לדלג לתוכן

נושאת על

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השוואה בין נושאות על ("נימיץ" ו"קווין אליזבת") לנושאות מטוסים בינונית ("שארל דה גול") ונושאת מטוסים קלה ("אינווינסיבל")
נושאת העל "אנטרפרייז", נושאת המטוסים הגרעינית הראשונה ולצידה נושאת המטוסים הבינונית "שארל דה גול"
נושאת העל "ג'ון ק. סטניס" ולצידה הנושאת הקלה אה"מ "אילסטריוס"

נושאת עלאנגלית: Supercarrier) הוא כינוי לא רשמי לנושאות המטוסים הגדולות ביותר, בדרך כלל אוניות שההדחק שלהן הוא למעלה מ-64,000 טון (יותר מ-70,000 "טון קצר"). נושאות על הן אוניות המלחמה הגדולות ביותר שנבנו אי פעם, והן גדולות אף מאוניות המערכה הגדולות ביותר שנבנו על ידי מדינה כלשהי.

צי ארצות הברית מפעיל אחת עשרה נושאות על, נכון ל-2026. הצי המלכותי הבריטי צפוי לקלוט שתי נושאות על מסדרת קווין אליזבת ב-2018. נושאות מטוסים המופעלות על ידי ציים אחרים בעולם הן בדרך כלל קטנות יותר ולהן הדחק של כ-30,000 טון. ציים בודדים מפעילים נושאות מטוסים גדולות יותר שההדחק שלהן עומד על כ-40,000 טון, כדוגמת נושאת המטוסים שארל דה גול של הצי הצרפתי. ב-2015 רוסיה החלה לפתח סדרת נושאות על משלה הזכו לכינוי "שטורם".

האונייה הראשונה שזכתה לתואר "נושאת על" הייתה נושאת המטוסים אה"מ ארק רויאל, שכונתה כך על ידי העיתון הניו יורק טיימס ב-1938. אונייה זו הייתה באורך 209 מטרים ובעלת הדחק של 22,000 טון, ונשאה 72 מטוסים. ב-1943 זכו נושאות המטוסים מסדרת מידוויי לתואר זה; הן היו בעלות הדחק של 45,000 טון, והיוו קפיצת מדרגה לעומת סדרת נושאות המטוסים שקדמה לה, סדרת אסקס, שהיו בעלות הדחק של 27,000 טון. נושאת המטוסים שינאנו של הצי הקיסרי היפני, שהושקה ב-1944, הייתה נושאת המטוסים הראשונה שהייתה בעלת הדחק של 65,000 טון.

נושאת המטוסים שקבעה את המדד לנושאת על הייתה נושאת המטוסים פורסטל (CV-59), שהייתה בעלת הדחק סטנדרטי של 60,000 טון והדחק מלא של 78,000 טון. אונייה זו, שנכנסה לשירות בצי ארצות הברית ב-1 באוקטובר 1955, נחשבת לנושאת העל הראשונה. נושאת המטוסים יונייטד סטייטס (CVA-58) שבבנייתה הוחל ב-18 באפריל 1949, הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של יותר מ-68,000 טון, וככזו הייתה אמורה להיות נושאת העל הראשונה. האונייה לא זכתה בתואר זה לאחר שבנייתה בוטלה, ארבעה ימים לאחר שהחלה, בשל מאבקי כוח בין הזרועות השונות של הכוחות המזוינים של ארצות הברית. ביטולה הוביל להחרפת המאבקים, במה שכונה "מרד האדמירלים".

נושאת המטוסים אוליאנובסק של הצי הסובייטי הייתה אמורה להיות בעלת הדחק של קרוב ל-70,000 טון, כגודלן של נושאות העל של צי ארצות הברית בשנות ה-70 של המאה ה-20. עם התפרקות ברית המועצות בוטלה בנייתה של האונייה.

הצי המלכותי הבריטי נמצא באביב 2017 בשלבי קליטתה של נושאת העל הראשונה שלו, אה"מ קווין אליזבת. האונייה הושקה ביולי 2014, ואמורה לעבור את אימוני ההיבנות שלה בקיץ 2017. אונייה נוספת בסדרה, אה"מ פרינס אוף ויילס, נמצאת בשלבי בנייה מתקדמים ואמורה להיות מושקת במהלך 2017. שתי האוניות הללו הן בעלות הדחק של כ-70,000 טון, והן גדולות בהרבה מסדרת נושאות המטוסים הקודמת שהופעלה על ידי הצי הבריטי, סדרת אינווינסיבל.

צי ארצות הברית מתכנן להחליף את נושאות העל שלו מסדרת נימיץ בסדרה חדשה של נושאות מטוסים, סדרת ג'רלד פורד, שתהיינה בעלות הדחק של 100,000 טון, בדומה לאוניות בסדרת "נימיץ".

נושאות העל הן, כאמור, אוניות ענק, וככאלה הן פגיעות מאוד לתקיפות של צוללות, מטוסים וטילים. כל נושאת מטוסים, ובמיוחד נושאת על, מהווה אוניית ראשה (Capital Ship) בכוח משימה הנבנה סביבה, הכולל אוניות ייעודיות ללוחמה נגד צוללות, הגנה מפני אוניות שטח והגנה מפני מטוסים וטילים. זאת, בנוסף לכוח האווירי של נושאת המטוסים עצמה המסוגל לפעול כנגד רוב האיומים הללו. עם זאת, מבקריהן של נושאות על טוענים כי הן עדיין פגיעות מאוד, במיוחד בעידן של לוחמה אסימטרית. המבקרים טוענים כי עדיף להפעיל נושאות מטוסים קטנות יותר, המפעילות כלי טיס בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכית או קצרה. לעומתם טוענים מצדדי נושאות העל כי מבחינת יחסי עלות-תועלת נושאות העל יעילות יותר מנושאות מטוסים קטנות יותר.

רשימת נושאות על

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצורות נושאות המטוסים:

  • CATOBAR - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה (Catapult Assisted Take-Off But Arrested Recovery)
  • CATOBAR EMALS - המראה בעזרת מעוט אך נחיתה בעזרת כבל עצירה, מערכת הזנקת מטוסים אלקטרומגנטית (Electromagnetic Aircraft Launch System)
  • STOVL - המראה קצרה ונחיתה אנכית (Short Take-off and Vertical Landing)

נושאות על שיצאו משירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירותיציאה משירות
פורסטל (CV-59)324 מטרים81,101 טוןקונבנציונליתCATOBAR1 באוקטובר 195511 בספטמבר 1993
סרטוגה (CV-60)324 מטרים81,101 טוןקונבנציונליתCATOBAR14 באפריל 195620 באוגוסט 1994
ריינג'ר (CV-61)325 מטרים[1]82,402 טוןקונבנציונליתCATOBAR10 באוגוסט 195710 ביולי 1993
אינדפנדנס (CV-62)326 מטרים81,937 טוןקונבנציונליתCATOBAR10 בינואר 19598 במרץ 2004

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירותיציאה משירות
קיטיהוק (CV-63)326 מטרים83,301 טוןקונבנציונליתCATOBAR29 באפריל 196112 במאי 2009
קונסטליישן (CV-64)332 מטרים74,877 טוןקונבנציונליתCATOBAR27 באוקטובר 19616 באוגוסט 2003
אמריקה (CV-66)319 מטרים84,914 טוןקונבנציונליתCATOBAR23 בינואר 19659 באוגוסט 1996
ג'ון פ. קנדי (CV-67)321 מטרים82,655 טוןקונבנציונליתCATOBAR7 בספטמבר 196823 במרץ 2007

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

  • אנטרפרייז[2]
שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירותיציאה משירות
אנטרפרייז (CVN-65)342 מטרים94,781 טוןגרעיניתCATOBAR25 בנובמבר 19613 בפברואר 2017

נושאות על בשירות פעיל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירות
נימיץ (CVN-68)333 מטרים100,020 טוןגרעיניתCATOBAR3 במאי 1975
דוויט ד. אייזנהאור (CVN-69)333 מטרים101,600 טוןגרעיניתCATOBAR18 באוקטובר 1977
קרל וינסון (CVN-70)333 מטרים101,300 טוןגרעיניתCATOBAR13 במרץ 1982
תיאודור רוזוולט (CVN-71)333 מטרים104,600 טוןגרעיניתCATOBAR25 באוקטובר 1986
אברהם לינקולן (CVN-72)333 מטרים104,112 טוןגרעיניתCATOBAR11 בנובמבר 1989
ג'ורג' וושינגטון (CVN-73)333 מטרים104,200 טוןגרעיניתCATOBAR4 ביולי 1992
ג'ון ק. סטניס (CVN-74)333 מטרים103,300 טוןגרעיניתCATOBAR9 בדצמבר 1995
הארי ס. טרומן (CVN-75)333 מטרים103,900 טוןגרעיניתCATOBAR25 ביולי 1998
רונלד רייגן (CVN-76)333 מטרים101,400 טוןגרעיניתCATOBAR12 ביולי 2003
ג'ורג' ה. וו. בוש (CVN-77)333 מטרים102,000 טוןגרעיניתCATOBAR10 בינואר 2009
שם האונייהאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)שיטת הנעהתצורהכניסה לשירות
ג'רלד ר. פורד (CVN-78)337 מטר102,000 טוןגרעיניתCATOBAR EMALS 22 ביולי 2017

נושאות על בפיתוח, בשלבי בנייה או כניסה לשירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינהסדרהשםאורך (סיפון טיסה)הדחק (מעמס מלא)תצורההנעהכניסה לשירות (משוער)מצב
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הבריתג'רלד ר. פורדג'ון פ. קנדי
(CVN-79)
337 מטר102,000 טוןCATOBAR EMALSגרעינית2020בבנייה
בריטניהבריטניה בריטניהקווין אליזבתקווין אליזבת (R08)280 מטר70,600 טוןSTVOLקונבנציונלית2017התאמות והשלמות אחרונות
בריטניהבריטניה בריטניהקווין אליזבתפרינס אוף ויילס (R09)280 מטר70,600 מטרSTVOLקונבנציונלית2020בבנייה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סיןסוג 002CV-18320 מטר85,000 טוןCATOBAR, קיטורקונבנציונלית2021בבנייה
רוסיהרוסיה רוסיהשטורםשטורם300 מטר90,000 טוןCATOBAR, קיטורקונבנציונלית2030בפיתוח

נושאות על שבנייתן בוטלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינהשם סדרה/אונייהאורך מתוכנן (סיפון טיסה)הדחק מתוכנןהנעה מתוכננתמס' אוניות מתוכננותשנת הזמנהשנת ביטול
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הבריתיונייטד סטייטס332 מטר82,000 טוןקונבנציונלית519481949
בריטניהבריטניה בריטניהCVA-01282 מטר63,000 טוןקונבנציונלית2תחילת שנות ה-60 של המאה ה-201963
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצותפרויקט 115372,000 טוןגרעינית1סוף שנות ה-70 של המאה ה-201978
ברית המועצותברית המועצות ברית המועצותאוליאנובסק321 מטר75,000 טוןגרעינית119861991
צרפתצרפת צרפתפורט אוויו 2283 מטר75,000 טוןקונוונציונלית1העשור הראשון של המאה ה-212013
בריטניה חבקוק 600 מטר 2,000,000 טון קונוונציונלית 1 1943

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נושאות מטוסים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. RANGER באתר Naval Vessel Register.
  2. תוכננו שש אוניות שהיו אמורות להוות את סדרת נושאות המטוסים אנטרפרייז. חמש בוטלו משיקולים כלכליים.