נבחרת ישראל בכדורעף נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נבחרת ישראל בכדורעף נשים מורכבת משחקניות כדורעף ישראליות, ומייצגת את ישראל בטורנירים בינלאומיים מאז 1956.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שליגת העל בכדורעף נשים החלה לפעול ב-1961, השתתפה הנבחרת באליפות העולם שנערכה בפריז ב-1956. בשלב הבתים הפסידה הנבחרת בשלוש מערכות לנבחרות ארצות הברית וברית המועצות (שזכתה בסופו של דבר באליפות העולם), וגברה בתוצאה זהה על נבחרת לוקסמבורג. במשחקי הדירוג על מקומות 17-11, גברה על נבחרות גרמניה המערבית ואוסטריה, והפסידה לנבחרות בלגיה, ברזיל וצרפת, ודורגה במקום ה-14. הייתה זו הפעם היחידה בה השתתפה הנבחרת באליפות העולם.

ב-1967 העפילה הנבחרת הראשונה לאליפות אירופה, שנערכה באיסטנבול. בשלב הבתים סיימה הנבחרת במקום השני, לאחר שגברה על נבחרת שבדיה 0-3 ועל נבחרת טורקיה 1-3, והפסידה לנבחרת בולגריה 3-0. היא העפילה למשחקי הדירוג 8-1, והפסידה בכל משחקיה, לנבחרות ברית המועצות, גרמניה המזרחית, הולנד, הונגריה, פולין וצ'כוסלובקיה. המקום השמיני, בו דורגה, היה גם ההישג הטוב ביותר של הנבחרת באליפויות אירופה.

ב-1971 שוב העפילה הנבחרת לאליפות אירופה, שנערכה באיטליה. בשלב הבתים גברה על נבחרת אנגליה 0-3 והפסידה לנבחרת הונגריה באותה תוצאה, וסיימה במקום השני. במשחקי הדירוג 12-7 גברה רק על נבחרת שווייץ, והפסידה לנבחרותיהן של איטליה, גרמניה המערבית, הולנד ורומניה. בסיום המשחקים דורגה במקום ה-11.

שנת 2007 ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנית נבחרת ישראל, אנה וליקי

במשך קרוב לארבעים שנה דשדשה הנבחרת, ולא העפילה לאליפות אירופה. בשנת 2007 החליט איגוד הכדורעף בישראל על קידום הנבחרת, במטרה להעפיל לאולימפיאדת לונדון (2012), בפרויקט שזכה לכינוי "פרויקט זלינגר". למאמן הנבחרת מונה אריה זלינגר, מבכירי מאמני הכדורעף בעולם. הנבחרת אימצה תוכנית אימונים שונה מהמקובל בנבחרות אחרות, והיא מתאמנת מדי יום במכון וינגייט. המאמצים נשאו לראשונה פירות בטורניר הליגה האירופית בשנת 2010. הנבחרת סיימה את שלב הבתים, בו התמודדה מול נבחרות טורקיה, יוון וספרד, סיימה במקום השני והעפילה לשלב הפיינל פור שנערך באנקרה. בחצי הגמר הפסידה לנבחרת סרביה, ובמשחק על מדליית הארד הפסידה למארחת טורקיה.

בשנת 2011 העפילה הנבחרת, לראשונה מזה ארבעים שנה, לאליפות אירופה שנערכה בספטמבר באיטליה ובסרביה. היא הפסידה בכל שלושת משחקיה בשלב הבתים, לנבחרות פולין, צ'כיה ורומניה, ודורגה במקום ה-16 והאחרון.

בנובמבר 2011 התמודדה הנבחרת על ההעפלה לאולימפיאדת לונדון. בבית המוקדמות גברה על נבחרת יוון 2-3, הפסידה לנבחרת הולנד 3-0 וסיימה במקום השני. בשלב הבא, שנערך בשיטת נוקאאוט, הפסידה לנבחרת קרואטיה 3-1 והודחה מהמוקדמות.

ב-2012 סיימה הנבחרת במקום השלישי בבית במסגרת הליגה האירופית.

ב-2013 סיימה את הליגה ללא נצחונות.

במסגרת מוקדמות אליפות העולם שתתקיים בהולנד בספטמבר 2015 שיחקה הנבחרת בשלב השני, אך למרות כמה נצחונות לא הצליחה להעפיל לאליפות עצמה.

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2015, חברות בסגל הנבחרת מורן צור (קפטנית), טלי ארטמנקו, גלית דבש, שאנה ברגאגליו, אניה ויליקי, דשה ליקצ'נבקובה, רון פונטי, ג'יזל רודריגז, אניטה גליק, סופי סטאריקוב, שני פחם ואנסטסיה שבוטרוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]