ק.א.ל.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קא"ל" מפנה לכאן. לערך העוסק בתפקיד צבאי, ראו קצין אוכלוסייה.
ק.א.ל
Logo 5 With Slogan.jpg
יאט"א
5C
ICAO
ICL
אות קריאה
CAL
שנת ייסוד 1976
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה בן-גוריון
הנהלה ישראלישראל איירפורט סיטי, ישראל
צי מטוסים 3
מספר יעדים 7
http://www.cal-cargo.com/

ק.א.ל. קווי אוויר למטען היא חברת תעופה ישראלית לשינוע מטענים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ק.א.ל. נוסדה ביוני 1976 ביוזמתו של מרדכי הוד במטרה לשבור את המונופול של אל על על הטסת תוצרת חקלאית לייצוא מישראל[1]. אל על פעלה למנוע את הקמת החברה בלחץ על משרדי הממשלה להטיל מגבלות על רישיון הפעילות של החברה[2], אך החברה הוקמה ואל על אף הסכימה להחכיר לה מטוסים[3]. על פי הרישיון שניתן לה, נאסר על החברה לרכוש מטוסים משלה והחברה הייתה חייבת לחכור מטוסים מאל על ורק אם זו סירבה הותר לה לחכור מטוסים אחרים[4].

באוגוסט 1976 החליטה הנהלת אגרקסקו להשתמש בשירותיה של החברה באופן בלעדי[5]. החברה החלה לפעול ב-2 בנובמבר 1976 וכניסתה הביאה לירידה דראסטית במחירי הטסת מטען[6][7]. בשנת 1979 הטיסה החברה כ-80% מהייצוא החקלאי המוטס במחיר של כ-800 דולר לטון[8]. בשנת 1977 חכרה החברה מטוס של חברת פליינג טייגר, אך חויבה לעשות זאת דרך חברת אל על. עתירת החברה לבג"ץ נגד החיוב נדחתה, מכיוון שנדונה לאחר שהעסקה כבר בוצעה ועל כן העתירה הייתה תאורטית[9].

לאחר שנה של פעילות עלה על שולחן הממשלה שאלת המשך הפעילות של החברה, שאלה שנגררה במשך חודשים רבים[10]. החקלאים בקשו שהחברה תקבל רישיון פעולה רחב יותר שיתיר לה לחכור מטוסים גם מחברות אחרות ולא רק מאל על ולטוס לצפון אמריקה. ועדה בראשות דן טולקובסקי קבלה את עמדתם והמליצה שהחברה תצא לדרך עצמאית[11]. מרדכי הוד, שבינתיים עבר לאל על, ביקש, לעומת זאת, להפוך את החברה לחברת בת של אל על[12] והממשלה החליטה על הקמת חברה חדשה כשותפות של החקלאים ואל על לצורך הטסת מטענים[13]. תחילה נעה החברה לכיוון שיתוף פעולה עם אל על[14] אך במהרה קא"ל המשיכה בדרכה העצמאית תוך חכירת מטוסים זרים על צוותיהם[15].

בשנת 1983 חכרה החברה מטוס של חברה צרפתית להטסת מטעניה, דבר שהביא להורדת מחירים[16]. באמצע שנות ה-80 החברה קיימה 11 טיסות שבועיות והעסיקה כ-50 עובדים[17].

עד שנת 1999 לא היו לחברה מטוסים משלה והיא חכרה מטוס עם צוות ושירותי אחזקה מאל על, למשך ששה חודשי החורף בכל שנה, כאשר כמחצית מהתוצרת מוטסת על ידי קא"ל והחצי השני על ידי אל על, בעוד בקיץ הוטסה כל התוצרת החקלאית על ידי אל על במחיר שתואם בין אל על וקא"ל[18]. בשנת 1999 רכשה קא"ל 2 מטוסים משלה[19].

בשנת 2005 הייתה החברה שותפה בהקמת מסוף מטענים נוסף בנמל תעופה בן-גוריון (ביחד עם לאופר תעופה ג.ה.י).

בעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת החברה, הוד קיבל 49% ממניות החברה והמרכז החקלאי 51%[20]. בעקבות מעבר הוד לאל על, הועברו מניותיו למועצות הייצור השונות כך שבסביבות 1995 הייתה חלוקת הבעלות 56.65% - ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות עובדים בישראל בע"מ, 17.85% - המועצה לייצור ולשיווק של פרחים, פקעות וצמחי נוי, 7.65% - מועצת הפירות ו-17.85% - המועצה לייצור ושיווק של ירקות[21]. בעקבות הזרמת כספים על ידי ניר שיתופי הגיעה חלקה של ניר שיתופי לכ-87% בעוד מועצת הצמחים, שאיחדה את מועצות הפירות, הירקות והצמחים, נותרה עם כ-13% מהבעלות בחברה[22]. בשנת 2006 בקשה התנועה הקיבוצית, שהחזיקה במחצית ממניות ניר שיתופי, למכור את חלקה בחברה לתנועת המושבים, אולם המכירה בוטלה[23]. בשנת 2010 נמכרה החברה לחברת כנפי חגי של ירום אורן ועופר גלבוע[24].

הוצאות אבטחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק ביטחון בתעופה האזרחית התשל"ז חייבת קא"ל באבטחת הטיסות שלה. בתחילה נשאה ממשלת ישראל בעלות האבטחה אולם בסוף שנת 1984 הוחלט שהחל מ-1 באפריל 1985 תישא החברה בעלות האבטחה. לאחר שנתברר לחברה שאל על מוסיפה לקבל מימון לאבטחה מהממשלה, ק.א.ל. פנתה לממשלה בדרישה לקבל גם היא מימון אבטחה, דרישה לה הצטרף שר החקלאות. אולם לאור סירובו של שר האוצר, הדרישה נדחתה והחברה עתרה לבג"ץ[25]. בעוד העתירה מחכה לפסק דין החליטה הממשלה שהחל מינואר 1995 תמומן האבטחה של אל על בשיעור שבין 66-75% ושאר חברות התעופה, כולל קא"ל, יקבלו מימון של 50%. העתירה עצמה נדחתה ברוב דעות על ידי השופטים מישאל חשין ותאודור אור, כנגד דעת נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בטענה שיש מקום לתת עדיפות לאל על כמוביל לאומי, לאור המחויבות המוטלות עליה, ולאור העובדה שסבסוד האבטחה עבור קא"ל יהווה בעצם סבסוד נוסף של החקלאות בישראל[26].

יעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כ-20 שנה בצעה קא"ל את עיקר טיסותיה לקלן בה היא ניהלה מסוף מטענים וממנה הופצה תוצרת חקלאות מישראל לכל רחבי אירופה. עם הקמת נמל התעופה למטענים בלייז', הקימה קא"ל עם אגרקסקו חברת בת לטיפול במטעני קא"ל בלייז'[27].


צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צי המטוסים של ק.א.ל
דגם כמות בצי הזמנות הערות
Boeing 747-400BCF
1
0
4X-ICC
Boeing 747-400ERF
1
0
4X-ICA
Boeing 747-400F
1
0
4X-ICB
סה"כ 3 0


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ק.א.ל. בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי הוד מציע להקים חברה להטסת תוצרת חקלאית לאירופה, דבר, 19 בפברואר 1976
    מ. יסוד, איך להטיס פרחים, דבר, 17 במרץ 1976
  2. ^ פחתו הסיכויים להקמת החברה לתובלה אווירית, דבר, 2 באפריל 1976
    השבוע פגישה להקמת החברה להטסת מטענים, דבר, 26 במאי 1976
  3. ^ תנועת המושבים במו"מ לרכישת 26% ממניות הוד ב"קאל", דבר, 22 באוגוסט 1976
  4. ^ קאל מבקשת לשחררה מהתלות ב"אל על", דבר, 13 ביולי 1980
  5. ^ אגרקסקו תמסור הובלת מטעניה בלעדית לחב' קאל, דבר, 23 באוגוסט 1976
  6. ^ קאל מתחילה לפעול ב-1 בנובמבר, דבר, 13 בספטמבר 1976
  7. ^ מרדכי הוד יטיס בשבוע הבא את הג'אמבו, מעריב, 25 באוקטובר 1976
  8. ^ הייצוא החקלאי מסבסד ייבוא, דבר, 5 בדצמבר 1979
  9. ^ ביה"ד הגבוה לצדק דחה עתירה חב' קא"ל, דבר, 20 ביוני 1977
  10. ^ רשיון קאל יוארך ל-3 חודשים, דבר, 12 בספטמבר 1977
  11. ^ אל על תמכור מניות בארקיע, דבר, 12 ביולי 1978
  12. ^ הכרעה קרובה על קאל, דבר, 15 במאי 1978
  13. ^ הצעה להקים חברה להטסת ייצוא חקלאי, דבר, 24 ביולי 1978
    נחמקין קובל על חיסול קאל, דבר, 11 באוגוסט 1978
    נמשכים המגעים להקמת חברה, דבר, 5 בספטמבר 1978
  14. ^ קאל הפסיקה הובלת מטעני ייצור תעשייתי, דבר, 22 ביוני 1978
    יוסף פריאל, אל על וקאל יצרו קרטל להובלת מטענים, דבר, 11 ביולי 1978
  15. ^ קאל שוכרת טייסים זרים - במקום ישראלים, מעריב, 4 בינואר 1979
  16. ^ דוד מושיוב, קאל חסכה 6.5 מליון דולר לאגרקסקו, דבר, 14 בנובמבר 1983
  17. ^ אהרן פריאל, קאל מצאה פתרון מירבי ליצוא החקלאי, מעריב, 20 במאי 1986
  18. ^ פסק דין בג"ץ 1703/92, סעיף 2
  19. ^ דרור מרום, ‏ק.א.ל חתמה אופציה לרכישת מטוס בואינג בארה"ב 747-200 ב-35 מיליון דולר, באתר גלובס, 6 ביולי 1999
  20. ^ הגרעון של חברת ק.א.ל., דבר, 14 בנובמבר 1977
  21. ^ פסק דין בג"ץ 1703/92, סעיף 21
  22. ^ עמירם כהן, פסק בוררות על מניות ק.א.ל: 87% שייכים לתאגיד ניר שיתופי, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2006
  23. ^ נווית זומר, קאל מטענים תימכר תמורת 120 מיליון שקלים, באתר ynet, 7 במאי 2008
  24. ^ עמירם כהן, נדחתה מכירת ק.א.ל לקבוצת ירום אורן: "צריך לקרות משהו דרמטי כדי שהעסקה תבוטל", באתר TheMarker‏, 6 במאי 2010
    עמירם כהן, קבוצת ירום אורן רכשה את ק.א.ל מהמושבים והקיבוצים ב-38 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2010
    אורלי פלג מזרחי, ‏ק.א.ל, חברה להטסת מטענים, נמכרה לכנפי חגי ב-10 מיליון דולר, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2010
  25. ^ פסק דין בג"ץ 1703/92, סעיף 3
  26. ^ פסק דין בג"ץ 1703/92, סעיפים 23-24
  27. ^ מיכל רוה, ‏קאל ואגרקסקו הקימו חברה לטיפול במטענים ומטוסים בשדה התעופה בליאז', באתר גלובס, 11 בדצמבר 1996