ניקולאי ברדיאייב
 | |
| לידה |
18 במרץ 1874 קייב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1948 (בגיל 74) קלמאר, צרפת |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קייב |
| מוסדות |
אוניברסיטת מוסקבה |
| זרם | אקזיסטנציאליזם נוצרי |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| הושפע מ | יעקב במֶה, פיודור דוסטויבסקי, עמנואל קאנט |
| ארצות מגורים | רוסיה, צרפת |
  | |
ניקולאי אלכסנדרוביץ' ברדיאייב (רוסית: Никола́й Алекса́ндрович Бердя́ев; 18 במרץ 1874 - 23 במרץ 1948) היה פילוסוף, תאולוג והוגה דעות רוסי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולאי ברדיאייב נולד בקייב למשפחה אריסטוקרטית. אביו היה איש צבא ואמו קתולית ממוצא צרפתי. היה לו אח אחד אשר היה מבוגר ממנו ב-15 שנה. בילדותו בילה זמן רב לבדו ונחשף לספרות רחבה בספריית אביו, בין השאר קרא את הגל, שופנהאואר, טולסטוי, דוסטויבסקי וקאנט.
בשנת 1894 החל ללמוד באוניברסיטת קייב. הוא היה מרקסיסט, כאינטלקטואלים רבים באותה תקופה, ונעצר מספר פעמים. לבסוף סולק מהלימודים עקב הפעילות הפוליטית שלו והשתתפותו בהפגנות לא חוקיות.
בשנת 1904 נישא לאשתו לידיה והזוג עבר לסנקט פטרבורג. ברדיאייב זנח את רעיונות המרקסיזם והחל להתעניין בפילוסופיה וברעיונות רוחניים ודתיים. בשנת 1907 עבר למוסקבה, שם היה חבר באגודה הפילוסופית-דתית של ולדימיר סולוביוב ונחשף לרעיונות הקשורים לפילוסופיה של הדת הנוצרית.
על אף שהיה מאמין אדוק בנצרות אורתודוקסית, העביר ביקורת חריפה על הדת הממוסדת ועל העומדים בראש הכנסייה וכמעט עמד למשפט בגין פגיעה בדת.
ברדיאייב הסתייג מהשלטון הקומוניסטי הבולשביסטי ברוסיה, אשר פגע בחופש האישי והיה בעל מגמות אלימות והאוטוריטריות. הפילוסופיה הבוגרת שלו, המתוארת כאקזיסטנציאליזם נוצרי, החלה להתגבש באותם ימים.
בספטמבר 1922 גורש מברית המועצות באוניית הפילוסופים יחד עם קבוצה של כ-160 אינטלקטואלים אשר ביקרו את השלטון. תחילה מצא מקלט בברלין ובשנת 1923 עבר לפריז, שם לימד, הרצה וכתב בנושאים של נצרות, אתיקה, אסתטיקה והפילוסופיה של ההיסטוריה. הוא המשיך להיות בקשר עם אינטלקטואלים רוסיים וכן התחבר עם הוגים נוצרים קתולים כמו גבריאל מרסל.
נפטר בביתו בקלמר, אשר בקרבת פריז, במרץ 1948.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספריה מקוונת מיצירותיו
