל מקצוענית, בין היתר כדי לשפר את תדמית הענף ולחזק את הנבחרת היפנית. עם השקת הליגה בשנת 1993, עלתה ביפן רמת ההתעניינות בענף ובנבחרת הלאומית.

בשנת 1992 אירחה יפן את בגביע אסיה וזכתה בטורניר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על ערב הסעודית במשחק הגמר. נבחרת יפן כשלה בניסיונה להעפיל למונדיאל 1994, לראשונה כנבחרת המורכבת כולה משחקנים מקצוענים. במשחקה האחרון בטורניר המוקדמות הייתה זקוקה יפן לניצחון על עיראק, על מנת להבטיח את העפלתה לגביע העולמי, לראשונה בתולדותיה, אולם ספגה שער שוויון בתוספת הזמן של המשחק, אשר הסתיים בתוצאה 2-2. את מקומה של יפן בטורניר תפסה קוריאה הדרומית אשר סיימה את בית המוקדמות עם מספר נקודות זהה לזה של יפן, אך עם הפרש שערים טוב יותר.

נבחרת יפן ערכה את הופעת הבכורה שלה בגביע העולמי בשנת 1998. יפן הוגרלה לבית ח' של הטורניר יחד עם נבחרות ארגנטינה, קרואטיה וג'מייקה, אולם הפסידה בכל משחקיה והודחה מהטורניר.[3] בשנת 1999 הוזמנה יפן להשתתף בקופה אמריקה, ובכך הפכה לנבחרת הראשונה והיחידה עד כה מחוץ ליבשת אמריקה שמשתתפת בטורניר. שנה מאוחר יותר, זכתה יפן בגביע אסיה לאחר ניצחון בתולדה 1-0 על ערב הסעודית. בשנת 2001 הגיעה יפן לגמר גביע הקונפדרציות בו הפסידה בתוצאה 1-0 לצרפת.

בשנת 2002 אירחה יפן את מונדיאל 2002 במשותף עם קוריאה הדרומית. לראשונה בתולדות הגביע העולמי נערך הטורניר באסיה, ולראשונה נחלק האירוח בין שתי מדינות שונות. יפן שובצה בבית ח' יחד עם נבחרות בלגיה, תוניסיה ורוסיה. אף על פי שסיימה בתיקו 2-2 מול בלגיה במשחקה הראשון בטורניר, העפילה הנבחרת לשלב שמינית הגמר, לאחר שגברה בתוצאה 1-0 על רוסיה ובתוצאה 2-0 על תוניסיה. בשלב שמינית הגמר הפסידה יפן לטורקיה בתוצאה 1-0 והודחה מהטורניר.[4] בשנת 2004 זכתה יפן גביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 3-1 על סין. הייתה זו זכייתה השלישית של יפן בתואר והשנייה ברציפות.

ב-8 ביוני 2005 העפילה יפן למונדיאל 2006 לאחר שגברה בתוצאה 2-0 על צפון קוריאה במשחק שהתקיים במגרש נייטרלי בבנגקוק. יפן הוגרלה לבית ו' של הטורניר יחד עם נבחרות ברזיל, אוסטרליה וקרואטיה, וסיימה במקום האחרון בבית לאחר הפסד 1-3 לאוסטרליה, תיקו 0-0 עם קרואטיה והפסד 1-4 לברזיל.[5]

יפן העפילה למונדיאל 2010 בו רשמה הופעה רביעית ברציפות. הנבחרת הוגרלה לבית ה' יחד עם נבחרות הולנד, דנמרק וקמרון. יפן סיימה במקום השני והעפילה לשלב שמינית הגמר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על קמרון במשחקה הראשון בטורניר, הפסד 0-1 להולנד וניצחון 3-1 על דנמרק. בשלב שמינית הגמר הודחה יפן לאחר שהפסידה 3-5 לפרגוואי בדו-קרב בעיטות עונשין (0-0 בתום הארכה).[6]

בשנת 2011 זכתה יפן בפעם הרביעית בתולדותיה בגביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 בתום הארכה על אוסטרליה. באותה שנה אמורה הייתה יפן להשתתף גם בטורניר הקופה אמריקה, אך בעקבות רעידת האדמה בסנדאי החליטה התאחדות הכדורגל היפנית לבטל את השתתפות הנבחרת בטורניר.

יפן העפילה למונדיאל 2014 בפעם החמישית ברציפות. הנבחרת הוגרלה לבית ג' יחד עם נבחרות חוף השנהב, יוון וקולומביה. יפן סיימה אחרונה בבית לאחר שהפסידה 1-2 לחוף השנהב, סיימה בתיקו 0-0 עם יוון והפסידה 1-4 לקולומביה.
יפן העפילה למונדיאל 2018 בפעם השישית ברציפות. בשלב הבתים ניצחה את קולומביה 1-2, סיימה בתיקו 2-2 עם סנגל והפסידה לפולין 1-0. יפן סיימה במקום השני בבית במאזן זהה לסנגל השלישית, אולם דורגה לפניה בזכות קריטריון "המשחק ההוגן" עקב צבירת כמות כרטיסים צהובים נמוכה יותר מזו של סנגל בסך כל משחקי הבית. בכך הפכה יפן לנבחרת הראשונה בהיסטוריית המונדיאל שמעפילה לשמינית הגמר בזכות קריטריון "המשחק ההוגן". בשלב זה הפסידה יפן 3-2 לבלגיה והודחה.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 לא נרשמה - - - - - -
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934 - - - - - -
צרפתצרפת 1938 פרשה - - - - - -
ברזילברזיל 1950 לא נרשמה - - - - - -
שווייץשווייץ 1954 לא העפילה - - - - - -
שוודיהשוודיה 1958 לא נרשמה - - - - - -
צ'ילהצ'ילה 1962 לא העפילה - - - - - -
אנגליהאנגליה 1966 לא נרשמה - - - - - -
מקסיקומקסיקו 1970 לא העפילה - - - - - -
גרמניהגרמניה 1974 - - - - - -
ארגנטינהארגנטינה 1978 - - - - - -
ספרדספרד 1982 - - - - - -
מקסיקומקסיקו 1986 - - - - - -
איטליהאיטליה 1990 - - - - - -
ארצות הבריתארצות הברית 1994 - - - - - -
צרפתצרפת 1998 סיבוב ראשון 3 0 0 3 1 4
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 שמינית גמר 4 2 1 1 5 3
גרמניהגרמניה 2006 סיבוב ראשון 3 0 1 2 2 7
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 שמינית גמר 4 2 1 1 4 2
ברזילברזיל 2014 סיבוב ראשון 3 0 1 2 2 6
רוסיהרוסיה 2018 שמינית גמר 4 1 1 2 6 7
קטר (מדינה)קטר (מדינה) 2022
סה"כ 6/21 21 5 5 11 20 29

כל גביעי אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
הונג קונג (סביבות 1868, 1876-1959)הונג קונג (סביבות 1868, 1876-1959) 1956 פרשה - - - - - -
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית 1960 - - - - - -
ישראלישראל 1964 - - - - - -
איראן (1979-1964)איראן (1979-1964) 1968 לא העפילה - - - - - -
תאילנדתאילנד 1972 פרשה - - - - - -
איראן (1979-1964)איראן (1979-1964) 1976 לא העפילה - - - - - -
כוויתכווית 1980 פרשה - - - - - -
סינגפורסינגפור 1984 - - - - - -
קטרקטר 1988 סיבוב ראשון 4 0 1 3 0 6
יפןיפן 1992 מקום ראשון 5 3 2 0 6 3
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 1996 רבע גמר 4 3 0 1 7 3
לבנוןלבנון 2000 מקום ראשון 6 5 1 0 21 6
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין 2004 מקום ראשון 6 4 2 0 13 6
אינדונזיהאינדונזיה מלזיהמלזיה תאילנדתאילנד וייטנאםוייטנאם 2007 מקום רביעי 6 2 3 1 11 7
קטרקטר 2011 מקום ראשון 6 4 2 0 14 6
אוסטרליהאוסטרליה 2015 רבע גמר 4 3 1 0 8 1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 2019 מקום שני 7 6 0 1 12 6
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין 2023 העפילה
סה"כ 9/17 48 30 12 6 92 44

קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
1916 - 1997 לא הוזמנה
פרגוואיפרגוואי 1999 סיבוב ראשון 3 0 1 2 3 8
2001 - 2007 לא הוזמנה
ארגנטינהארגנטינה 2011 פרשה
צ'ילהצ'ילה 2015 פרשה
ארצות הבריתארצות הברית 2016 לא הוזמנה
ברזילברזיל 2019 סיבוב ראשון 3 0 2 1 3 7
ארגנטינהארגנטינה קולומביהקולומביה 2021 לא הוזמנה
סה"כ 2/46 6 0 3 3 6 15

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1992 לא העפילה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1995 זוכת גביע אסיה 1992 סיבוב ראשון 2 0 0 2 1 8
ערב הסעודיתערב הסעודית 1997 לא העפילה
מקסיקומקסיקו 1999
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2001 מארחת מונדיאל 2002 ומחזיקת גביע אסיה בכדורגל 2000 מקום שני 5 3 1 1 6 1
צרפתצרפת 2003 זוכת גביע אסיה 2000 סיבוב ראשון 3 1 0 2 4 3
גרמניהגרמניה 2005 זוכת גביע אסיה בכדורגל 2004 סיבוב ראשון 3 1 1 1 4 4
דרום אפריקהדרום אפריקה 2009 לא העפילה
ברזילברזיל 2013 זוכת גביע אסיה 2011 סיבוב ראשון 3 0 0 3 4 9
רוסיהרוסיה 2017 לא העפילה
סה"כ 5/10 16 5 2 9 19 25

שחקנים מפורסמים (שנות פעילות בנבחרת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת ונתוני ההופעות והשערים מעודכנים ל-1 בפברואר 2019, לאחר המשחק מול קטאר בגמר גביע אסיה בכדורגל 2019 (ניצחון 1:3 לקטאר)

עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער מסאקי היגשיגוצ'י 12 במאי 1986 7 0 יפןיפן גמבה אוסקה
12 שוער שואיצ'י גונדה 3 במרץ 1989 11 0 פורטוגלפורטוגל פורטימוננזה
23 שוער דניאל שמידט 3 בפברואר 1992 2 0 יפןיפן וגלטה סנדאיי
2 הגנה גנטה מיורה 1 במרץ 1995 6 0 יפןיפן גמבה אוסקה
3 הגנה סיי מורויה 5 באפריל 1995 6 0 יפןיפן מועדון כדורגל טוקיו
5 הגנה יוטו נגטומו 12 בספטמבר 1986 116 3 צרפתצרפתאולימפיק מרסיי
4 הגנה שו סאסאקי 2 באוקטובר 1989 4 0 יפןיפן סאנפרצ'ה הירושימה
19 הגנה הירוקי סאקאי 12 באפריל 1990 55 1 צרפתצרפת אולימפיק מרסיי
20 הגנה טומואקי מקינו 11 במאי 1987 38 4 יפןיפן אוראווה רד דיימונדס
16 הגנה טקהירו טומיאסו 5 בנובמבר 1998 9 1 בלגיהבלגיה סנט טרוידן
22 הגנה מאיה יושידה 24 באוגוסט 1988 95 10 איטליהאיטליה סמפדוריה
18 הגנה צוקאסה שיוטאני 5 בנובמבר 1988 7 1 איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות אל-עין
6 קישור ואטארו אנדו 9 בפברואר 1993 20 0 בלגיהבלגיה סנט טרוידן
7 קישור גאקו שיבסאקי 28 במאי 1992 32 3 ספרדספרד לגנס
8 קישור גנקי הראגוצ'י 9 במאי 1991 47 10 גרמניהגרמניה אוניון ברלין
17 קישור טושיהירו אאויאמה 22 בפברואר 1986 12 1 יפןיפן סאנפרצ'ה הירושימה
9 קישור טאקומי מינאמינו 16 בינואר 1995 13 5 אנגליהאנגליה ליברפול
14 קישור ג'וניה איטו 9 במרץ 1993 12 2 בלגיהבלגיה ראסינג גנק
10 קישור טקאשי אינוי 2 ביוני 1988 34 6 ספרדספרד אייבר
21 קישור ריטסו דואן 16 ביוני 1998 11 3 גרמניהגרמניה ארמיניה בילפלד
11 חלוץ קויה קיטגאווה 26 ביולי 1996 8 0 יפןיפן שימיצ'ו אס פולס
13 חלוץ יושינורי מוטו 15 ביולי 1992 29 3 יפןיפן ויסל קובה
15 חלוץ יויה אוסאקו 18 במאי 1990 41 10 יפןיפן ויסל קובה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבחרת יפן בכדורגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]