לדלג לתוכן

נישואים בין-עדתיים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נישואים בין-עדתיים הם נישואים בין בני קבוצות אתניות שונות. בישראל המונח מתייחס לנישואים בין בני עדות שונות בחברה היהודית, לרוב מזרחים ואשכנזים, או לנישואים בין צברים (ילידי הארץ) לבין עולים חדשים.

רקע ומחקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שישראל היא ארץ של מהגרים, נישואים מעורבים בין קבוצות מקור שונות נחשבו מאז ומתמיד לסימן של כור היתוך אידאולוגי.[1]

החברה הישראלית מתאפיינת בריבוי שסעים על רקע דתי, חברתי-כלכלי ועדתי.[2] רוב המחקרים על נישואים בין-עדתיים מבחינים בין שתי קבוצות אתניות: "מזרחים" (יוצאי אסיה-אפריקה) ו"אשכנזים" (יוצאי אירופה-אמריקה). ההבדלים בין הקבוצות מתבטאים בצורות שונות: מאפיינים תרבותיים, היסטוריית ההגירה לארץ, היבטים דמוגרפיים ועוד.

צאצאי נישואים בין-עדתיים לפי קבוצות גיל ב-1995: 5.3% בקבוצת הגיל 40–43, 16.5% בגילאי 20–21, ו-25.1% בגילאי 10–11. הנתונים מתוך: Barbara S. Okun, Orna Khait-Marelly 2006.

מאז הקמת המדינה היהודית, שיעור הנישואים בין יהודים אשכנזים ובין יהודים ספרדים-מזרחים הגיע ל-9% בשנות ה-50 ול-25% בסוף שנות ה-80 ומאז המצב יציב וללא שינוי.[3] המחקר של גשור ואוקן (2003) הראה כי שיעור הנישואים הבין-עדתיים עולה ככל שחולף הזמן. בהתאם לכך, ילידי ישראל נטו יותר להתחתן מחוץ לקבוצתם האתנית, מאשר אלו שנולדו מחוץ לישראל.[4] ככל שנישואים בין-עדתיים הפכו נפוצים יותר, תהליך ה"המרה" הפך פחות דומיננטי, ודפוסי הנישואים הראו נטייה של משכילים להינשא אלו לאלו וכי נישואים בין-עדתיים נפוצים יותר בקרב המשכילים יותר.[5]

במחקרה של ברברה אוקן (2004) נטען כי צאצאי הנישואים הבין-עדתיים אינם מייצרים זהות אתנית לאומית חדשה, אינם מייסדים קבוצה מלוכדת, ואף אינם חולקים זהות משותפת. אוקן מוצאת הסבר חלקי בכך שצאצאי נישואים בין-עדתיים מהווים קבוצה ללא גבולות אתניים ברורים בחברה היהודית בישראל. מתוך כך קיים הצורך להתייחס לנישואים מעורבים בין יהודים ללא יהודים ו/או לכאלה שאינם נחשבים כיהודים.[6]

כיוון שההנחה היא כי אנשים מעדיפים להינשא לבני קבוצות חברתיות דומות לשל עצמם מבחינה תרבותית ואתנית, שיעור הנישואים בין שתי הקבוצות מהווה בעקיפין מדד למידת הקרבה התרבותית ביניהן. אפשר לומר כי עלייה בשיעור הנישואים הבין-עדתיים מעידה על ירידת החשיבות של הזהות העדתית בישראל.[7]

נכון ל-2021, 18% מנישואי האתיופים בישראל (16% מהגברים ו-19% מהנשים) היו לבני-זוג שאינם אתיופים.[8]

נישואים בין-עדתיים מושפעים לעיתים קרובות מגורמים חיצוניים היכולים ליצור דיסוננס וחוסר הסכמה במערכות היחסים.

צבן (2007) טוענת כי ישראלי יהודי שמתחתן עם זר מפר את נורמת האנדוגמיה האתנית והדתית. מצב זה מעמיד אותו על מעין אזור גבול ומייצר עבורו חוויה של "להיות על הגבול". הזוגיות שלו מחייבת אותו לבחון ולהגדיר מחדש באופן רפלקטיבי את השייכות שלו למערכות השונות – משפחה, חברים, קהילה, מדינה, חברה, תרבות, דת. מנגד, המערכות שהוא משתייך אליהן נדרשות לבחון מחדש את איכות השייכות שלו אליהן בעקבות המצב החדש.[9] נושאים בעייתיים המתעוררים בהמשך כוללים את אופן הגידול והחינוך של הילדים, מנהגים דתיים שונים ועוד. התמודדות עם גזענות ממקורות חיצוניים גם היא נושא נפוץ ומהווה פוטנציאל לקונפליקט.[10]

קשיים במחקרים בתחום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעייתיות במחקרים היא כפולה, הן עקב מיעוט המחקרים והן עקב מיעוט הנתונים. לכך מצטרפת מדיניות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהציבה אתגר בחקר נישואים בין-עדתיים ובדפוסים סוציולוגים של צאצאיהם. מאחר שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבדק אך ורק מוצא האב ולא הסב, נוצרת בעייתיות לחוקרים בבואם לחקור את סיווג השנתונים שנולדו בעשורים האחרונים, שבהם רבים נולדו להורים שנולדו בארץ. החוקרים מנסים לעקוף בעייתיות זו בעזרת נתונים ממפקד האוכלוסין.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Barbara S. Okun, Orna Khait-Marelly. 2006. Socioeconomic Status and Demographic Behavior of Adult Multiethnics: Jews in Israel. (forthcoming).
  • Barbara S. Okun. 2004. Insight into Ethnic Flux: Marriage Patterns among Jews of Mixed Ancestry in Israel, Demography, Vol. 41, No. 1.
  • Barbara S. Okun. 2001. The Effects of Ethnicity and Educational Attainment on Jewish Marriage Patterns: Changes in Israel, 1957-1995, Population Studies, Vol. 55, No. 1.
  • Gshur, Benny and Barbara S. Okun. 2003. Generational Effects on Marriage Patterns among Israeli Jews. Journal of Marriage and Family.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Remennick, Larissa. "Exploring intercultural relationships: A study of Russian immigrants married to native Israelis." Journal of Comparative Family Studies (2009): 719-738.
  2. ^ דן הורוביץ ומשה ליסק, מצוקות באוטופיה: ישראל - חברה בעומס־יתר, עם עובד, תל אביב 1990.
  3. ^ Shavit, Yossi, ed. Stratification in higher education: A comparative study. Stanford University Press, 2007.
  4. ^ Gshur, B. & Okun, B. (2003). Generational Effects on Marriage Patterns among Israeli Jews. Journal of Marriage and Family.
  5. ^ Okun, B. (2001). The Effects of Ethnicity and Educational Attainment on Jewish Marriage Patterns: Changes in Israel, 1957-1995. Population Studies, Vol. 55, No. 1.
  6. ^ Okun, B. (2004). Insight into Ethnic Flux: Marriage Patterns among Jews of Mixed Ancestry in Israel. Demography, Vol. 41, No. 1.
  7. ^ Schmelz, Usiel Oskar, Uri Avner, and Sergio Della Pergola. Ethnic differences among Israeli Jews: A new look. Vol. 22. Institute of Contemporary Jewry, Hebrew University of Jerusalem, 1991.
  8. ^ האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל, באתר הלמ"ס.
  9. ^ צבן, ה. (2007) שייכות והשתייכות מחדש: מקרה הבוחן של נישואים מעורבים בין ישראלי-יהודים לזרים. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי החברה, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
  10. ^ Mcfadden, John, and James L. Moore III. "Intercultural marriage and intimacy: Beyond the continental divide." International Journal for the Advancement of Counselling 23.4 (2001): 261-268.