ניראצ'אד
 סמל ניראצ'אד | |
 | |
| נחל הטור ליד שונקאד | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| חבל | המישור הגדול הצפוני |
| מחוז |
 סבולץ'-סטמאר-ברג |
| נפה | נפת ניראדוני |
| שטח | 74.92 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,588 (1 בינואר 2023) |
| קואורדינטות | 47°36′00″N 21°59′00″E / 47.6°N 21.983333333333°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.nyiracsad.hu/ | |
ניראצ'אד (בהונגרית: Nyíracsád) הוא כפר במחוז היידו -ביהר, בנפת ניראדוני אשר בהונגריה.
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן להגיע ליישוב בכביש: בכביש הראשי 4 לדברצן, משם לכיוון מזרח בכביש 48 לוומושפרץ' (Vámospércs), הכפר נמצא 10 ק"מ משם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאים ארכאולוגיים מוכיחים כי האווארים (עם קדום) וגם המדיארים הכובשים התיישבו באזור הזה. הבעלים המוקדם ביותר של היישוב היה שבט גוטקלד, ואדמות האזור הוחזקו בידיהם גם במאה ה-15. במאה ה-17 האזור היה בבעלות אחוזת וצ'אי, לימים הוחזק ו האדמות על ידי הרוזן בתלן ומשפחות נמש, ומיד לפני שחרור הצמיתים בשנת 1853 אלה הוחזקו על ידי כמה משפחות של אצולה נמוכה. במאות ה -17 וה -18 התיישבה בכפר אוכלוסייה של נצרות אורתודוקסית משמעותית, מחוז ביהאר ומחוז סאבולץ' הסכימו בשנת 1827 להחליף את הכפר לשעבר אצ'אסד וארמייהיפלווה, שהיה שייך לראשון.
אתרים בעלי חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אחוזת וצ'אי
- היישוב מפורסם בזכות אנדרטאותיו הארכיטקטוניות הכנסייתיות, מתוכן בולטת הכנסייה הקלוויניסטית המונומנטלית, המבוצרת בחומות תומכות כורעות, ונבנתה בסגנון הגותי המוקדם במאות ה-13 וה -14.
- האוכלוסייה הנוצרית אורתודוקסית שהתיישבה בכפר במאה ה-16 בנתה כנסיות משלהם. האיקונוסטאזיס שנעשה במהלך בניית הכנסייה שרד במצב המקורי כמעט לחלוטין, ולכן הוא משויך לסוף המאה ה-18, ראשית המאה ה-19.
ילידי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרנץ מזאי (במקור גרינפלד 1860–1927) דוקטור למשפטים, עורך דין, עורך עיתון הונגרי-יהודי.
- משה קליין (1934 – 1967) קצין צה"ל, מפקד גדוד 12 בחטיבת גולני. נהרג בקרב תל פאחר במלחמת ששת הימים. על התנהלותו ואומץ ליבו בקרב זה הוענק לו עיטור המופת. במלחמת סיני שירת כמפקד פלוגה ועוטר בעיטור העוז.
מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניראצ'אד בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 382–383
- נ'יר-אצ'אד (ניר-אטשאד), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 268–269. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
