שיכון ובינוי
 | |
 | |
| בניין הנהלת החברה באיירפורט סיטי | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | שוב |
| מייסדים | ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | 1924–הווה (כ־100 שנה) |
| מיקום המטה |
 ישראל |
| משרד ראשי |
רח' הירדן 1 א', איירפורט סיטי, ישראל |
| שליטה בחברה | נתי סיידוף |
| ענפי תעשייה | בנייה, תשתיות, נדל"ן, זכיינות, התפלת מי ים, אנרגיה מתחדשת, טיפול בשפכים תעשייתיים |
| שווי שוק | 5.47 מיליארד ש"ח (3 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 8.24 מיליארד ש"ח (2023)[2] |
| רווח תפעולי | 771 מיליון ש"ח (2023)[2] |
| רווח | 310 מיליון ש"ח (2023)[2] |
| הון עצמי | 6.05 מיליארד ש"ח (2023)[2] |
| סך המאזן | 27.9 מיליארד ש"ח (2023)[2] |
| יו"ר | דורון ארבלי{{}} |
| מנכ"ל | עמית בירמן (מ"מ זמני)[1]. |
|
www | |
  | |
שיכון ובינוי בע"מ היא קבוצה עסקית גלובאלית, שבסיסה בישראל, הפועלת באמצעות חברות-בת, בתחומים כגון: תשתיות, הנדסה אזרחית, בנייה, יזמות נדל"ן, אנרגיה וזכיינות. חברות שיכון ובינוי פועלות בלמעלה מעשרים מדינות ברחבי העולם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת סולל בונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1923 החליטה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל להקים על בסיס "המשרד לעבודות ציבוריות בנין" (קואופרטיב שהוקם ב-1921[3]), את חברת "סולל בונה" (שלימים הפכה להיות חלק משיכון ובינוי) כחברה בע"מ בשליטת חברת העובדים (ארגון גג של ההסתדרות), במטרה לאגד את קבוצות הפועלים שסללו ובנו ברחבי ארץ ישראל ולהפוך לקבלן הבנייה הגדול בארץ[4]. לצורך גיוס הון לחברה הופצו מניות חברת "סולל בונה" באופן נרחב לחקלאים דרך המרכז החקלאי, לסוחרים, לבעלי מקצועות חופשיים, רופאים, מהנדסים עורכי דין וכדומה[5]. הפרויקט הגדול הראשון בו זכתה החברה היה הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים[5]. "סולל בונה", כחברה המהווה חלק מחברת העובדים, הייתה מחויבת לעקרונות הקואופרציה ובהם ערבות הדדית בין מפעלים כושלים, שנועדה לשמר אותם פעילים בעת משבר, הרתמות למשימות לאומיות (כגון קליטת עלייה, פיתוח הנגב ופיזור אוכלוסין) ותנאי עבודה ושכר הוגנים תוך שיתוף נציגי עובדים בהנהלה.
בשנת 1944 הוקמה במסגרת "סולל בונה", חברת "כור חברת חרושת ומלאכה" במטרה לרכז את מפעלי התעשייה בהם הייתה לסולל בונה בעלות משמעותית[6]. בתחילה הוכללה בה שלושה המפעלים שהיו קשורים ישירות לענף הבנייה, מפעל המתכת "וולקן" (אותו רכשה סולל בונה ב-1941)[7], מפעל הזכוכית "פניציה" (אותו רכשה סולל בונה גם ב-1941)[8] ומפעל "חב"ך - חומרי בנייה כלליים לייצור לבנים". אחר כך הוכלל ב"כור" גם מפעלי האבן של "סולל בונה" "תעשיית אבן וסיד"[9]. בשנת 1958 הפכה כור לחברה בע"מ בשם "כור תעשיות" והייתה לזרוע התעשייתית העיקרית של "חברת העובדים".
בשנת 1958, בהתאם לחזונה של שרת החוץ גולדה מאיר, חברת סולל בונה הרחיבה את פעילותה בארצות אפריקה והוקמה חברת הבת "סולל בונה ארצות חוץ".
הקמת שיכון ובינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1987 הוחלט לאחד את חברת האחות "שיכון עובדים" שהייתה איתנה כלכלית, עם "סולל בונה" שהייתה שקועה בחובות[10], באפריל אישרה הוועדה המנהלת של חברת העובדים את המיזוג[11], אך ביולי 1987 הוחלט לדחות את האיחוד[12].
בקיץ 1988, לאחר שהמשבר ב"סולל בונה" החריף הוחלט לקדם את המיזוג שוב[13]. ב-25 ביולי 1988 החליטה רשמית הוועדה המנהלת של חברת העובדים על רכישת "סולל בונה" בידי "שיכון עובדים". בראש מועצת המנהלים של חברת הגג הועמד חבר הכנסת רפאל אדרי, שהיה מנכ"ל שיכון עובדים[14]. בדצמבר 1988 פרש אדרי, לאחר שמונה לשר בלי תיק בממשלה, והוחלף בידי עוזי ורדיזר[15].
חברת שיכון ובינוי אחזקות הוקמה בפועל ב-1989, כחברת גג של שש חברות הסתדרותיות: שיכון עובדים, סולל בונה, וארבע חברות בת של סולל בונה שהועברו לשיכון ובינוי: סולל בונה בניין ותשתית, סולל בונה ארצות חוץ, תעשיית אבן וסיד וחרות. ליושב ראש החברה מונה אפרים צדקה ומנהל החברה היה עוזי ורדי-זר[16]. לאחר כשנה נמכר אבן וסיד וצמצומים בסולל בונה, יחד עם הפריחה בבנייה בעקבות העלייה מברית המועצות, העבירו את סולל בונה לרווחיות תפעולית[17].
הפרטת החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1994 ניצחה בבחירות לוועידת ההסתדרות "סיעת רם - חיים חדשים" בראשות חיים רמון. מצע הסיעה היה לרכז את פעילות ההסתדרות כאיגוד מקצועי ולחסל את ה"דו ראשיות" שבהיותה מעסיק. הביטוי המעשי למימוש מצע זה היה חיסול רוב הפעילות של "חברת העובדים", והוחל בצעדים שנועדו להביא לחיסולה הגמור ולמימוש נכסיה לשם מימון גירעונות ההסתדרות[18].
בשנת 1996 נמכרה השליטה בקבוצת "שיכון ובינוי" לחברת "אריסון השקעות" (בבעלות איש העסקים תד אריסון) ולעובדי החברה תמורת 300 מיליון שקל. כעבור שנתיים הנפיק אריסון את החברה בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-900 מיליון שקל[19]. וכבר ביום המסחר הראשון זינק מחיר המניה של "שיכון ובינוי" ב-25%, ויום לאחר מכן הוסיף שערה ועלה ב-8% נוספים[20].
בשנת 2000 הגיש השר לשעבר שמעון שיטרית תביעה נגד "חברת העובדים", חברת "שיכון ובינוי" והמנכ"ל שלה עוזי ורדיזר, בטענה כי שיכון ובינוי נמכרה לתד אריסון תמורת "נזיד עדשים"[21]. שטרית טען, כי העסקה בוצעה ללא מכרז, ולפי שווי של 300 מיליון שקל לשיכון ובינוי, בעוד שהיו גם הערכות שווי גבוהות יותר באותה עת, שהגיעו עד 800 מיליון שקל[22]. בין השאר לא נלקח בחשבון ערך הקרקעות שהחזיקה[23]. לטענתו עוזי ורדיזר הרוויח אישית מהעסקה בעקבות הנפקת החברה שנתיים אחר כך[24]. מנכ"ל חברת העובדים טען מצידו כי העסקה בוצעה לפי שווי הגון[25] לאחר מאבק משפטי שנמשך שש שנים, קבע בית המשפט העליון שהמכירה הייתה 'כשרה'[26].
ביוני 2018 מכרה אריסון השקעות את חלקה בחברה (47%) לנתי סיידוף, תמורת 1.1 מיליארד ש"ח[27].
בספטמבר 2020 תמיר כהן מונה למנכ"ל החברה[28], תפקיד אותו סיים ביוני 2024 בשל חילוקי דעות עם בעל השליטה[29], ובמקומו מונה עמית בירמן[1].
זרועות פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברות הקבוצה מעורבות בפרויקטים גדולים בישראל ובעולם, בתחומי התשתיות, בנייה, יזמות, שכונות למגורים, מבני מסחר וציבור וכן בהקמה, מימון והפעלה של מיזמים בתחומי תשתיות התחבורה, טיהור והתפלת מים ואנרגיה.
- שיכון ובינוי - זכיינות (concessions) – חטיבת הזכיינות של שיכון ובינוי מתמחה בפיתוח והוצאה לפועל של פרויקטי PPP - Public Private Partnership, בישראל ובעולם, בתחומי התחבורה, ההתפלה והמים, מתקנים רב תכליתיים ופרויקטים בתחום האנרגיה. הקבוצה מפתחת ומיישמת פרויקטי B.O.T - Build-Operate-Transfer (בנה-הפעל-העבר) גלובליים, בהם בישראל: כביש 6, מנהרות הכרמל; מתקן התפלת מים בחדרה (שחלקה בו נמכר בדצמבר 2023 תמורת 183 מיליון ש"ח[30]), קריית המודיעין, קריית התקשוב, הכביש הפרימטראל המזרחי בקונדינמרקה שבקולומביה ועוד.
- שיכון ובינוי - אס. בי. איי. תשתיות בע" מ (S.B.I.) – חטיבת התשתיות הבינלאומית של שיכון ובינוי. החברה פועלת ברחבי העולם: במערב אפריקה - ניגריה, חוף השנהב, גאנה, רפובליקת בנין; במזרח אפריקה - אוגנדה, קניה, טנזניה; במרכז אמריקה - גואטמלה; במרכז אירופה - רומניה; ובאסיה - אזרבאיג'אן.
- שיכון ובינוי - סולל בונה – החטיבה הביצועית של שיכון ובינוי בישראל. סולל בונה היא מהחברות המובילות בישראל בתחום קבלנות הבנייה, התשתיות ועבודות העפר לבנייה. החברה הייתה מעורבת לאורך השנים בפרויקטים לאומיים חשובים רבים. על לקוחות החברה בארץ נמנים משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וכן רשויות מקומיות.
- שיכון ובינוי - נדל"ן – חטיבת ייזום הנדל"ן בישראל של שיכון ובינוי. מאז הקמתה בשנת 1933, תחת השם "שיכון עובדים", שותפה החברה בבניית פרויקטים בארץ. פרויקטים חדשים, החל משנת 2009, נבנים בהתאם לתקן הישראלי לתכנון ובנייה ירוקה (תקן 5281). החברה עוסקת גם בפיתוח ובשיווק של שטחים המיועדים למתחמי משרדים, מסחר או פנאי, תוך התחשבות במגמות עולמיות של מיחזור, התייעלות אנרגטית וסביבה ירוקה.
- שיכון ובינוי אירופה – חטיבת הנדל"ן הבינלאומית של שיכון ובינוי הפועלת בעיקר במזרח אירופה, במדינות: צ'כיה, הונגריה, רומניה, פולין וסרביה, ועוסקת בתחומי יזמות הנדל"ן: מגורים, משרדים ומרכזים מסחריים[31]. החטיבה הוקמה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 כפיצול של פעילות סולל בונה ארצות חוץ[32]. בין השאר החלה בהקמת מרכזים לוגיסטיים בשיתוף חברת ממן - מסופי מטען וניטול[33], בפרויקטים למגורים ומרכזים מסחריים בשיתוף חברת אפי נכסים[34]. ב-2002 קיבלה חוזה להקמת כביש אגרה בצ'כיה, בהיקף של יותר ממיליארד דולר[35]. אולם שנה אחר כך בוטל הפרויקט, מאחר שהחברה זכתה בו ללא מכרז והמימון שלו הגיע דרך האיחוד האירופי, המחייב מתן עבודות ציבוריות רק במכרז תחרותי[36].
- שיכון ובינוי - ארצות הברית – פעילה בארצות הברית משנת 2012, מטה החברה פועל בעיר פיטסבורג, פנסילבניה. החברה פועלת באמצעות חברות בנות בתחומי התשתיות, זיכיונות ובנייה. S&B USA מפתחת ובונה פרויקטי תשתית מורכבים ומתמחה בפרויקטים של שותפות ציבורית-פרטית (PPP) ופרויקטי Design-Build, בהם היזם והקבלן אחראים על ניהול מגה פרויקטים, לרבות היבטי מימון, תכנון, היתר, תחזוקה והפעלה.
- חרות הנדסה ומערכות - חברה שחלה את דרכה בשנת 1919, כקואופרטיב לביצוע עבודות שרברבות בירושלים[37]. בהמשך עברה לבעלות קבוצת סולל בונה[38], והחלה לעסוק גם בהתקנת מערכות ביוב, מיזוג־אוויר, חשמל ומעליות[39]. עם הקמת שיכון ובינוי אחזקות ב-1989, חרות עברה לבעלותה[40]. ב-2004 חברת חרות הפכה לחברת בת של חברת שיכון עובדים[41], וב-2008 נמכרה לחברת אלקטרה[42].
חשד לפלילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפברואר 2018 נפתחה חקירה גלויה נגד החברה, בחשד לביצוע עבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. במסגרת הפרשה נחשדת החברה במתן שוחד שבמסגרתה הועברו לכאורה תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים. ב-12 באוגוסט באותה השנה נחקרו בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון, ואפרת פלד המכהנת כמנהלת העסקים בפועל של אריסון, ביחידת להב 433[43]. בפברואר 2021 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את החברה ואחדים מבכיריה[44]. בנובמבר 2021 פורסם שהחברה מנהלת משא ומתן עם פרקליטות מיסוי וכלכלה להשגת הסדר טיעון בפרשה זו[45]. כן נסגר תיק החקירה בעניינן של אריסון ופלד[46].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שיכון ובינוי
- שיכון ובינוי בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- שיכון ובינוי בע"מ, באתר "מאיה"
- שיכון ובינוי בע"מ, באתר גלובס
- שיכון ובינוי, באתר Crunchbase (באנגלית)
- אתר שיכון ובינוי נדל"ן
שוקי שדה, "באפריקה תהיה אפריקאי - כאן כולם לוקחים ונותנים שוחד", באתר TheMarker, 1 במרץ 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עמית בירמן סמנכ"ל הכספים בשיכון ובינוי מונה למנכ"ל הזמני | כלכליסט, באתר calcalist, 2024-07-07
- ^ 1 2 3 4 5 שיכון ובינוי: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ החלטות מועצת הסתדרות הבנין, דואר היום, 20 ביולי 1923
- ^ מאת הסתדרות העובדים העברים הכללית בא"י - לפועלי הבניין, הארץ, 23 בדצמבר 1923
- ^ 1 2 השבוע של "סולל בונה", הפועל הצעיר, 21 בדצמבר 1923
- ^ הונה של כור חצי מיליון לא"י, משמר, 7 ביוני 1944
- ^ סולל בונה רכש את וולקן, דבר, 3 בספטמבר 1941
- ^ בית החרושת פיניציה לסולל בונה, דבר, 28 בינואר 1941
- ^ חברת כור מגדילה הונה ברבע מיליון לירות, דבר, 21 במרץ 1945
- ^ אורי גינוסר, הוחלט עקרונית להקים גוף שימזג את סו"ב עם שיכון עובדים, מעריב, 3 במרץ 1987
אורי גינוסר, יש סיכוי לאיחוד על תנאי, מעריב, 10 במרץ 1987 - ^ אלעזר לוין, רפי אדרי מספח את סולל בונה, חדשות, 7 באפריל 1987
- ^ אלעזר לוין, נדחה האיחוד בין שיכון עובדים וסולל בונה, חדשות, 30 ביוני 1987
- ^ אלעזר לוין, מחריף המשבר בסולל בונה: אין כסך לתשלום משכורות יוני ל-4,500 עובדים, חדשות, 14 ביולי 1988
אלעזר לוין, "סולל בונה תפסיד השנה כ-100 מיליון שקל ותפשוט רגל בקרוב", חדשות, 17 ביולי 1988 - ^ עידו טל, רפי אדרי נאלץ לרכוש אח סולל־בונה, חדשות, 26 ביולי 1988
- ^ אלעזר לוין, מנכ״ל סולל בונה יתמנה גם למנכ״ל שיכון עובדים, חדשות, 23 בדצמבר 1988
- ^ אסתר גולדברשט, על הפיגומים משפצים את שיכון עובדים, מעריב, 4 באוגוסט 1989
- ^ אסתר גולדברשט, בנקאי בונה, מעריב, 18 בדצמבר 1990; המשך; המשך
- ^ הדס מגן, חיים רמון: מכרתי את שיכון ובינוי ביוקר - מי שקנה אותה הוא אידיוט ומטומטם, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2003
- ^ שלמה פרידמן, שיכון ובינוי: תד אריסון מוציא לבורסה את קבוצת הבנייה והקבלנות הגדולה בארץ, באתר גלובס, 9 ביוני 1998
- ^ אריסון פגש את העובדים שמכרו, באתר גלובס, 15 ביוני 1998
- ^ מאת יצחק דנון, קבוצת אריסון: תביעתו של שמעון שטרית על מכירת שו"ב - מטעמים פוליטיים, באתר גלובס, 25 בדצמבר 2000
- ^ הדס מגן, ההתנגשות על שיכון ובינוי, באתר גלובס, 18 בספטמבר 2003
יצחק דנון, שמעון שטרית: במכירת שיכון ובינוי לאריסון נפלו פגמים והיא פסולה, באתר גלובס, 24 במרץ 2003 - ^ חיים ביאור, שמעון שטרית: 4,800 דונם בבעלות שיכון ובינוי לא מצאו ביטוי בתשקיף לבורסה, באתר הארץ, 24 במרץ 2003
- ^ אסף ברגרפרוינד, שטרית העיד בעניין מכירת שיכון ובינוי: "כל השותפים עשו פה קומבינה", באתר הארץ, 13 ביוני 2003
- ^ חיים ביאור, מנכ"ל חברת העובדים לשעבר: גם היום הייתי מוכר את שיכון ובינוי באותם תנאים, באתר TheMarker, 15 ביולי 2003
- ^ עודד ארבל, העליון: מכירת שיכון ובינוי על ידי ההסתדרות - כשרה, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2006
- ^ קובי ישעיהו, הושלמה העברת השליטה בשיכון ובינוי מאריסון לסיידוף, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2018
- ^ עומרי כהן, בשיכון ובינוי מבקשים למנות את תמיר כהן גם לתפקיד המנכ"ל, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2020
- ^ שטרנליכט, חזי (2024-06-30). "תמיר כהן מתפטר מניהול שיכון ובינוי: ינסה לרכוש את השליטה". Globes. נבדק ב-2024-07-29.
- ^ הנדון: השלמת העסקה למכירת החזקות החברה בזכיין מתקן התפלת מי-ים בחדרה, באתר מאיה, 12 בדצמבר 2023
- ^ יורם גביזון, שיכון ובינוי נותנת גז: תפתח את פעילויות האנרגיה הירוקה והנדל"ן באירופה, באתר TheMarker, 6 בינואר 2020
- ^ אלעזר לוין, שיכון ובינוי מעבירה חלק מפעילותה למזרח אירופה, באתר גלובס, 29 ביוני 2000
- ^ איי אונליין, ממן, שיכון ובינוי ו-אשל הירדן הקימו חברה משותפת במזרח אירופה, באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2000
- ^ מיכאל רוכוורגר, לב לבייב חובר לשרי אריסון בהונגריה: אפי אירופה ושיכון ובינוי יקימו פרויקט דירות, מסחר ובתי מלון, באתר TheMarker, 18 בנובמבר 2007
- ^ רותם שטרקמן, פרויקט של מיליארד דולר לשיכון ובינוי בצ'כיה, באתר TheMarker, 7 ביוני 2002
- ^ סוכנויות הידיעות, ממשלת צ'כיה החליטה לבטל את ההתקשרות עם שיכון ובינוי לבניית כביש אגרה במדינה, באתר TheMarker, 31 במרץ 2003
- ^ קואופרטיב "חרות" - כל מיני אינסטלציות מים וקנליזציה ירושלים, הארץ, 6 באוגוסט 1923
מה הוא " חרות?" קואופרטיב הסתדרותי, או קואופרטיב של נותני עבודה בע"מ, דואר היום, 12 בספטמבר 1935 - ^ סולל בונה בע"מ - המרכז הקבלני של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל, ידיעות עיריית תל אביב, 15 ביוני 1952
עובדי "חרות": לא רוצים להיות חטיבה בסולל בונה, חדשות, 14 באוגוסט 1986 - ^ גדל מחזור "חרות" ב־1963, למרחב, 9 באוגוסט 1964
"חרות" קיבלה הסוכנות למעליות "ווסטינגהאוז", דבר, 8 ביולי 1974 - ^ עידו טל, עוזי ורדיזר מונה כמנכ"ל שיכון ובינוי אחזקות בע״מ, חדשות, 26 ביולי 1989
- ^ TheMarker digital, חברת חרות תמוזג לתוך שיכון עובדים ותהפוך לחטיבה עצמאית, באתר TheMarker, 22 במרץ 2004
- ^ מיכאל רוכוורגר, שיכון ובינוי ממשיכה לממש נכסים שלא בליבת פעילותה: מכרה את חרות של שיכון עובדים לאלקטרה בע"מ ב-12 מיליון שקל, באתר TheMarker, 4 במרץ 2008
- ^ משה נוסבאום, אשת העסקים שנחקרה: שרי אריסון, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2018
- ^ גלעד מורג, פרשת שיכון ובינוי: נשקלת העמדה לדין בכפוף לשימוע בחשד לשוחד, באתר ynet, 15 בפברואר 2021
- ^ אבישי גרינצייג, 200 מיליון שקל תמורת הסרת סעיף השוחד: שיכון ובינוי במו"מ מתקדם להסדר טיעון, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2021
- ^ אפרת נוימן, פרשת השוחד בשיכון ובינוי: נסגר תיק החקירה נגד שרי אריסון ואפרת פלד, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2021
| אריסון השקעות | ||
|---|---|---|
| החזקות נוכחיות | בנק הפועלים (2.47%) • Miya | 
|
| החזקות בעבר | שיכון ובינוי (47%) • נירלט (50%) • יורוקום (30%) • אורבונד (100%) • המ-לט (9%) • תעשיות מלח לישראל (100%) | |
