ניר שיתופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניר שיתופי-אגודה ארצית שיתופית להתיישבות היא אגודה שיתופית ישראלית.

אגודת "ניר השיתופית לעובדים עבריים" הוקמה כאגודה המרכזת את פעילות המגזר החקלאי השיתופי ואת הקשר שלה עם ההסתדרות. כיום, עיקר תפקידה הוא באחזקת נכסים המשותפים לתנועה הקיבוצית ולתנועת המושבים.

באגודת ניר שיתופי חברים הקיבוצים והמושבים ובנוסף גם החברות הכלכליות שלהם, כמו ארגוני קניה, אגודות לשיווק ולהספקה חקלאית, אגודות להספקת מים להשקיה ואגודות לביטוח חקלאי. בשנת 2013 החליף זאב שור[1] את אבנר ברזילי כמנכ"ל האגודה[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על ייסוד חברה להתיישבות עובדים (שהפכה מאוחר יותר ל-״ניר״, חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים בערבון מוגבל) כזרוע התיישבותית של חברת העובדים, נתקבלה בוועידה החקלאית השנייה של הסתדרות עובדים החקלאית בתחילת שנת 1923. ועידת ההסתדרות השנייה (ינואר 1923) והמועצה השביעית של ההסתדרות (יולי 1923) דנו בהצעה, אישרו אותה והעבירו את ההחלטה למרכז החקלאי. תקנות החברה אושרו בישיבת המרכז החקלאי שהתכנסה בטבריה בראשית 1924.

לאגודת ניר שיתופי ניתנו בעבר זכויות מיוחדות בתקנוני הקיבוצים והמושבים החברים בה, כולל הסמכות לפסול כל החלטה של מוסד ממוסדות היישובים והתאגידים החברים בה, שנראתה לה מנוגדת ליסודות הקואופרטיביים. באופן כללי, האגודה לא ניצלה את סמכותה ושימשה יותר כבורר בסכסוכים בין יישובים שונים או בין חברים ביישובים ליישובים. לאגודה גם ניתנה זכות להשתתף בגופים המנהלים של הגופים הכלכליים החברים בה, כולל זכות הכרעה. עקב חוסר הרלוונטיות של ניר שיתופי להתנהלות הקיבוצים והמושבים, שינו רבות מהאגודות הללו את תקנוניהן והוציאו את ניר שיתופי מהתקנון או שהמעיטו ממעמדו בצורה ניכרת.

אגודת ניר שיתופי החזיקה ומחזיקה בבעלותה מניות של חברות כלכליות שונות של המגזר ההתיישבותי, כמו ק.א.ל., שיכון ובינוי (הנשלטת על ידי אריסון השקעות) ובניינים וקרקעות ברחבי ישראל[3].

ב-1927, על מנת לתת מענה להתיישבות עובדים עירונית פוצל "המרכז לשכונות עובדים" מתוך החברה להתיישבות עובדים והוקמו "מעונות עובדים". ב-1943 על מנת לתת מענה להתיישבות עובדים במושבות הוקמה על ידי חברת העובדים והמרכז החקלאי חברת "נוה עובד" והטיפול בהתיישבותם של עובדים אלו נלקח מניר.

מטרות ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת האגודה להיות כלי בידי ההסתדרות החקלאית לסיוע ופיקוח על פעילות ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, לרכז אצל האגודה את החוזים שנחתמו בקשר לחכירת קרקע ובקשר להלוואות שהתקבלו מאת המוסדות הלאומיים למטרות התיישבות ובעיקר להיות מקום שירכז את האשראי ההדדי בין קבוצות ההתיישבות ויישובי העובדים.[4]

מטרות ויעדים
מטרת האגודה להיות כלי בידי ההסתדרות החקלאית לסיוע ופיקוח על פעילות ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, לרכז אצל האגודה את החוזים שנחתמו בקשר לחכירת קרקע ובקשר להלוואות שהתקבלו מאת המוסדות הלאומיים למטרות התיישבות ובעיקר להיות מקום שירכז את האשראי ההדדי בין קבוצות ההתיישבות ויישובי העובדים.
לשם כך נקבעו בתקנון המטרות הבאות
  1. לאחד על יסודות שתופיים פועלים העסוקים בכל ענפי עבודות האדמה והכשרה חקלאית.
  2. להרים את מצב החקלאות לענפיה ולבסס את המשקים החקלאיים של החברים.
  3. להכניס עובדים חדשים לחקלאות, לסייע להם בחינוכם והשתלמותם במקצוע ולהקים משקים חקלאיים חדשים.
  4. להיטיב את מצבם החומרי והרוחני של החברים על ידי עזרה הדדית.

לשם השגת המטרות האלו יהיה לחברה כוח הפעולה הבא:

  1. ליישב את חבריה בכל מיני משקים חקלאיים, לסדר ולסייע לסדור קיבוצי פועלים מתוך חבריה ולהכשירם לעבודה חקלאית, לעשות אתם חוזים ולמסור להם למילוי כל מיני עבודות של חקלאות, הכשרה והתיישבות בקבלנות, בשכירות, בחכירה, באריסות או בצורה אחרת, להעמיד ברשותם של הקיבוצים שטחי אדמה, בנינים, אינוונטר חי ודומם נגד דמי שימוש או דמי הפחתה או בתנאים אחרים. לכונן ולבנות כפרים, מושבות, שכונות, חוות וכל שאר צורות של התיישבות חקלאית, לנהלם, לפתחם ולכלכלם.
  2. לקבל ולהוציא לפועל כל מיני עבודות הכשרה, השבחה, מזרע, מטע, עבוד והנהלת משקים חקלאיים וכל מיני קבלנות אחרת בכל ענפי החקלאות, ההתיישבות והחרושת החקלאית.
  3. לקנות, לקבל בחליפין, במתנה ובעיזבון, לשכור, לחכור ולקבל באריסות ולרכוש באופנים אחרים מממשלות וכל שלטונות אחרים, מאנשים פרטיים ומחברות בארץ ובחוץ לארץ קרקעות, טובת הנאה בקרקעות או זכויות בהן כל מיני נכסים דניידי ודלא-ניידי לצורכי המשקים, המכונים והמפעלים של החברה.
  4. להקים, לשכור ולרכוש באופנים אחדים ולכלכל בתים למעון, בניני עבודה ומשק, בתי-מלאכה וחרושת ושאר בנינים הנאותים לצורכי החברה ובנינים ציבוריים; לכבוש דרכים, מסילות וכבישים.
  5. לנצל את אוצרות האדמה וזכויות האדמה הקשורות באדמות השייכות לחברה או שיש לחברה עניין בהן, ישרות או עקיפות.
  6. להכשיר ולהשביח אדמה להתיישבות על ידי סיקול, ייבוש וכל טיוב אחד, נטיעה וייעור.
  7. לרכוש ולגדל עדרי בקר וצאן, עופות, דבורים וכל חיות בית, להקים מחלבות, לעסוק בדיג, בציד ובתרבויות ותעשיות המים השונות ולנצל את אוצרות הנהרות, האגמים והימים.
  8. להקים ולפתח טחנות, בתי בד, יקבים וגתות, בתי משרפות, מעבדות לזבלים כימיים, חרושת שימורים של ירקות ופירות, קליעת נצרים, מטווה צמר פשתים, תעשיית סוכר, טבק, צמר-גפן, משי, בשמים וכל מיני מפעלים של תעשייה חקלאית.
  9. לקנות ולרכוש באופנים אחרים מכונות ומכשירים, אמצעי הובלה, חומרים, זבלים, זרעים, תוכניות ותגליות. להשיג מכל שלטונות שהם רישיונות, יתרונות וזיכיונות.
  10. לסדר ולנהל את ממכר התוצרת של משקי החברה והחברים ומקח צורכיהם; לנהל עסקי ייבוא וייצוא לתועלת החברה.
  11. ליצור קרן להתיישבות חברים, לקבל כספים וכל מיני רכוש בכל דרכי הקניין, להמיר את רכוש הקרן בכסף ולהשקיע כולו או מקצתו במשקים ובמפעלים לטובת החברה, בהתאם להוראות של סעיף 1) 28 של חוק החברות השיתופיות 1920.
  12. לעזור לעובדים ולמתיישבים להשתלם בכל ענפי החקלאות וההתיישבות ובכלל לספק את הצרכים החינוכיים של המתיישבים ושל ילדיהם.
  13. לייסד בנקים אפותיקאיים ומוסדות של אשראי מסוגים שונים; לייסד ולנהל קופות הלוואה וחסכון וכל שאר מיני מוסדות של אשראי; להמציא אשראי ולעזור בהמצאת אשראי לחברים.
  14. ללוות ולהרים כספים ולהבטיח תשלומיהם לפי שתמצא החברה לנכון. להפיק, עד כמה שחוקי ארץ-ישראל ירשו את זאת, שטרי משכנתא (אובליגציות) מאיזה מין שהוא על רכוש החברה הנוכחי והעתידי. לקנות, לפדות ולשלם התחייבויות ושטרות כאלה.
  15. למשוך, לקבל, להעביר, למסור לניכיון ולהפיק שטרי-חליפין, שטרי חוב, שטרי משכנתא, תעודות לקבלת סחורות, ערבויות ושאר תעודות מסחריות העוברות מיד ליד.
  16. לעסוק בהבטחה באחריות של החברים ממקרי מוות, אסון, חוסר-עבודה, מחלה וכדומה, להבטיח את הרכוש ואת המשקים של החברה והחברים מנזקים, שרפות וכל מיני הפסד אחר, לסדר חברות אחריות הדדית ולהשתתף בהחזקתן ותמיכתן ולמלא בנידון זה הוראות פקודת החברות משנת 1921 וכל ההוראות שתבואנה במקומה.
  17. למכור, להחליף, למשכן — עד כמה שחוקי הארץ מרשים את זאת — להעביר ולשאת ולתת בכלל בכל הרכוש והזכויות של החברה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ.
  18. לסייע בכל האמצעים לעליית אותם האנשים העלולים לקדם את מטרות החברה, או העלולים ליהנות מפעולות החברה, או המסוגלים לעבודה במושבות החברה ובמשקיה.
  19. לייסד חברות-בת בארץ ובחוץ-לארץ לשם הגשמת מטרות החברה ולהעביר כל חלק מנכסי החברה על כל חברת-בת כזאת. לסייע ליסוד חברות שתופיות ומוסדות כלכליים אחרים ולהשתתף בהם על ידי רכישת מניות או באופן אחר ולתת להם כל תמיכה, עד כמה שמוסדות אלה עלולים להביא תועלת לחברה. להתאחד את כל חברה אחרת שמטרותיה דומות לאלה של החברה.
  20. לעשות כל עניינים אחדים הגורמים ומכוונים להגשמת המטרות הנזכרות לעיל של החברה. הרשות לחברה להרחיב את שרותה גם לאנשים שאינם חבריה, לפי התנאים שיקבעו על ידי הוועידה או המועצה של החברה.

מבנה וארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף הקובע בניר שיתופי היא האספה הכללית המתכנסת באופן שגרתי אחת לשנה. הניהול השוטף של האגודה היא בידי מנהלת בת 13 חברים הנבחרים אחת לארבע שנים. להסתדרות העובדים הייתה נציגות קבועה במוסדות של ניר שיתופי.[5]

מבנה וארגון
הגוף הקובע בניר שיתופי היא האספה הכללית המתכנסת באופן שגרתי אחת לשנה. הניהול השוטף של האגודה היא בידי מנהלת בת 13 חברים הנבחרים אחת לארבע שנים. להסתדרות העובדים הייתה נציגות קבועה במוסדות של ניר שיתופי.
סמכות הוועידה, המועצה והמנהלה מתוך התקנון

הועידה הכללית היא המוסד המוסמך העליון של ההברה. היא מקבלת דין וחשבון מפעולות המנהלה, המועצה, רואי-החשבונות, ועדת קביעת המחירים ועדת ההערכה ויתר הוועדות, דנה על הדין וחשבון, מחליטה בכל השאלות הנוגעות לחברה, קובעת תוכנית פעולה עד הועידה הבאה, קובעת קרנות למטרות שונות, כמו: קרן להתיישבות, קרן להשתלמות חקלאית, קרן חוסר-עבודה קרן לרכישת כלים ומכונות, קרן לאשראי חקלאי, קופת-מלווה, קופת-אחריות, ושאר מוסדות, אשר תמצא למועיל למטרות החברה.

הועידה הכללית מחליטה על עיקרי השיטה שלפיה נקבעים:

  1. שכר-העבודה היומית והקבלנית לכל הפועלים העסוקים בעבודות החברה.
  2. מחירי היבולים, השכר והתוצרת של משקי החברה והחברים.

הזכות ל"חברת העובדים", במקרה שהיא רואה צורך בכך, להשתתף בקביעת מחירי העבודה והתוצרת במשקים ובעבודות החברה, ואז ההחלטה מתקבלת בישיבה משתזפת של מועצת "חברת-העובדיס" ושל מועצת החברה.

הועידה בוחרת במועצה וכמנהלה ובוועדות של החברה, היא גם רשאית למסור למועצה לבחור את המנהלה, המוסדות והוועדות, כולם או מקצתם. המועצה בוחרת גם במוסדות ובוועדות שהיא בעצמה רואה בהם צורך.

המועצה תהיה בת 20-15 חבר, נבחרים בוועידה הכללית. המועצה תתאסף לא פחות מפעם לארבעה חדשים. היא תקבל דין וחשבון מהמנהלה ומהוועדות ותיתן הוראות למנהלה בכל העניינים של החברה.

המנהלה תהיה בת 11-5 חברים, מהם אהד ממונה מטעם מנהלת "חברת-העובדים" ויתרם נבחרים בוועידה הכללית מבין חברי המועצה. הרשות למנהלה לצרף אליה עוד חברים לפי דרישת העבודה והם זקוקים לאשור המועצה. הרשות למנהלה לתת לבעלי מניות בכורה, לפי חוזים מיוחדים. הדורשים אשור הועידה הכללית של החברה, באות-כוח במנהלת החברה ובמועצה ולקבוע את זכויותיה של באות-כוח זו. המנהלה מנהלת את כל עסקי החברה, חותמת בשמה על חוזים, קובעת את אופן הגשמת העבודות והנהלת העסקים והמפעלים של החברה, ממנה ומפטרת את מנהלי העבודה ושאר פקידי החברה, מנהלת את כל ענייני הכספים של החברה. הרשות למנהלה ליפות בכתב את אחד מחבריה או מי שאינו מחבריה לחתום בשמה על חוזים, לתבוע ולהיתבע לדין בכל המדרגות ולשאת ולתת בשמה עם כל מיני רשויות ושלטונות. ייפוי כוח כזה יש לו תוקף רק למשך שנה אחת.

הרשות לקבל עבודה בשם החברה אין לשום חבר או קיבוץ, כי אם למנהלת החברה או לבא-כוחה. המנהלה יכולה להכיר בכל מיני קיבוצי-פועלים בתור גופים אוטונומיים לקבלת עבודות ומפעלים מהחברה על אחריותם הם. מנהלת החברה יכולה לעשות חוזים מיוחדים עם משקיה בנוגע לחלוקת הרווח הנקי השנתי שלהם.

יש רשות לחברים העובדים באחד המשקים של חברת "ניר" לערער בכתב על החלטות מנהלת המשק לפני המנהלה של חברת "ניר", מבלי לעכב לרגל הערעור את מלוי ההחלטה, ובתנאי שכתב הערעור יוגש במשך שבועיים מיום שנודעה ההחלטה לחברים. ההחלטות של מנהלת חברת "ניר" ניתנות לערעור, בשמירת אותם התנאים, לפני המנהלה של "חברת-העובדים", שהיא הפוסק האחרון.

ההנהלה רשאית לקבל החלטות מחייבות לשם התאמה הדדית של פעולת המשקים, הקיבוצים והמפעלים השונים של החברה, לפקח ולהשגיח על הנהלת המשקים, לאשר את תוכניותיהם, לבקר את הגשמתן, לבקר ולבחון את החשבונות ואת מהלך העבודה במשקים, לתת הודאות ולכוון את פעולתם לצורכי כלל החברים וליסודות החברה ומגמתה. ההנהלה רשאית לנהל משא-ומתן עם חברות ומוסדות ישוביים וכספיים בדבר המצאה לרשותה: קרקע, בנינים, אינוונטר חי ודומם והון חוזר ליישוב חבריה.

ההנהלה רשאית לסדר את הקניה והמכירה וחלופי התוצרת של משקי החברה והחברים, מחלקת את האשראי למשקים, מוסרת חוזים, מאשרת קיבוצים להתיישבות ולעבודה קבלנית, לייעור, למטעים, להכשרה ולחרושת חקלאית, מסדרת את ההבטחה באחריות של החברים ושל ענפי המשק, מסדרת את העזרה ההדדית.

סמכויות ניר על גופים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם מימוש מטרות ניר שיתופי הוקנו לאגודה זכויות מיוחדות בתקנוני הקיבוצים והמושבים החברים בה.

ניר הוקמה על ידי ההסתדרות והמפלגות ששלטו במשק העברי והמושבים אולצו לקבל את ניר כרשות העליונה וכגוף פיקוח וביקורת. כלל זה בא לידי ביטוי ב"חוקת מושבי העובדים".

ניר שיתופי בחוקת המושבים

בפרק ב של חוקת מושבי העובדים - המושב כיחידה קואופרטיבית. נקבע כי:

  1. המושב מתאשר כחברה קואופרטיבית - בת לחברת "ניר".
  2. המושב מקבל את משקו (קרקע, אינוונטר, השקעות) מידי "ניר" או באמצעותה וחותם חוזה לפי טופס המצורף לתקנות אלו. - מושב שלא קיבל את משקו מידי "ניר" - חותם חוזה עם "ניר" על המשק. הערה: במקרה שהחוזים עם המוסד המיישב יחתמו גם על ידי המתיישב היחיד - הזכות ל"ניר" לחייב את כל מתיישב לחתום אתה על חוזה אינדיבידואלי, נוסף על החוזה עם המושב כולו.
  3. חברת "ניר" הנה באת-כוח המושב כלפי כל המוסדות המיישבים.
  4. המושב מוסר את חלקי משקו לחבריו. לחבר המקבל את המשק ניתן חופש השימוש במשק, לפי העיקרים והתנאים המוגדרים בתקנות אלה, בתקנות חברת "ניר", בחוזה אתה ובתקנות והחלטות נוספות של המושב. המשק כולו רשום על-שם המושב. על חוזה קבלת המשק מהמושב (או מ"ניר") חותמים כל הבוגרים במשפחה.
  • 11. לשם כיסוי כל ההוצאות המשותפות של המושב וכלכלת מוסדותיו ולשם "ניר" ומוסדותיה — מטיל המושב מס פרוגרסיבי על ההכנסה אשר לחבריו.
  • 12. מושב המסדר את משקו לא כדי ניצול כל שטח הקרקע הנמצא לרשותו וסגולותיו, לפי רמת החקלאות האפשרית במקום, — חייב להחזיר את עודף הקרקע ל"ניר", לפי דרישתה.
בתוך פרק ג - זיקת החבר למושב.
  • 5. החברים נדרשים לנהל פנקסי-משק לפי טופס הנקבע על ידי "ניר".
  • 6. החבר יכול למכור, להחכיר, למשכן או למסור בצורות אחרות חלק או חלקים ממשקו — רק בהסכמת המושב ו"ניר".
בתוך פרק ד - קבלת חברים ויציאתם.
  • 3. קבלת חברים למושב טעונה אשור "ניר".
  • 5. חבר היוצא את המושב בהסכמת המושב ונמצא במשקו עודף ערכים הנוצר בעמלו — חלה על המושב חובת הפיצויים בערך העודף הנזכר-לעיל. הזכות בידי החבר להביא את תביעותיו מהמושב בפני מוסדות "ניר" המיועדים לכל, שהם הפוסקים בשאלות אלה.
  • 6. חבר שאיננו ממלא את חובותיו למושב הנובעות מן התקנות או מן ההחלטות שנתקבלו באספות הכלליות — רשאי המושב להוציאו רק לפי החלטה ברוב של שלשה רבעים ממספר המצביעים באספה הכללית - ושהם שני שלישים מן הקולות הנמצאים במושב. הזכות בידי החבר המוצא לערער על הוצאתו בפני "ניר" ולהביא לפניה את תביעותיו.
  • 7. חבר שיצא או הוצא מ"ניר" רשאי להישאר חבר במושב, אם נשאר חבר נלווה ב"ניר" לפי המוגדר בתקנותיה.
  • 8. אדם שאינו חבר לחברת-העובדים אינו יכול למלא תפקיד קבע במושב, אלא אם כן ניתנה לכך הסכמה מיוחדת של "ניר". הוא הדין בנוגע לדרגת משכורתו.
בתוך פרק ו - סדרי ההנהלה במושב.
  • 2. כל החלטות המושב ניתנות לערעור בפני חברת "ניר" במשך שבועיים, מבלי לעכב את מילוין.
  • 5. לחברת "ניר" זכות הוטו בכל מקרה שהיא רואה בהחלטות האספות של המושב ובפעולות מוסדותיו פגיעה בעיקרים היסודיים של המושב. במקרה של אי-הסכמה — ההכרעה נמסרת למשפט העליון של חברת העובדים או למועצה החקלאית.
בתוך פרק ז - משפט.
  • כל ניגודים וסכסוכים במושב בין חבר לחבר, או בין חבר למושב, או בין חבר ל"ניר", או בין המושב ל"ניר", הטעונים בירור משפטי — נחתכים רק על ידי משפט החברים בתחומי "חברת-העובדים".
בתוך פרק ח - המושב וכלל העובדים.
  • 1. המושב וחבריו משתתפים בכל המפעלים הכלליים של "חברת-העובדים" ו"ניר".
  • 5. המושב אינו משתתף במוסדות משקיים ותרבותיים שמחוץ לחברת-העובדים — אלא בהסכמה מוקדמת של "ניר".
בתוך פרק ט - תקנות נוספות ושנויי תקנות.
  • 1. המושב רשאי לחוק לעצמו תקנות נוספות, שאינן עומדות בניגוד לתקנות אלו. התקנות הנוספות זקוקות לאשור "ניר".
  • 2. שנויים בתקנות הנוספות של המושב מתקבלים על ידי שני שלישים של המושב באשור "ניר".
  • 3. כל שנויים בחוקת המושבים הכללית יכולים להתקבל ברוב של שני שלישים של מועצת "ניר", באשור מועצת "חברת-העובדים".

ועדת ניר, שנבחרה בוועידה החקלאית השלישית של הסתדרות הפועלים החקלאיים הגישה לאישור המועצה החקלאית שהתקיימה בגן שמואל ב 3-5 במרץ 1927 (תרפ"ז), את חוקת משקי העובדים, שכללה את חוקת הקבוצות.[6]

ניר שיתופי בחוקת הקבוצות

ב. הקבוצה כתא לחברת-העובדים.

  1. הקבוצה מתאשרת כחברה קואופרטיבית — בת לחברת "ניר".
  2. הקבוצה מקבלת את משקה (קרקע, אינוונטר, השקעות) מידי "ניר" או באמצעותה וחותמת חוזה לפי טופס המצורף לתקנות אלו. קבוצה שלא קבלה את משקה מידי "ניר" חותמת חוזה מיוחד עם ״ניד״ על המשק.
  3. הקבוצה אחראית כחטיבה שלמה, וכן אחראי כל פרט שבה, לפני "ניר" על מלוי החוזה.
  4. חברת "ניר" היא באת-כוח הקבוצה כלפי כל המוסדות המיישבים.
  5. הקבוצה יכולה למכור, להחכיר, למשכן או למסור בצורות אחרות חלק או חלקים ממשקה רק בהסכמת "ניר".
  6. קביעת השטחים, הגבולות, הזכויות התלויות בקרקע, השכנות שבין משק של חברת-העובדים למשנהו נתונה להכרעת "ניר".
  7. קבוצה המסדרת את משקה לא כדי ניצול כל השטח הקרקעי הנמצא לרשותה וסגולותיו, לפי רמת החקלאות האפשרית במקום, — חייבת להחזיר את עודף הקרקע ל"ניר" לפי דרישתה.
  8. בשאלת הירושה מתנהגת הקבוצה בהתאם לחוקים ולתקנות, אשר יונהגו על ידי חברת-העובדים.
  9. כל משק קבוצתי נמצא ביחסים בלתי-אמצעים עם מנהלת "ניר" ועם שאר מוסדות חברת-העובדים.
  10. מוסדות הקבוצה נכנסים לפי סוגיהם לרשת המוסדות של חברת-העובדים ומתנהלים על פי חוקתם הכללית.
  11. אין הקבוצה יכולה לנהל משא-ומתן עם מוסדות יישובים וכספיים שלא בהסכמת "ניר".
  12. במקרה שבמשק הקבוצה נעשית עבודה על ידי אחד ממוסדות הברת-העובדים, — זכות הקדימה לקבוצה בקבלת העבודה, הן מקצתה והן בשלמותה, כפי יכולתה.
  13. "ניר" מבקרת ומאשרת את תוכניות המשק בהיקפו ולענפיו, בהתאמה ליסודותיה ולמגמתה, ומאשרת את מאזנה השנתי. לה זכות הביקורת על הרכוש, על החשבונות ועל מהלך העבודה.
  14. הקבוצה נדרשת לנהל פנקסי-משק לפי הטופס הנקבע על ידי "ניר".
  15. הקבוצה חייבת להגיש ל"ניר" דו"ח שנתי על המצב המשקי, הכספי והחברותי ולהמציא לה מפעם לפעם, לפי דרישתה, ידיעות על מצב העניינים.
  16. הזכות ל"ניר", כשהיא רואה צורך בכך, להשתתף בקביעת דרגת המחיה (מכסימום ומינימום), מחירי היבול והתוצרת, חלוקת הדוחים והערכת הנכסים במשק הקבוצה.
  17. הזכות לקבוצה להתאחד עם קבוצות אחרות, הן למטרות מיוחדות, הן לקיבוץ ארצי והן להתמזגות משקית שלמה — בהסכמת "ניר".
  18. החלטה על-דבר התאחדות עם קבוצות אחרות או עם קיבוץ ארצי דורשת רוב של 1 מחברי הקבוצה. החלטה על-דבר יציאה מהתאחדות כזאת או מקיבוץ ארצי — דורשת רוב פשוט.
סדרי ההנהלה בקבוצה
  1. המוסד העליון בקבוצה היא האספה הכללית.
  2. מועדי האספות הכלליות, קביעת האורגנים המנהלים, סמכותם ואופני מינויים, וכמו כן דרכי הערעור על החלטות מוסדות ההנהלה והאספות הכלליות — נקבעים בתקנות הנוספות של כל קבוצה.
  3. כל החלטות הקבוצה ניתנות לערעור בפני "ניר" במשך שבועיים, מבלי לעכב את מלוויין.
  4. החלטות רגילות באספה כללית מתקבלות ברוב דעות פשוט ומחייבות את כל חברי הקבוצה, בין שהשתתפו ובין שלא השתתפו בהצבעה. הקבוצה רשאית לקבוע בתקנותיה הנוספות עניינים מסוימים בתור יסודיים, שבהם מתקבלות החלטות ברוב יותר גדול (כגון שני-שלישים או שלשה-רבעים) ובאופני הצבעה מיוחדים (כגון שתי הצבעות עם רווח מסוים ביניהן, וכדומה).
  5. ל"ניר" זכות הוטו בכל מקדה שהיא רואה בהחלטות הקבוצה ובפעולות מוסדותיה פגיעה בעיקרים היסודיים של הקבוצה וחברת-העובדים.
  6. הנהלת הקבוצה מוציאה לפועל את כל ההחלטות וההוראות של האספה הכללית, היא באת-כוחה של הקבוצה כלפי חוץ וכלפי פנים והיא חותמת חוזים בשם הקבוצה.


משקי "הקיבוץ הדתי – איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי, אגודה שיתופית מרכזית", לא היו חברים בניר שיתופי, אלא נהנו משרותיו תמורת תשלום סכומים שונים לניר שיתופי. בתמורה לסכומים ששילמו קיבלו משקי הפועל המזרחי זכות הצבעה במחלקה להתיישבות ובוועדותיה.

הסכם בין הקיבוץ הדתי לבין המחלקה להתיישבות

הסכם נחתם ביום 8 באוקטובר 1953 בין המחלקה להתיישבות של הסתדרות הפועלים החקלאיים לבין המרכז החקלאי של הפועל המזרחי. להלן ההסכם:

הסכם זה יהיה זמני ותוקפו עד להחלטת אחד הצדדים לשנותו.

בתקופת ההסכם הזה ישלח המרכז החקלאי של הפועל המזרחי שלשה נציגים למחלקה להתיישבות; לשניים מהם תינתן זכות הצבעה, ולאחד – זכות דעה מייעצת.

שני הנציגים הנזכרים-לעיל יעבדו בפועל במחלקה להתיישבות באופן חלקי שלושה ימים בשבוע כל אחד – בתפקידים שיימסרו לידיהם תוך הסכם, וישתתפו בוועדות ובנציגויות פנים וחוץ.

בתקופת ההסכם ישלמו משקי הפועל המזרחי ל"ניר" השיתופי את התשלומים השנתיים המוטלים על כל היישובים המסונפים להסתדרות החקלאית ולפי המפתח שנקבע על ידה .

הסכומים שישולמו על ידי משקי הפועל המזרחי, כנזכר-לעיל – ירשמו בניר השיתופי בחשבון מיוחד.

אם ההסכם יבוטל, יהיה הפועל המזרחי רשאי לקבל את הסכומים ששולמו על ידי משקיו, בניכוי החובות של אותה השעה ואחוז מסוים שיקבע עבור שירותי "ניר" השיתופי.

בתקופת ההסכם ישתתף המרכז החקלאי של הפועל המזרחי בתקציב של המחלקה להתיישבות בסכום חודשי כולל – לפי בסיס שיוסכם עליו.

בתקופת ההסכם יהיו ישובי הפועל המזרחי בעלי זכויות וחובות שווים בכל הנוגע לטיפולה של ההסתדרות החקלאית.

הסכם זה אינו פוגע בחלקו של הפועל המזרחי בעליות חדשות, שנקבע על ידי הנהלת הסוכנות היהודית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום שמחון - יו"ר ניר שיתופי ויו"ר המרכז החקלאי, 28 במרץ 2013, אתר הזמן הירוק
  2. ^ אריק בשן, סוף לסכסוך הקרקעות בין כפר מסריק לכישור, באתר mynet‏, 3 במאי 2012
  3. ^ עמירם כהן, המושבים נגד אגודת ניר שיתופי: האגודה מכרה נכסים בעשרות או במאות מיליוני שקלים ללא כל דיווח על יעוד התמורה, 14 בנובמבר 2007, אתר TheMarker
  4. ^ מתוך:"חוקת 'ניר', חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים, בערבון מוגבל״, ההסתדרות החקלאית ופעולותיה (אדר תרפ״ג — תמוז תרפ״ז), דין וחשבון לוועידה השלישית של ההסתדרות הכללית
  5. ^ מתוך: "חוקת 'ניר', חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים, בערבון מוגבל״, ההסתדרות החקלאית ופעולותיה (אדר תרפ״ג — תמוז תרפ״ז), דין וחשבון לוועידה השלישית של ההסתדרות הכללית
  6. ^ ארכיון העבודה במכון לבון, IV-235-3-741
  7. ^ הופיע גם בתוך "הישג היסטורי בתמורותיו" ההתיישבות הקיבוצית והמושבית 1990-1910. עורכים: אביגיל פז-ישעיהו, יוסף גורני. קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, תשסו, עמ' 635-650