ניקולאי רומנוביץ' רומנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניקולאי רומנוביץ' רומנוב
Николай Романович Романов
אין תמונה חופשית
לידה 26 בספטמבר 1922
אנטיב, צרפת צרפתצרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בספטמבר 2014 (בגיל 91)
טוסקנה, איטליה איטליהאיטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון, איש עסקים עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג סוווה דלה גררדסקה
שושלת שושלת רומנוב
תואר נסיך רוסיה
אב רומן פטרוביץ', נסיך רוסיה
אם פרסקוביה שרמטייבה
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ניקולאי רומנוביץ' רומנוברוסית: Николай Романович Романов‏; 26 בספטמבר 1922 - 15 בספטמבר 2014) היה נשיאה של אגודת משפחת רומנוב (Объединение Членов Рода Романовых) ואחד מהטוענים לראשות שושלת המלוכה של בית רומנוב ולכתר הצאר הרוסי. בהתאם לזאת הוא כינה את עצמו ניקולאי רומנוביץ', נסיך רוסיה.

למרות שניקולאי רומנוביץ' היה צאצא של הצאר ניקולאי הראשון, תאריו ושייכותו לבית המלוכה מוטלים בספק על ידי אלו הטוענים שנישואי הוריו הפרו את כללי בית רומנוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי רומנוביץ' נולד ב-26 בספטמבר 1922 ליד עיירת הנופש אנטיב (Antibes) שבריביירה הצרפתית. הוא היה בנם הבכור של רומן פטרוביץ', נסיך רוסיה ושל הדוכסית פרסקוביה שרמטייבה (Прасковья Шереметева). אביו של ניקולאי היה בנם של פיוטר ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ושל מיליצה, נסיכת מונטנגרו, ונכדם של ניקולאי ניקולאייביץ' האב ושל אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג. ניקולאי ניקולאייביץ' (סבו של אביו של ניקולאי רומנוביץ') היה בנם של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ושל הקיסרית אלכסנדרה פיודורובנה.

השכלתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך ניקולאי למד והתחנך בצרפת. הוא שאף להיות קצין ימי, אולם כיוון שלא היה צי רוסי באותה העת אלא צי סובייטי, ניקולאי החליט לפנות אל הצי המלכותי האיטלקי. רומנוב נעזר בקשרי המשפחה ההדוקים שלו עם משפחת המלוכה האיטלקית בית סבויה (סבתו, מיליצה, הייתה אחותה של המלכה אלנה, אשתו של ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה) כדי להתקבל לצי האיטלקי. הקריירה הימית של רומנוב נפסקה באיבה כאשר התגלו אצלו סימנים של קוצר ראייה. בשנת 1936 משפחתו עברה לאיטליה.

חייו בזמן המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה, הנסיך ניקולאי ומשפחתו התגוררו אצל המלך ויטוריו אמנואלה השלישי. כאשר המלך נמלט מהצבאות הגרמניים, משפחתו של הנסיך התחבאה למשך תשעה חודשים במקלט. סבתו של ניקולאי הייתה בסכנה בעת הכיבוש הגרמני (בהיותה אחות המלכה), ונאלצה אף היא להסתתר בקריית הוותיקן. בתום המלחמה הנסיך ניקולאי עסק במספר מלאכות אזרחיות, ואף התגורר מספר שנים במצרים.

הצעת הכתר של מונטנגרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 המפלגה הפשיסטית ששלטה אז באיטליה, פנתה לניקולאי והציעה לו להיות מלך מונטנגרו, בה שלטה אז ממשלת בובות בחסות האיטלקים. ניקולאי סירב להצעה[1].

עסקיו ועיסוקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיך ניקולאי רומנוב ייסד את אגודת בית רומנוב בשנת 1979 ונבחר לשמש כנשיאה של האגודה ב-1989, בעקבות מותו של וסילי אלכסנדרוביץ', נסיך רוסיה. האגודה מקבלת את כל צאצאיו הזכרים של ניקולאי הראשון. החברות באגודה לא מומשה באופן פעיל על ידי חלק מחבריה. לדוגמה, מריה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה ואביה ולדימיר קירילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה לא השתתפו בפעולות האגודה, אך למרות זאת היו רשומים כחברים בה.

טענותיו לכתר הצאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדתה הרשמית של משפחת רומנוב היא שזכויותיה של המשפחה לכתר הצאר התבטלו כאשר הצאר ניקולאי השני ויתר על כסאו לטובת אחיו, מיכאיל השני, שלא עלה על כס המלוכה עד אישורה של מועצת החוקה, אישור שלא התקבל מעולם. "מלכותו" הסתיימה כאשר הוא הוצא להורג ב-1918. אגודת משפחת רומנוב אינה מקבלת את הטענה של הנסיכה מריה ולדימירובנה רומנובה לכתר הרוסי, בגלל מחלוקת לגבי כללי הירושה וכללי הנישואין המותרים (נישואים מורגנטים). טענה זו היא גם טענתה של הנסיכה מריה כלפי ניקולאי רומנוב.

הנסיך ניקולאי הפך לטוען לכתר הצאר עם מותו בשנת 1992 של הדוכס ולדימיר, אביה של הנסיכה מריה ולדימירובנה רומנובה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי היה נשוי לרוזנת האיטלקיה סוווה דלה גררדסקה (נולדה ב-1930). יש להם 3 בנות:

  • הנסיכה נטליה רומנובה (נולדה ב-1952)
  • הנסיכה יליזבטה רומנובה (נולדה ב-1956)
  • הנסיכה טטיאנה רומנובה (נולדה ב-1961)

הזוג גר ברומא וברוז'מונט, שבשווייץ. הנסיך השתמש בחיי היום-יום שלו בלוח היוליאני. הוא דיבר צרפתית, רוסית, איטלקית ואנגלית.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
 
אלכסנדרה פטרובנה, דוכסית אולדנבורג
 
ניקולא הראשון, מלך מונטנגרו
 
מילנה ווקוטיץ'
 
הרוזן סרגיי דמיטרייביץ' שרמטייב
 
יקטרינה פבלובנה ויאזמסקיה
 
אילריון איבנוביץ' וורונטסוב-דשקוב
 
יליזבטה אנדרייבנה שובלוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיוטר ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
 
 
 
 
 
מיליצה, נסיכת מונטנגרו
 
 
 
 
 
הרוזן דמיטרי סרגייביץ' שרמטייב
 
 
 
 
 
אירינה אילריונובנה וורונטסוב-דשקוב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רומן פטרוביץ', נסיך רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרוזנת פרסקוביה דמיטרייבה שרמטייבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקולאי רומנוביץ', נסיך רוסיה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]