ניקולה סטרג'ן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ניקולה סטרג'ון)
ניקולה סטרג'ן
Nicola Sturgeon
סטרג'ן, 2016
סטרג'ן, 2016
סטרג'ן, 2016
לידה 17 ביולי 1970 (בת 53)
אירבין, סקוטלנד
שם לידה Nicola Ferguson Sturgeon עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה
מפלגה המפלגה הלאומית הסקוטית
בן זוג פיטר מורל
firstminister.gov.scot
השרה הראשונה של סקוטלנד (אנ') ה־5
20 בנובמבר 201428 במרץ 2023
(8 שנים ו־18 שבועות)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה, צ'ארלס השלישי
מנהיגת המפלגה הלאומית הסקוטית
14 בנובמבר 2014 – מכהנת
(9 שנים ו־17 שבועות)
פרסים והוקרה
  • 100 נשים (BBC) (2014)
  • פרס המדיה M100 (17 בספטמבר 2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולה סטרג'ןאנגלית: Nicola Sturgeon; נולדה ב-17 ביולי 1970) היא פוליטיקאית סקוטית שכיהנה כשרה הראשונה של סקוטלנד (אנ') מנובמבר 2014 עד מרץ 2023, האישה הראשונה בתפקיד זה, וחברה בפרלמנט הסקוטי מאז 1999. פעילה בפוליטיקה הסקוטית מטעם ה-SNP ושימשה סגניתו של השר הראשון הקודם אלכס סלמונד מאז בחירתו ב-2007 ועד התפטרותו בעקבות כישלון ההצעה לעצמאות סקוטלנד במשאל העם של 2014.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרג'ן היא הגדולה מבין שלוש בנותיהם של רוברט וג'ואן קר סטרג'ן.

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת גלאזגו ועבדה כעורכת דין בגלאזגו.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 הצטרפה למפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) ובשנת 1999 נבחרה לראשונה לפרלמנט הסקוטי. כיהנה כשרת צללים מטעם SNP לענייני חינוך, בריאות ומשפטים.

סטרג'ן הפכה למנהיגת המפלגה הסקוטית הלאומית אחרי משאל העם על עצמאות סקוטלנד שנערך ב-2014 והיפרדות מבריטניה. באותה הצבעה רוב הסקוטים - 55% - התנגדו לעצמאות, ורק 45% מהמצביעים תמכו בהיפרדות[1].

בבחירות לפרלמנט של בריטניה שנערכו ב-2015 הובילה את מפלגתה להישג בולט, של שליטה ב-56 מתוך 59 מחוזות הבחירה בסקוטלנד (לעומת שישה קודם לכן).[2]

ב-25 במאי 2022, סטרג'ון הפכה לשרה הראשונה של סקוטלנד בעלת הכהונה הארוכה ביותר ועלתה על השיא הקודם של קודמה, אלכס סלמונד.

ביוני 2022, אמרה שיקודם משאל עם חדש בשאלת עצמאות סקוטלנד שיתקיים באוקטובר 2023.[3] ראש ממשלת הממלכה המאוחדת, בוריס ג'ונסון, התנגד לביצוע משאל העם.[4][5]

בדצמבר 2022 עם בקורת שלילית, עבר בפרלמנט הסקוטי בכהונתה חוק העוסק בטרנסג'ריות אשר מקל על האנשים לשנות את מינם על בסיס הגדרה עצמית ולא רפואית והחל מגיל 16 במקום 18 עד כה[1].

ב-15 בפברואר 2023 הודיעה על התפטרותה מתפקידה כשרה הראשונה של סקוטלנד, כמו גם מראשות המפלגה הלאומית[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולה סטרג'ן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 והסוכנויות, ynet (2023-02-15). "בצל סערת "חוק הטרנסג'נדרים": מנהיגת סקוטלנד התפטרה אחרי 8 שנים". Ynet. נבדק ב-2023-02-16.
  2. ^ הגרדיאן, המפולת הסקוטית סחפה את מעוזי התמיכה הוותיקים של הלייבור, באתר הארץ, 8 במאי 2015
  3. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Scotland's Sturgeon proposes independence referendum in 2023 | DW | 28.06.2022, DW.COM (באנגלית בריטית)
  4. ^ Boris Johnson Rejects Nicola Sturgeon's Call For A Second Independence Referendum, HuffPost UK, ‏2022-06-14 (באנגלית)
  5. ^ Press, The Associated (2022-06-14). "Scotland's leader starts a campaign for a new independence vote". NPR (באנגלית). נבדק ב-2022-06-28.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ובנושא בריטים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.