נישואים בין-עדתיים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נישואים בין-עדתיים הם נישואים בין בני קבוצות אתניות שונות. בישראל, נהוג לציין באמצעות מונח זה נישואים בין בני העדות השונות בחברה היהודית - בדרך כלל בין מזרחים ואשכנזים, או לנישואין בין צברים (ילידי הארץ) לבין עולים חדשים.

רקע ומחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שישראל היא ארץ של מהגרים, נישואין מעורבים בין קבוצות מקור שונות נחשבו מאז ומתמיד לסימן של כור היתוך אידאולוגי.[1]

החברה הישראלית מתאפיינת בריבוי שסעים על רקע דתי, חברתי-כלכלי ועדתי.[2] רוב המחקרים על נישואין בין עדתיים מבחינים בין שתי קבוצות אתניות: "מזרחים" (יוצאי אסיה-אפריקה) ו"אשכנזים" (יוצאי אירופה-אמריקה). ההבדלים בין הקבוצות מתבטאים בצורות שונות: מאפיינים תרבותיים, היסטוריית ההגירה לארץ, היבטים דמוגרפיים ועוד.

צאצאי נישואים בין עדתיים לפי קבוצות גיל ב-1995 : 5.3% בקבוצת הגיל 40 – 43, 16.5% בגילאי 20 – 21, ו-25.1% בגילאי 10 – 11. הנתונים מתוך : Barbara S. Okun, Orna Khait-Marelly 2006.

מאז הקמת במדינה היהודית נישואין בין יהודים אשכנזים ובין יהודים ספרדים-מזרחים גדלו ב-9% בשנות ה-50 וב-25% בסוף שנות ה-80 ומאז המצב יציב וללא שינוי.[3] המחקר של גשור ואוקן (2003), הראה כי שיעור הנישואין הבין עדתיים עולה ככל שחולף הזמן. בהתאם לכך, ילידי ישראל נטו יותר להתחתן מחוץ לקבוצתם האתנית, מאשר אלו שנולדו מחוץ לישראל.[4] ככל שנישואי בין-עדתיים הפכו נפוצים יותר, תהליך ה"המרה" הפך פחות דומיננטי, ודפוסי הנישואין הראו נטייה של משכילים להינשא אלו לאלו וכי נישואין בין-עדתיים נפוצים יותר בקרב המשכילים יותר.[5]

במחקרה של ברברה אוקן (2004), נטען כי קבוצת הצאצאים מנישואין הבין-עדתיים אינם מייצרים זהות אתנית לאומית חדשה, אינם מייסדים קבוצה מלוכדת, ואף אינם חולקים זהות משותפת. אוקן מוצאת הסבר חלקי בכך שצאצאי נישואין בין-עדתיים מהווים קבוצה ללא גבולות אתניים ברורים בחברה היהודית בישראל. מתוך כך קיים הצורך להתייחס לנישואין מעורבים בין יהודים ללא יהודים ו/או לכאלה שאינם נחשבים כיהודים.[6]

כיוון שההנחה היא כי אנשים מעדיפים להינשא לבני קבוצות חברתיות דומות לשל עצמם מבחינה תרבותית ואתנית, שיעור הנישואין בין שתי הקבוצות מהווה בעקיפין מדד למידת הקרבה התרבותית ביניהם. אפשר לומר כי עלייה בשיעור הנישואין הבין-עדתיים מעידה על ירידת החשיבות של הזהות העדתית בישראל.[7]

נכון ל-2013, 12% מנישואי האתיופים בישראל (9% מהגברים ו-14% מהנשים) היו לבני-זוג שאינם אתיופים.[8]

אתגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואין בין עדתיים מושפעים לעיתים קרובות מגורמים חיצוניים היכולים ליצור דיסוננס וחוסר הסכמה במערכות היחסים.

צבן (2007), טוענת כי ישנה עובדה שאדם שהוא ישראלי יהודי, המתחתן עם זר, מפר את נורמת האנדוגמיה האתנית והדתית. מצב זה מעמיד אותו על מעין אזור גבול ומייצר עבורו חוויה של "להיות על הגבול". הזוגיות שלו מחייבת אותו לבחון ולהגדיר מחדש באופן רפלקטיבי את השייכות שלו למערכות השונות - משפחה, חברים, קהילה, מדינה, חברה, תרבות, דת. מנגד, המערכות שאליהם הוא משתייך נדרשים לבחון מחדש את איכות השייכות שלו אליהם בעקבות המצב החדש.[9] נושאים בעייתיים המתעוררים בהמשך כוללים כיצד יגודלו ויחונכו הילדים ומנהגים דתיים שונים. התמודדות עם גזענות ממקורות חיצוניים גם היא נושא נפוץ ומהווה פוטנציאל לקונפליקט.[10]

קשיים במחקרים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעייתיות במחקרים היא כפולה, הן עקב מיעוט המחקרים והן עקב מיעוט הנתונים. לכך מצטרפת מדיניות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהציבה אתגר בחקר נישואים בין-עדתיים ובדפוסים סוציולוגים של צאצאיהם. מאחר שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבדק אך ורק מוצא האב ולא הסב, נוצרת בעייתיות לחוקרים בבואם לחקור את סיווג השנתונים שנולדו בעשורים האחרונים, שבהם רבים נולדו להורים שנולדו בארץ. בעייתיות זו, מנסים החוקרים לעקוף בעזרת נתונים ממפקד האוכלוסין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barbara S. Okun, Orna Khait-Marelly. 2006. Socioeconomic Status and Demographic Behavior of Adult Multiethnics: Jews in Israel. (forthcoming).
  • Barbara S. Okun. 2004. Insight into Ethnic Flux: Marriage Patterns among Jews of Mixed Ancestry in Israel, Demography, Vol. 41, No. 1.
  • Barbara S. Okun. 2001. The Effects of Ethnicity and Educational Attainment on Jewish Marriage Patterns: Changes in Israel, 1957-1995, Population Studies, Vol. 55, No. 1.
  • Gshur, Benny and Barbara S. Okun. 2003. Generational Effects on Marriage Patterns among Israeli Jews. Journal of Marriage and Family.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Remennick, Larissa. "Exploring intercultural relationships: A study of Russian immigrants married to native Israelis." Journal of Comparative Family Studies (2009): 719-738.
  2. ^ דן הורוביץ ומשה ליסק, מצוקות באוטופיה: ישראל - חברה בעומס־יתר, עם עובד, תל אביב 1990.
  3. ^ Shavit, Yossi, ed. Stratification in higher education: A comparative study. Stanford University Press, 2007.
  4. ^ Gshur, B. & Okun, B. (2003). Generational Effects on Marriage Patterns among Israeli Jews. Journal of Marriage and Family.
  5. ^ Okun, B. (2001). The Effects of Ethnicity and Educational Attainment on Jewish Marriage Patterns: Changes in Israel, 1957-1995. Population Studies, Vol. 55, No. 1.
  6. ^ Okun, B. (2004). Insight into Ethnic Flux: Marriage Patterns among Jews of Mixed Ancestry in Israel. Demography, Vol. 41, No. 1.
  7. ^ Schmelz, Usiel Oskar, Uri Avner, and Sergio Della Pergola. Ethnic differences among Israeli Jews: A new look. Vol. 22. Institute of Contemporary Jewry, Hebrew University of Jerusalem, 1991.
  8. ^ האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל, באתר הלמ"ס.
  9. ^ צבן, ה. (2007) שייכות והשתייכות מחדש: מקרה הבוחן של נישואים מעורבים בין ישראלי-יהודים לזרים. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי החברה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
  10. ^ Mcfadden, John, and James L. Moore III. "Intercultural marriage and intimacy: Beyond the continental divide." International Journal for the Advancement of Counselling 23.4 (2001): 261-268.