נחום לאם

נחום לאם

לידה	19 בדצמבר 1927 ברוקלין, ארצות הברית
פטירה	31 במאי 2020 (בגיל 92) אנגלווד, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית ספר טנדון להנדסה באוניברסיטת ניו יורק ישיבת רבינו יצחק אלחנן ישיבה יוניברסיטי ישיבת תורה ודעת
תפקידים נוספים
ראש ישיבה

הרב נחום (נורמן) לאם (באנגלית: Norman Lamm; כ"ו בכסלו ה'תרפ"ח, 19 בדצמבר 1927 – ח' בסיוון ה'תש"פ, 31 במאי 2020) היה רב אורתודוקסי מודרני אמריקאי, מחבר ספרים ומנהיג קהילתי יהודי. כיהן כנשיאה השלישי של הישיבה יוניברסיטי מ-1976 עד 2003. הוא המשיך כנגיד (chancellor) האוניברסיטה וראש הישיבה עד שהודיע על פרישתו ב-1 ביולי 2013.

החזיק בתואר דוקטור בפילוסופיה יהודית. היה תלמידו של הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, שהסמיך אותו לרב בישיבת רבינו יצחק אלחנן בשנת 1951.

קורות חיים

נחום לאם נולד בברוקלין, בניו יורק שבארצות הברית, נכד לרב יהושע בוימל.

בצעירותו למד במתיבתא תורה ודעת בוויליאמסבורג. קיבל תואר ראשון בהצטיינות בכימיה ב־1949 בישיבה קולג' (מכללה לתואר הראשון לגברים של הישיבה יוניברסיטי). תחילה רצה לעסוק במדע, אבל שוכנע על ידי הרב ד"ר שמואל בלקין, הנשיא השני של ישיבה יוניברסיטי, להצטרף לסגל הרבנים בישיבה יוניברסיטי. את הדוקטורט בפילוסופיה יהודית קיבל בשנת 1966.

הרב לאם נבחר לנשיא הישיבה יוניברסיטי באוגוסט 1976, והיה הנשיא השלישי שלה, הראשון שנולד בארצות הברית. בכהונתו כנשיא הצליח לשפר את מצבו הפיננסי של המוסד (שהיה נתון בחובות כספיים), השיג דירוג אקדמי גבוה יותר למוסד. פרש מנשיאות האוניברסיטה ב-2003 והיה לנגיד (chancellor) שלה ועמד בראש הישיבה, וב-1 ביולי 2013 הודיע על פרישתו מתפקידים אלה.

נפטר ב-31 במאי 2020.

קשר עם היהדות הלא אורתודוקסית

לאם היה מבקר חריף של ניסיונותיה של היהדות הרפורמית להגדיר מחדש את זהות היהדות באופן עצמאי. הוא יצא בחריפות נגד החלטת התנועה הרפורמית להכיר גם באדם בעל אב יהודי בלבד כיהודי, אף אם אמו איננה יהודייה – בניגוד לעמדתה המסורתית של ההלכה היהודית, שלפיה יהדות נקבעת על פי האם (העברה מטריליניאלית). לאם תיאר מהלך זה כ־"המעשה חסר האחריות ביותר בתולדות היהדות בת זמננו".[9] על אף ביקורתו, פעל לאם לשמור על ערוצי תקשורת בין היהדות האורתודוקסית לבין הזרמים הקונסרבטיבי והרפורמי, מתוך תקווה לשמור על אחדות העם היהודי. הוא תמך בעבודה משותפת במסגרת מועצת בתי הכנסת של אמריקה, שבה היו חברים נציגים מכל הזרמים.

בהרצאה שנשא בפני קבוצת רבנים משלושת הזרמים, טען לאם כי רבנים לא־אורתודוקסים הם מנהיגים רוחניים "תקפים" בעבור עדותיהם, בעוד שרבנים אורתודוקסים הם מנהיגים "לגיטימיים". הוא הסביר כי המונח "תקף" מקורו בלטינית validus – שפירושו "חזק" או "בעל תוקף" – ולכן יש לראות ברבנים הלא־אורתודוקסים מנהיגים יהודיים משמעותיים שיש לכבד את פועלם. עם זאת, לדבריו, רק מי שמחויב להלכה באופן מלא יכול להיחשב "לגיטימי" – מונח שמקורו במילה הלטינית lex, שפירושה "חוק".

למרות מחלוקתו עם עמדותיהן ההלכתיות והתאולוגיות של התנועות הלא־אורתודוקסיות, נחשב לאם לדמות מרכזית בקרב האורתודוקסיה שתמכה בשיתוף פעולה עם הזרמים האחרים. בשנים 1989–1990 פנה אליו ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר בבקשה לסייע בפתרון המשבר סביב סוגיית "מיהו יהודי", שהתעוררה בעקבות בקשת עלייה של מתגייר רפורמי. לאם הציע פתרון שדרש דיפלומטיה ועדינות מצד כל המעורבים. בהצעתו תמך שמיר, שמינה את מזכיר הממשלה אליקים רובינשטיין (לימים שופט בית המשפט העליון) לנהל משא ומתן חשאי עם נציגי שלושת הזרמים – אורתודוקסי, קונסרבטיבי ורפורמי – ובהם רבנים מישיבה יוניברסיטי, שבה כיהן לאם כראש הישיבה. ההצעה קראה להקמת פאנל משותף שיבחן מועמדים לגיור המבקשים לעלות לישראל, ויפנה אותם לבית דין שיגיירם לפי כללי ההלכה.

במסגרת ההבנות שהושגו סוכם כי:

1. הגיורים ייערכו לפי ההלכה.
2. בית הדין המפקח יהיה אורתודוקסי, ייתכן בפיקוח הרבנות הראשית לישראל.
3. תוקם ועדה משותפת לשלושת הזרמים שתראיין מועמדים ותבחן את כנותם.

למרות שמספר רבנים רפורמים הסתייגו מהדרישה שבית הדין יהיה אורתודוקסי, הם הסכימו לתוכנית. עם זאת, כאשר פורסמו פרטי ההבנות, התנגדו לה רבנים חרדים, ובהם הרב משה שרר, יו"ר אגודת ישראל העולמית, שאמר: "כן, שיחקנו תפקיד בהפסקת הפארסה ההיא, ואני גאה שעשינו זאת".

בשנת 1997 עלתה סוגיית "מיהו יהודי" מחדש בישראל, ולאם הביע תמיכה בוועדת נאמן – ועדה משותפת של רבנים אורתודוקסים, קונסרבטיביים ורפורמים, שנועדה לגבש מתווה מוסכם לגיור. באותה שנה, בנאום שנשא בפני המועצה העולמית למנהיגות אורתודוקסית בגלן ספרינגס, ניו יורק, קרא לחיזוק שיתוף הפעולה עם הזרמים האחרים.

בנאומו הדגיש לאם כי יש להעריך את מאמצי המנהיגים הלא־אורתודוקסיים לשלב מרכיבים מסורתיים בחיי קהילותיהם, ולברך על הקמת בתי ספר יהודיים קונסרבטיביים ורפורמיים. הוא ציין כי בבתי ספר אורתודוקסיים רבים לומדים תלמידים ממשפחות לא־אורתודוקסיות, וכי יש לעודד כל ביטוי לחיים יהודיים. לדבריו: ”מה שהם עושים זה משהו, ומשהו עדיף מכלום... אני מתנגד בגלוי לתפיסה שלפעמים אנו מוצאים בקהילה האורתודוקסית, ש'עדיף להיות גוי'.”

פרסומיו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. בדף באנגלית יש הרבה מאוד מידע.

• יהדות אורתודוקסית לאור כמה שאלות ותשובות באתר דעת
• מאמרי הרב נחום לאם באתר רמבי"ש
• "תורה לשמה במשנת ר חיים מוולוזין ובמחשבת הדור", ירושלים, מוסד הרב קוק, 1971.
• הפרדס, מס' 28, 11 באוגוסט 1954: בדין מצות עשה להתפלל בכל יום
• הדרום, מס' 23, 1966: הערה לעניין תשעה-באב בימי בית שני
• הדרום, מס' 32: בעניין מצות קידוש
• הפרדס, נובמבר 1977: ברירה ורשות
• הפרדס, אוקטובר 1983: דיני ממונות בשלשה
• הפרדס, מס' 58, 5 בפברואר 1984: החסיד המעולה וראש הישיבה (הספד על הרב ירוחם גורליק)
• בית יצחק, 1985: בדין לבישת בגדי כהונה שלא בשעת עבודה
• הפרדס, מרץ 1985: ברוך שם כבוד לעולם מלכותו ועד
• הפרדס, מאי 1986: לעניין ספירת העומר
• בית יצחק, 1987: קריאת שם הולד על שם אדם חי
• הפרדס, מאי 1987: אין קידוש אלא במקום סעודה
• הפרדס, אפריל 1988: צדקה וחסד
• הפרדס, יולי 1992: כעס בהלכה ובמוסד היהדות
• הפרדס, נובמבר 1993: הכרת הטוב בהלכה
• הפרדס, יוני 1994: מודה במקצת הטענה ישבע
• הפרדס, אפריל 1995: כהן בעל תשובה שהרג את הנפש ועבד עבודה זרה
• הפרדס, מאי 1995: דין כהן שהרג את הנפש אם ומתי מותר לו לישא

בנוסף, כתב כעשרה ספרים ומאמרים רבים באנגלית, הרשומים בערכו בוויקיפדיה באנגלית .

לקריאה נוספת

• משה קרונה, הרב ד"ר נחום לאם - רוחב דעת ויישוב דעת, בתוך: אישים וניחוחים: מגיד שיחות, ת"א: מורשת, 1991, עמ' 176–188.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחום לאם בוויקישיתוף

• עידו פכטר, ‏איש תורה ומדע: פרידה מד"ר נחום (נורמן) לאם, בעיתון מקור ראשון, 7 ביוני 2020
• נחום לאם (1927-2020), דף שער בספרייה הלאומית