אגודה שיתופית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצגת התקציב באסיפה כללית של האגודה השיתופית בעפרה

אגודה שיתופית היא הגדרה ישראלית לתאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים[1].

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933 והיא קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית.

אגודות שיתופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין האגודות השיתופיות ניתן למנות את כלל הקיבוצים והמושבים, ישובים קהילתיים רבים, קואופרטיבים מסוגים שונים, דוגמת אגד ובעבר גם דן, אגודות שיתופיות לאספקת מים, אגודות צרכניות כדוגמת הצרכניות ורשתות מרכולים, חברות יצרניות כמו הארגז (עד שנת 2000), עוף העמק, קרנות פנסיה וארגונים נוספים.

אגודה שיתופית היא אחת מ-4 צורות התאגיד הפרטי כפי שמוגדר בחוק הישראלי. אגודות שיתופיות יכולות להיות מסווגות כמרכזיות או התיישבותיות. על האגודות המרכזיות נמנות "ברית פיקוח" שמטרתה לפקח חשבונאית על אגודות שיתופיות, "ברית סיוע" שמטרתה לחנך ברוח ערכי הקואופרציה ולסייע להקמה והפעלה של אגודות שיתופיות. אגודה חקלאית, יצרנית, בתחום השירותים ואגודות נוספות.

אגודה שיתופית תאגד לרוב פרטים ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת.

ניהול האגודה השיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודה שיתופית מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית, לרווחת החברים. חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה.

במושבי העובדים, בהם הייצור הוא נפרד, מטפלת האגודה השיתופית בשיווק התוצרת, ובעיבוד שטחים חקלאיים המשותפים לכל חברי המושב. בקיבוץ, בו אמצעי הייצור ותהליך הייצור הם משותפים, השיתוף מתבצע גם בתחומי הייצור, צריכה, חינוך, תרבות.

חובת חברות באגודה שיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 1998 לא היה הליך שבו חבר מושב יכול לפרוש מהאגודה השיתופית של המושב. בשנת 1998 החליט מנהל מקרקעי ישראל לאפשר לחברי מושב שאינם חברי האגודה השיתופית לחתום על חוזה ישירות מול המנהל. בשנת 2003 החליט מנהל מקרקעי ישראל החלטה דומה לגבי חלקה ב'[2]. עד שנת 2016 טרם נחתם חוזה של המינהל ישירות עם תושב במושב שלא היה חבר האגודה, עקב התמשכות הטיפול בנושא[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 2483/14, סעיף 36
  2. ^ בג"ץ 1793/03
  3. ^ 7049-05-14 באדר נגד בית נקופה מושב עובדים, פסק דין מיום 6 ביולי 2016, סעיף 9
US Department of Justice Scales Of Justice.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.