נישואים בין-עדתיים בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מחסור במקורות אמינים ואי-אובייקטיביות. ייתכן ותראו פירוט בדף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נישואים בין-עדתיים הם נישואים בין בני קבוצות אתניות שונות. בישראל, נהוג לציין באמצעות מונח זה נישואים בין בני העדות השונות בחברה היהודית - בדרך כלל בין מזרחים ואשכנזים.[דרוש מקור]

מחקרים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים הראשונים לקום המדינה, על אף קיומם של נישואים בין-עדתיים, שיעורם לאורך השנים היה נמוך[דרוש מקור] והביא להומוגניות יחסית של שתי הקבוצות העדתיות בישראל. דבר זה הוביל לכך שהמחקרים על הקבוצות האתניות היהודיות בישראל נוטים להתרכז בשתי הקבוצות הגדולות, למרות השכיחות העולה עם השנים של נישואים בין-עדתיים. אולם, ממצאים שמתייחסים לשנות ה-90 מצאו ששיעור הנישואים הבין עדתיים עולה בהתמדה, ואלה מהווים כיום חלק ניכר מסך הנישואים בישראל .

באופן משמעותי, רוב הנישואים שאחרי העלייה ההמונית בשנות החמישים בחברה היהודית בישראל, היו הומוגמים, בתוך שתי הקבוצות האתניות האשכנזים והמזרחים. אך שיעור הנישואים בין הקבוצות עלה לאורך השנים כפי שהראה מפקד האוכלוסין. בשנים 1957 – 1961, שיעור הנישואים הבין-עדתיים עמד על כ-14% ואילו בתחילת שנות התשעים שיעור זה עלה לכ-28%, לפי מחקרן ב-2006 של ברברה אוקן ואורנה חייט-מראלי מהאוניברסיטה העברית.

מחקר קודם של אוקן יחד עם גשור (Gshur and Okun) מ-2003 הצביע על כך ששיעור הנישואים הבין עדתיים עולה ככל שחולף הזמן. לפיכך, ילידי ישראל נטו יותר להתחתן מחוץ לקבוצתם האתנית, מאשר אלו שנולדו מחוץ לישראל. בנוסף, הצביעה אוקן ממחקרה ב-2001 וב-2004 על תהליך של "המרה", דפוס סלקטיבי של נישואים בשנות החמישים, השישים והשבעים. בתהליך זה בן או בת זוג ממוצא מזרחי נטו להתחתן עם אשכנזים, שזוהו כקבוצה הדומיננטית בישראל, אם לבן או בת הזוג המזרחים היה סטטוס סוציו-אקונומי גבוה יותר מאשר של בן או בת הזוג האשכנזים איתם הם התחתנו. אך ככל שנישואים בין-עדתיים הפכו נפוצים יותר, תהליך ה"המרה" הפך פחות דומיננטי ודפוסי הנישואים הראו נטייה של משכילים להינשא אלו לאלו וכי נישואים בין-עדתיים נפוצים יותר בקרב המשכילים יותר.

עם זאת, לפי אוקן וחייט-מראלי, תהליך ה"המרה" שחל בשנות החמישים עד השבעים, לא הוביל לצמצום הפערים בין אשכנזים מזרחים:

הניתוח מצביע על כך שדפוס הנישואים המעורבים הסלקטיוויים של שנות ה-60 וה-70 הספיק להשפיע על הפערים בחברה ולתרום להרחבתם. עקב דפוס הנישואים בתקופה זו, קבוצת המזרחים המשכילים נגרעה מתוך כלל קבוצת המזרחים והצטרפה לקבוצה החדשה של המעורבים. וכיוון שלהשכלת ההורים יש השפעה חזקה על השכלת הילדים, ילדיהם של הזוגות המזרחים הם בעצמם פחות משכילים באופן יחסי. כלומר, אם כלל המזרחים המשכילים היו בעבר מתחתנים בתוך העדה, רמת ההשכלה של העדה כיום הייתה גבוהה יותר. לפי החוקרות, אצל אשכנזים, לעומת זאת, חל תהליך הפוך: ילדיהם של הפחות משכילים, שהתחתנו עם מזרחים, הצטרפו לקבוצת המעורבים. כתוצאה מכך, ממוצע ההשכלה של קבוצת האשכנזים הינו גבוה יותר יחסית למציאות בה לא היו מתקיימים נישואים מעורבים.

עפרי אילנימחקר: נישואים מעורבים לא צימצמו הפער העדתי, באתר הארץ, 21.1.2007

בנוסף הצביעה אוקן במחקרה מ-2004[1] כי קבוצה זו של צאצאי הנישואים הבין-עדתיים אינם מייצרים זהות אתנית לאומית חדשה, אינם מייסדים קבוצה מלוכדת ואף אינם חולקים זהות משותפת. פרשנות חלקית היא מוצאת בכך שצאצאי נישואים בין עדתיים הם קבוצה ללא גבולות אתניים ברורים בחברה היהודית בישראל. עם זאת, מאחר שהמחקר בנושא אינו מפותח דיו עקב העדר נתונים ומחקרים, נדרשים מחקרים איכותניים לצד מחקריים כמותניים נוספים, כדי לעמוד על זהות קבוצה זו ומאפייניה.

נכון ל-2013, 12% מנישואי האתיופים בישראל (9% מהגברים ו-14% מהנשים) היו לבני-זוג שאינם אתיופים.[2]

צאצאי נישואים בין עדתיים לפי קבוצות גיל ב-1995 : 5.3% בקבוצת הגיל 40 – 43, 16.5% בגילאי 20 – 21, ו-25.1% בגילאי 10 – 11. הנתונים מתוך : Barbara S. Okun, Orna Khait-Marelly 2006.

קשיים במחקרים בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבעייתיות במחקרים היא כפולה, הן עקב מיעוט המחקרים והן עקב מיעוט הנתונים. לכך מצטרפת מדיניות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהציבה אתגר בחקר נישואים בין-עדתיים ובדפוסים סוציולוגים של צאצאיהם. מאחר שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נבדק אך ורק מוצא האב ולא הסב, נוצרת בעייתיות לחוקרים בבואם לחקור את סיווג השנתונים שנולדו בעשורים האחרונים, שבהם רבים נולדו להורים שנולדו בארץ. בעייתיות זו, מנסים החוקרים לעקוף בעזרת נתונים ממפקד האוכלוסין.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבים ישראליים שונים, בפרט כותבות פמיניסטיות מהגל השלישי[דרוש מקור], וכותבים פוסט-מודרניים[דרוש מקור] ופוסט-סטרוקטורליסטיים[דרוש מקור] טענו לא אחת שעצם ההתעסקות בזהויות עדתיות רוויה בגזענות. עיקר הטענה מכוונת לרוב לעצם ההתעסקות בכך ולטענה כי עצם הצגת החברה הישראלית כמחלוקת ל"אשכנזית" ו"מזרחית" איננה מדויקת מבחינות רבות, ואף כרוכה בהתעלמות מזהויות חיצוניות שאינן בהכרח קשורות לאף אחת מהקבוצות הדיכוטומיות האלה, כמו למשל קבוצות שמוצאן בחצי האי האיברי, קזחסטן, צרפת, יון, מקדוניה, קרואטיה, כרתים, סיציליה, בולגריה, ארץ ישראל, הקווקז, ארמניה, סיביר, אוזבקיסטן, יפן, צפון הודו ועוד.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Barbara S. Okun, Orna Khait-Marelly. 2006. Socioeconomic Status and Demographic Behavior of Adult Multiethnics: Jews in Israel. (forthcoming).
  • Barbara S. Okun. 2004. Insight into Ethnic Flux: Marriage Patterns among Jews of Mixed Ancestry in Israel, Demography, Vol. 41, No. 1.
  • Barbara S. Okun. 2001. The Effects of Ethnicity and Educational Attainment on Jewish Marriage Patterns: Changes in Israel, 1957-1995, Population Studies, Vol. 55, No. 1.
  • Gshur, Benny and Barbara S. Okun. 2003. Generational Effects on Marriage Patterns among Israeli Jews. Journal of Marriage and Family.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]