ניקולאי ברדיאייב
 | |
| לידה |
18 במרץ 1874 Obukhiv, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1948 (בגיל 74) קלמאר, צרפת |
| מקום קבורה |
Clamart Communal Cemetery |
| מדינה | רוסיה, צרפת |
| מקום מגורים | |
| זרם | אקזיסטנציאליזם נוצרי |
| תחומי עניין |
פילוסופיה, פילוסופיה של הדת, פילוסופיה של המוסר, אונטולוגיה, אנתרופולוגיה פילוסופית, מחשבה מדינית |
| הושפע מ | יעקב במֶה, פיודור דוסטויבסקי, עמנואל קאנט |
| השכלה |
Imperial University of St. Vladimir |
| תארים |
תואר אקדמי לשם כבוד, דוקטור לתאולוגיה |
| מפלגה |
Union of Liberation |
| השקפה דתית |
נצרות אורתודוקסית |
| בן או בת זוג |
Lydia Yudifovna Berdyaev |
  | |
ניקולאי אלכסנדרוביץ' ברדיאייב (רוסית: Никола́й Алекса́ндрович Бердя́ев; 18 במרץ 1874 - 23 במרץ 1948) היה פילוסוף, תאולוג והוגה דעות צרפתי ממוצא רוסי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניקולאי ברדיאייב נולד בקייב למשפחה אריסטוקרטית. אביו היה קצין פרשים במשמר הצאר, אימו הייתה בתו של דוכס ממוצא צרפתי ופולני. היה לו אח אחד אשר היה מבוגר ממנו ב-15 שנה. בילדותו בילה זמן רב לבדו ונחשף לספרות רחבה בספריית אביו, בין השאר קרא את הגל, שופנהאואר, טולסטוי, דוסטויבסקי וקאנט. עד גיל 10 התחנך בבית, לאחר מכן למד בפנימיה צבאית, אותה עזב בגיל 15. בגיל 18 החל ללמוד בפקולטה למדעים של אוניברסיטת קייב, כעבור שנה עבר לפקולטה למשפטים. הוא היה מרקסיסט, כאינטלקטואלים רבים באותה תקופה, ונעצר מספר פעמים. לבסוף סולק מהלימודים עקב הפעילות הפוליטית שלו והשתתפותו בהפגנות לא חוקיות.
בשנת 1904 נישא לאשתו לידיה והזוג עבר לסנקט פטרבורג. ברדיאייב זנח את רעיונות המרקסיזם והחל להתעניין בפילוסופיה וברעיונות רוחניים ודתיים. בשנת 1907 עבר למוסקבה, שם היה חבר באגודה הפילוסופית-דתית של ולדימיר סולוביוב ונחשף לרעיונות הקשורים לפילוסופיה של הדת הנוצרית.
על אף שהיה מאמין אדוק בנצרות אורתודוקסית, העביר ביקורת חריפה על הדת הממוסדת ועל העומדים בראש הכנסייה וכמעט עמד למשפט בגין פגיעה בדת.
ברדיאייב הסתייג מהשלטון הקומוניסטי הבולשביסטי ברוסיה, אשר פגע בחופש האישי והיה בעל מגמות אלימות והאוטוריטריות. הפילוסופיה הבוגרת שלו, המתוארת כאקזיסטנציאליזם נוצרי, החלה להתגבש באותם ימים.
בספטמבר 1922 גורש מרוסיה הסובייטית באוניית הפילוסופים יחד עם קבוצה של כ-160 אינטלקטואלים אשר ביקרו את השלטון. תחילה מצא מקלט בברלין ובשנת 1923 עבר לפריז, שם לימד, הרצה וכתב בנושאים של נצרות, אתיקה, אסתטיקה והפילוסופיה של ההיסטוריה. הוא המשיך להיות בקשר עם אינטלקטואלים רוסיים וכן התחבר עם הוגים נוצרים קתולים כמו גבריאל מרסל.
בספטמבר 1945 התאלמן. ניקולאי ברדיאייב מת מהתקף לב בביתו בקלמאר, אשר בקרבת פריז, במרץ 1948.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספריה מקוונת מיצירותיו
- ניקולאי ברדיאייב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ניקולאי ברדיאייב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)