נבחרת יפן בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נבחרת יפן בכדורגל
JFA Logo.svg
מידע כללי
כינוי הסמוראים הכחולים
התאחדות התאחדות הכדורגל של יפן
השתייכות קונפדרציית הכדורגל של אסיה
מאמן ואהיד חלילודז'יץ'
קפטן מקוטו האסבה
מירב השערים קונישיגה קמאמוטו (80)
מירב ההופעות יסוהיטו אנדו (152)
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
יפןיפן יפן 0 - 5 סין סיןסין
טוקיו, יפן; 9 במאי 1917
הניצחון הכי גדול
יפןיפן יפן 15 - 0 הפיליפינים הפיליפיניםהפיליפינים
טוקיו, יפן; 27 בספטמבר 1967
ההפסד הכי גדול
הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים 15 - 2 יפן יפןיפן
טוקיו, יפן; 10 בספטמבר 1917
גביע העולם בכדורגל
הופעות 5 (הראשונה ב-1998)
ההישג הטוב שמינית גמר: 2002, 2010
גביע אסיה
הופעות 8 (הראשונה ב-1988)
ההישג הטוב מקום ראשון: (1992, 2000, 2004 ו-2011)
קופה אמריקה
הופעות 1 (הראשונה ב-1999)
ההישג הטוב שלב הבתים (1999)

נבחרת יפן בכדורגל מייצגת את יפן במשחקי כדורגל בינלאומיים. נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות ביותר באסיה. הדירוג הנוכחי של נבחרת יפן ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-55 בעולם, נכון ל-23 בנובמבר 2017 - ירידה של 11 מקומות לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 9 נמדד לראשונה[2] בפברואר 1998, והדירוג הכי נמוך 62 נמדד לראשונה[2] בפברואר 2000.

הנבחרת הופיעה 4 פעמים בגביע העולמי, והעפילה פעמיים לשלב שמינית הגמר (בשנים 2002 ו-2010), הישג השיא שלה בטורניר. נבחרת יפן היא שיאנית הזכיות בגביע אסיה בו זכתה 4 פעמים (בשנים 1992, 2000, 2004 ו-2011). כמו כן, העפילה הנבחרת לגמר גביע הקונפדרציות בשנת 2001.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגה המשמעותי הראשון של נבחרת יפן הגיע באולימפיאדת מקסיקו סיטי בשנת 1968, כאשר זכתה הנבחרת במדליית הארד. אף שההישג הגביר את ההכרה לה זכה הכדורגל ביפן, היעדר ליגת כדורגל מקצוענית עיכב את התפתחות הענף ביפן, והנבחרת העפילה לראשונה לגביע העולמי רק כעבור 30 שנה.

בשנת 1991 החליטו בעלי ליגת הכדורגל היפנית לפרק את הליגה, שהייתה ליגה חצי מקצוענית, והקימו במקומה את הג'יי ליג, ליגת כדורגל מקצוענית, בין היתר כדי לשפר את תדמית הענף ולחזק את הנבחרת היפנית. עם השקת הליגה בשנת 1993, עלתה ביפן רמת ההתעניינות בענף ובנבחרת הלאומית.

בשנת 1992 אירחה יפן את בגביע אסיה וזכתה בטורניר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על ערב הסעודית במשחק הגמר. נבחרת יפן כשלה בניסיונה להעפיל למונדיאל 1994, לראשונה כנבחרת המורכבת כולה משחקנים מקצוענים. במשחקה האחרון בטורניר המוקדמות הייתה זקוקה יפן לניצחון על עיראק, על מנת להבטיח את העפלתה לגביע העולמי, לראשונה בתולדותיה, אולם ספגה שער שוויון בתוספת הזמן של המשחק, אשר הסתיים בתוצאה 2-2. את מקומה של יפן בטורניר תפסה קוריאה הדרומית אשר סיימה את בית המוקדמות עם מספר נקודות זהה לזה של יפן, אך עם הפרש שערים טוב יותר.

נבחרת יפן ערכה את הופעת הבכורה שלה בגביע העולמי בשנת 1998. יפן הוגרלה לבית ח' של הטורניר יחד עם נבחרות ארגנטינה, קרואטיה וג'מייקה, אולם הפסידה בכל משחקיה והודחה מהטורניר.[3] בשנת 1999 הוזמנה יפן להשתתף בקופה אמריקה, ובכך הפכה לנבחרת הראשונה והיחידה עד כה מחוץ ליבשת אמריקה שמשתתפת בטורניר. שנה מאוחר יותר, זכתה יפן בגביע אסיה לאחר ניצחון בתולדה 1-0 על ערב הסעודית. בשנת 2001 הגיעה יפן לגמר גביע הקונפדרציות בו הפסידה בתוצאה 1-0 לצרפת.

בשנת 2002 אירחה יפן את מונדיאל 2002 במשותף עם קוריאה הדרומית. לראשונה בתולדות הגביע העולמי נערך הטורניר באסיה, ולראשונה נחלק האירוח בין שתי מדינות שונות. יפן שובצה בבית ח' יחד עם נבחרות בלגיה, תוניסיה ורוסיה. אף על פי שסיימה בתיקו 2-2 מול בלגיה במשחקה הראשון בטורניר, העפילה הנבחרת לשלב שמינית הגמר, לאחר שגברה בתוצאה 1-0 על רוסיה ובתוצאה 2-0 על תוניסיה. בשלב שמינית הגמר הפסידה יפן לטורקיה בתוצאה 1-0 והודחה מהטורניר.[4] בשנת 2004 זכתה יפן גביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 3-1 על סין. הייתה זו זכייתה השלישית של יפן בתואר והשנייה ברציפות.

ב-8 ביוני 2005 העפילה יפן למונדיאל 2006 לאחר שגברה בתוצאה 2-0 על צפון קוריאה במשחק שהתקיים במגרש נייטרלי בבנגקוק. יפן הוגרלה לבית ו' של הטורניר יחד עם נבחרות ברזיל, אוסטרליה וקרואטיה, וסיימה במקום האחרון בבית לאחר הפסד 1-3 לאוסטרליה, תיקו 0-0 עם קרואטיה והפסד 1-4 לברזיל.[5]

יפן העפילה למונדיאל 2010 בו רשמה הופעה רביעית ברציפות. הנבחרת הוגרלה לבית ה' יחד עם נבחרות הולנד, דנמרק וקמרון. יפן סיימה במקום השני והעפילה לשלב שמינית הגמר לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 על קמרון במשחקה הראשון בטורניר, הפסד 0-1 להולנד וניצחון 3-1 על דנמרק. בשלב שמינית הגמר הודחה יפן לאחר שהפסידה 3-5 לפרגוואי בדו-קרב בעיטות עונשין (0-0 בתום הארכה).[6]

בשנת 2011 זכתה יפן בפעם הרביעית בתולדותיה בגביע אסיה לאחר ניצחון בתוצאה 1-0 בתום הארכה על אוסטרליה. באותה שנה אמורה הייתה יפן להשתתף גם בטורניר הקופה אמריקה, אך בעקבות רעידת האדמה בסנדאי החליטה התאחדות הכדורגל היפנית לבטל את השתתפות הנבחרת בטורניר.

יפן העפילה למונדיאל 2014 בפעם החמישית ברציפות. הנבחרת הוגרלה לבית ג' יחד עם נבחרות חוף השנהב, יוון וקולומביה. יפן סיימה אחרונה בבית לאחר שהפסידה 1-2 לחוף השנהב, סיימה בתיקו 0-0 עם יוון והפסידה 1-4 לקולומביה. יפן גם העפילה למונדיאל 2018.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גביעי אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1956 עד 1964 - לא נרשמה
  • 1968 - לא העפילה
  • 1972 - לא נרשמה
  • 1976 - לא העפילה
  • 1980 - לא נרשמה
  • 1984 - לא נרשמה
  • 1988 - סיבוב ראשון
  • 1992 - מקום ראשון
  • 1996 - רבע גמר
  • 2000 - מקום ראשון
  • 2004 - מקום ראשון
  • 2007 - מקום רביעי
  • 2011 - מקום ראשון
  • 2015 - רבע גמר
  • 2019 - העפילה

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1992 - לא העפילה
  • 1995 - סיבוב ראשון
  • 1997 עד 1999 - לא העפילה
  • 2001 - מקום שני
  • 2003 - סיבוב ראשון
  • 2005 - סיבוב ראשון
  • 2009 - לא העפילה
  • 2013 - סיבוב ראשון
  • 2017 - לא העפילה

שחקנים מפורסמים (שנות פעילות בנבחרת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת ונתוני ההופעות והשערים מעודכנים ל-31 באוגוסט 2017, לאחר המשחק מול אוסטרליה במוקדמות מונדיאל 2018 - אסיה (ניצחון 0:2)

עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
12 שוער מסאקי היגשיגוצ'י 12 במאי 1986 2 0 יפןיפן גמבה אוסקה
23 שוער קוסוקה נקמורה 27 בפברואר 1995 0 0 יפןיפן קשיווה רייסול
1 שוער אייג'י קוואשימה 20 במרץ 1983 77 0 צרפתצרפת מץ
21 הגנה גוטוקו סאקאי 14 בפברואר 1991 35 0 גרמניהגרמניה המבורג
19 הגנה הירוקי סאקאי 12 באפריל 1990 37 0 צרפתצרפת אולימפיק מרסיי
5 הגנה יוטו נגטומו 12 בספטמבר 1986 96 3 איטליהאיטליהאינטר מילאנו
22 הגנה מאיה יושידה 24 באוגוסט 1988 76 10 אנגליהאנגליה סאות'המפטון
3 הגנה גן שוג'י 11 בדצמבר 1992 5 0 יפןיפן קאשימה אנטלרס
6 הגנה גנטה מיורה 1 במרץ 1995 0 0 יפןיפן גמבה אוסקה
20 הגנה טומואקי מקינו 11 במאי 1987 24 2 יפןיפן אוראווה רד דיאמונדס
17 קישור מקוטו האסבה 18 בינואר 1984 105 2 גרמניהגרמניה איינטרכט פרנקפורט
10 קישור שינג'י קגאווה 17 במרץ 1989 87 28 גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד
4 קישור קייסוקה הונדה 13 ביוני 1986 90 36 איטליהאיטליה פצ'וקה
2 קישור יוסוקה אידגוצ'י 23 באוגוסט 1996 3 1 יפןיפן גמבה אוסקה
7 קישור גאקו שיבסאקי 28 במאי 1992 11 3 ספרדספרד חטאפה
13 קישור יוקי קובאיאשי 24 באפריל 1992 2 1 הולנדהולנד הירנפיין
16 קישור הוטארו ימאגוצ'י 6 באוקטובר 1990 34 2 יפןיפן סרזו אוסקה
18 חלוץ טאקומה אסאנו 10 בנובמבר 1994 12 3 גרמניהגרמניה שטוטגרט
8 חלוץ גנקי הראגוצ'י 9 במאי 1991 25 6 גרמניהגרמניה הרטה ברלין
11 חלוץ יויה קובו 24 בדצמבר 1993 7 2 בלגיהבלגיה גנט
14 חלוץ טקאשי אינוי 2 ביוני 1988 21 2 ספרדספרד אייבר
9 חלוץ שינג'י אוקזאקי 16 באפריל 1986 110 50 אנגליהאנגליה לסטר סיטי
15 חלוץ יויה אוסאקו 18 במאי 1990 21 6 גרמניהגרמניה פ.צ. קלן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נבחרת יפן בכדורגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]