פילוסופיה של הדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תומאס אקווינס, פילוסוף של הדת אשר פעל במאה ה-13
תומאס אקווינס, פילוסוף של הדת אשר פעל במאה ה-13

הפילוסופיה של הדת היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות העוסקות בדת, עקרונותיה ומהותה, ומקומה בתרבות האנושית. לעומת התאולוגיה, העוסקת בשיטות של הדתות בדרך כלל מתוך הגיונן הפנימי והאמונה בהתגלות האל, מקור הסמכות של הפילוסופיה של הדת הוא התבונה האנושית. והיא כוללת את דעותיהם של הוגי דעות ופילוסופים אשר ניסו להבין או להסביר את הדת, מתוך שיטות או תובנות מסודרות שמקורן הוא הניסיון האנושי של חיי האדם. בהיותה למעשה מחקר של הדת, אין הפילוסופיה של הדת אמורה לתת הסבר סופי וממצה של הראשונה, אלא הצעות שניסוחן מושפע מרוח הזמן.

המושג נכנס לשימוש כללי במאה ה-19.

עיסוקים וגישות בפילוסופיה של הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיומו של אלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קיומו של אלוהים

השאלה סביב הימצאותו של האל תמיד העסיקה פילוסופים רבים. בין הגישות שנודעות לשאלה זו אפשר למנות את:

לא כל הגישות הללו בהכרח סותרות אחת את השנייה. לדוגמה: ישנם אנשים רבים שהם גם תאיסטים וגם מונותאיסטים.

טבעו של האל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף על השאלה האם יש אלוהים, עולה גם השאלה מה אופיו של האל. קשה למצוא לכך תשובה, כי אין הגדרה כוללנית בהכרח למושג "אלוהים".

ידיעת האל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופים ידועים שעסקו בנושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילוסופים רבים מאוד עסקו בדת, אלו מקצתם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פילוסופיה של הדת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקורת: חנוך בן פזי, יצחק קליין: הדת כבעיה פילוסופית, עיון, 58, 2009, עמ' 404-395.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה ובנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.